תגית: עצמאות

פרשת זכור – ולא ירא אלוהים – פרשת כי תצא

הרבי שליט"א שהה בעיר הקודש נתניה שעל הים הגדול וזכר את הים… והרבי שליט"א דרש על כך שהציבור לא משקיע בפשט. ראשית האדם צריך להבין מה כתוב. ואז לשאול עצמו מה הוא חושב וניתן ללמוד מכך. הציבור ישן. הוא מעדיף להגיד שהוא הצדיק הגדול, כביכול, כי הוא מאמין למלמדים שלו, אבל בפועל הוא בורח מהתפקיד שהועיד לו ה'. האדם הוא צלם אלוקים וצריך לפעול בעולמו של ה' כאלוקים וללכת בדרכי ה'.

והנה הציבור מקפיד להקשיב בחרדה גדולה לפרשת זכור בחודש אדר לפני הפורים. ומרוב שהוא מקפיד להקשיב פן יפספס איזו מילה חלילה, הקהל לא שם לב לנאמר. וזה פורים גדול וממש חוכא ואיטלולא. השם יתברך רצה שנקשיב לזכור ונבין למילים ולא סתם נעשה וי על משימה תורנית הלכתית.

נאמר בדברים כה:

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים, והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".

יש דעה אחת שולא ירא אלוהים זה הולך על עמלק – וכי יש חידוש כשגוי בא לפגוע בנו שהוא לא ירא אלוקים?

אלא גם מי שבא לעשות רע יכול להיות ירא אלוקים ואפילו לשם שמים. ברם כאן הוא בא לפגוע בעם חדש הבורח מעבדות כשהוא עייף ויגע – מי שיש לו יראת אלוקים מסוימת יודע שעד כאן – יש דברים שלא עושים. (ואלו המשתוללים בחווארה צריכים לדעת זאת וכן אלו מהמשטר הציוני שאפשרו להם זאת – ומי יודע אולי מישהו בכוונה עשה זאת כדי שיוכל להשחיר את פני כלל הציבור. וזה לא פוטר מאחריות את הפורעים הרעים, הם מזיקים, טועים וטיפשים מטופשים, אנשים ישנים.)

ויש דעה שזה הולך על עם ישראל – ומה זה אומר? יש שיגידו שעם ישראל איבד זכויות ולכן לא היה לא סייעתא דשמיא והגנה מפני המציק. ואולם בפשט יש יסוד מוסרי פשוט – רואים מכאן שמי לא ערני, מי שאין לו מוח חד לתפוס את המתרחש בעולם של הקב"ה הוא לא ירא אלוקים. אדם החוזר על דברי הרבנים המחמירים והקשים כי זה מרגיש לו טוב להתנער מעול האחריות ולחשוב על המוטל אליו, הוא לא ירא אלוקים ובכזה מצב יש סכנה. (וזה מסביר מדוע היום השמאל היהודי בארץ ישראל זועם קשות על המכונים הימין בארץ ישראל על דבר רצונם להעביר חוקים שוויוניים, כגון שיהיו שופטים אדוקים לפי מספרם האחוזי באוכלוסין, וכן לגבי ספרדים, ערבים ושאר קבוצות ועוד תיקונים נחשבים. הציבור למד להפקיר את עצמו לבעלי הכוח החברתי.)

ונשאלת השאלה מה עניין יראת אלוקים לזניבת עמלק?

ויש לומר שאדם שירא אלוקים הוא אדם עירני ורציני – אדם כזה יודע להישמר על נפשו יותר מאדם רדום שלא אכפת לו. ולכן עמלק פגע במי שלא ירא אלוקים שגם היה חסר התלהבות (מוטיבציה) והם לא הגנו על עצמם. אדם צריך להיות ער.

ונשאלת השאלה מה זה שונה מהמצרים – מה הם לא רצו לפגוע בעם ישראל, מדוע דווקא עמלק "זכה" שהתורה תבקש למחות זכרו? הוא היחיד שרצה לפגוע בעם ישראל?

ועל כך נדבר בהמשך. שכל אחד יזכה למחות המפריעים שלו ולעלות ולהצליח בעזרת ה'.

האם מי שלא חוגג יום הולדת צריך לחגוג עצמאות

הרבי שליט"א נשאל לאחרונה 'חקירה' (לקוראינו העברים שלא מכירים את השפה התורנית, "חקירה" זה מונח המתאר שהאדם חושב על נושא מסוים לכמה כיוונים). ועניין זה חשוב לקהל השומעים שגר בארץ הקודש הנמצאת תחת שלטונם של הציונים ונמשך ל"יום העצמות". ונקרא יום העצמות לא בגלל ההרוגים של המלכות הנזכרים במועד האבלות יום לפני יום העצמאות, אלא מפני שנוהגים העם בישראל לאכול מיני בשר ועוף ונשארים עם עצמות בידיהם ומיחזי כאילו הם חוגגים עצמות. הדברים הובאו על ידי אחד השומעים ותודת הקהל נתונה לו, ויהי רצון שיזכה לכל מילי דמיטב.

וזה דבר החקירה: האם מי שלא נוהג לעשות געבורסטאג (יום הולדת) לעצמו בכלל, חייב לחגוג ולעשות משתה ושמחה להמדינה הציונית אם גר בארץ ישראל או במקום דנוהגין לחגוג עצמאות למדינה (כלומר, שהרי זה יום הולדת להעצמי של המדינה ואם הוא לא חוגג לעצמו מדוע שיחגוג להמדינה)?

והרבי שליט"א ענה, שאם המדינה נחשבת חופשית ליברלית הוא פטור, וזאת כיוון שאין היא כופה האזרח לעשות 'עצמאות' על ידי חגיגת יום אידם בדת המדינה האזרחית.

הרבי הוסיף גם שכידוע נמנו החוקרים לומר שאין כזה דבר מדינה כלל ואי אפשר להבחין בזה בחמשת חושי האדם וזה רק המצאה שהמציאו האנשים. ולכן צריך לשאול השאלה בדרך נכון ובצורה אחרת. אולם לפנים משורת הדין הרבי ענה בכל אופן וכך עשה חסד.

והוסיף הרבי, ואפשר לחקור האם המדינה כמו דבר שלא בא לעולם, אז מדוע לשמוח על ביצה שעדיין לא נולדה ולעשות מזאת יום טוב של לידת מדינה?!

והכריע הרב שזה חיסרון בהגמירות דעת וזה כמו אדם שאינו גומר ביאתו עקב בעיה באיבר המילה שלו מסיבות שונות ובכך לא מצליח לדעת כראוי ואין זה זמן שמחה בשבילו, אלא זמן עצב וכעס. ברם אם אשתו נאה וחבריו מתקנאים בו אזי הוא שמח על אף חוסר הצלחתו. ואם כן, אם העם שמח על דבר שלא בא לעולם, ניתן לשמוח עמם, מכיוון שמספיק שהם חושבים שלהאדם יש סיבה לשמוח.

כמו כן, הרבי הוסיף שבמקום שאין כופין לחגוג ולעשות 'עצמאות' עניין טוב לעשות 'עצמאות' (חגיגת עצמאות קטנה). וטוב יעשה אם ישלח תשלום להרבי שליט"א וימנהו שליח והוא יחגוג בשבילו ויעשה 'עצמאות' כיוון 'דבדיניהם' אין מצוה שבגופו, רק בלאוין.

ומפני דרכי שלום יש להיזהר לא להתגרות בהאומה הציונית שלא ירדפו את קהל האדוקים וטוב יעשה עם ישמח את שכניו ביום זה ויגיד להם חג שמח או גוט יום טוב וכך יפעל לצמצום הצרות בעם ישראל.