תגית: עשה לך רב

עשה לך רב – פרקי אבות

קושיה פשוטה של הרבי שליט"א בעניין עשה לך רב.

עשה לך רבוקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות“ (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו').

”רבן גמליאל אומר: עשה לך רבוהסתלק מן הספק, ואל תרבה לעשר אומדות“ (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ז)

נשאלת השאלה מדוע כתוב פעמיים עשה לך רב?

וכן רואים שבמשנה אחת כתוב וקנה לך חבר ובמשנה השנייה כתוב הסתלק מן הספק, מה הפשט?

ויש לעיין מה זה רב. הרי גם כתוב מה שקנה עבד קנה רבו וכן דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים?

והנה רואים שיש ב' מיני רבנים. בתחילה הרב היה אחד שעשה לו רב בממון, או ירש. והוא היה קונה עבד. והעבד צריך לעשות רצון האדון. ולאחר זמן תלמידי החכמים שבדור קיבלו תואר אדנות של רב. כביכול עם ישראל הוא העבד של הרבנים ושתלמידי החכמים הם אדונים הנחשבים בחברת האנשים כי מומחים בתורה ובעלי התורה וכדומה. ועדיין יש בזמן הזה רב בממון ועשירות ורב בהלכה.

לכן כתוב פעמיים. פעם אחת עשה לך רב וקנה לך חבר, שזו עצה טובה להצליח בחיים. ולכאורה מבחינת פרנסה. עשה לך רב וקנה לך חבר. עשה לך רב דומיא דהחבר.

וידוע שיש בעולם כעין שודדים השולטים בארצות מסוימות גם אם אין להם שלטון אופיציאלי המוכר על ידי אומות העולם. הם מכונים "מאפייה" או "קרטלים". וצריכים תושבי המקומות הללו אם חפצי הצלחה הם, להעניק נאמנותם לאדונים שלהם המכונים "בוס". ובתמורה האדון מארגן להם פרנסה ובזמן משבר בריאות מביא להם רופאים וכולהו.

ובדומה לכך צריך האדם המיושב שיהיה לו חברים וכן צריך אדון, אדם רם מעלה לפי כללי חברת האנשים שידאג לו להצלחה בחיים. ואצל חברת החרדים, הם אפילו מסייעים למצוא שידוך לאדם ויש כאלו שהם מסדרים לו לאדם פרנסה. ועל אחת כמה וכמה אם אדם מחציף פניו לרבי של קהילתו בחצרות של אנשים המכונים חסידים, והם יירדו לחייו ויהפכוהו לעני, אביון, אומלל וגלמוד.

ופעם השניה, כתוב והסתלק מן הספק. לפעמים אדם לא הספיק לדעת את כל התורה. לפיכך הוא כעת סובל מן הספק. ויכול להחמיר ולהפסיד ממון רב או דברים אחרים. לפיכך טוב ויפה לאדם להחזיק לו רב כדי שיוכל להסתלק מן הספק. ואכן כתוב מיד אחר כך להסתלק מן הספק לא להרבות בעישור האומדות. כלומר, לא להחמיר יותר מידי. וכאן היהודי צריך להשתמש ברב ולהקל את חייו וחיי משפחתו.

הצד השווה שרואים שאין חייבים לעשות רב. ומשמע באופן ברור שזו עצה טוב לחיים. עצה טובה לא להחמיר יותר מידי, ועצה לסדר את חיי האדם.

והוסיף הרבי שליט"א, לאחר כל דברי אל תבואו להציק לי כל הזמן בקושיות. ראשית תשאלו עצמכם מה אתם יכולים לענות. ואם לא תדעו, תחקרו ותלמדו. ורק אם אין עמדכם הזמן או שמדובר בשעת חירום או לא מצאתם תשובה לאחר שחקרתם, אז פנו אלי לעצות ומענות.

ולעניין חיוב לציית לרבנים לאחר שבוטלה הסמיכה, בפעם אחרת נדבר בדבר ואין כאן המקום להאריך בזה. ומנהג קהילת קודש נימאנדעסלאנד שכל אחד יכול לעשות שבת לעצמו.

מסירות הנפש של האיש שביקש למצוא לעצמו רב

מעשה המספרים כשיש מישהו המנסה להסתפח להקהילה ולנחול בנו בתקיפות בבת אחת ולא בצורה מתונה. וזאת כנגד רצון הציבור המתון בהקהילה. וידוע שהרבי שליט"א אומר שהספחות המבקשים להסתפח בקהלנו חלקם משמשים כשלוחים של הסטרא אחרא לשבש סדר דתנו מימים ימימה על ידי עירוב מנהגים של גויים אנטי התורה עם היהדות. אולם כמובן שיש מבקשים מיוחדים שמצווה לקרבם לעבודת השי"ת. וצריך לחשוב בעניין בשום השכל.


מעשה היה באדם שרצה להתחזק בעבודת ה' ושמו היה דוד פריי ומארץ ליטא מוצאו. והיה משתוקק לידבק ברב מובהק ותמיד היה אומר, "והיו עיניך רואות את מוריך – איה מורי להעריצו?". וידוע שאמר לעצמו שכל עוד הוא לא ימצא רב הוא לא ישוב לביתו.

והיה מורגל לומר דברים כגון: אם אין לי רב איך אדע מה לעשות בחיי? ואם אין לי רב הכיצד אידע מהי ההשקפה הנכונה? איך אוכל לדעת האם אני נוגע בדבר בלי רב? איך אראה בחושך העולם מבלי רב מובהק?

החליט האיש למצוא רב ששמעו יצא למרחוק כצדיק נפלא ושמו היה יהונתן קעניגזון. הוא לא ידע מדוע הוא נחשב צדיק, אולם הוא הסביר לעצמו שלא יכול להיות שזהו רק עניין כעין פרסומי ניסא אצל הציבור, ברור שיש כאן אמת. ומרוב דבקות ברעיון הוא החל לחבר פיוטים על אותו הרב שהוא לא זכה כלל להכיר.

ולא נשמרו בידינו הפיוטים
של דוד פריי המבקש

כל המוצא מוזמן לשלוח
למחבר

ואנו נשים הפיוט בסיפור המעשה
פה

יצא המבקש לגלות, במסע חיפוש הרב שהיה נוהג כרב נסתר ועובר ממקום למקום מסיבות שונות, דוד הגיע לארץ ישראל וחלה במחלה שלא אומרים את שמה מטעמים מובנים ועמוקים. וכשהיה גוסס נוטה למות נודע לאותו הרב הנסתר על קיומו של המחפש השרוי בצער.

הרב מיהר אל מיטת החולה שכבר לא פקח את עיניו זה מספר ימים, הורה למשמשי החולה לצאת ונשאר עימו לבד. כעת החולה שם לב שאותו הרב הנפלא הגיע לבקרו. הוא פקח את עיניו ובהתרגשות רבה הודה לה' על הזכות הגדולה והחל לנשוק את ידו של הרב. באין רואים הרב נשק לחולה נשיקה עזה ומלאת רגש, וחיש החולה דוד נפטר בזרועות הצדיק הנסתר.

מרוב התפעלות וצער גדול הרבי הנסתר הקים לנפטר מצבה מפוארת עם שבחים גדולים והעמיד ישיבה על קברו. ועקב הצער הגדול על מות המבקש הנאמן שמסר את נפשו במסעו, הרב יהונתן קעניגזון החליט להפוך ל'פרוש' ויצא מכלל הציבור והחל לשבת בבית המדרש שהקים על קברו ולא יצא ממנו עד יום מותו.

יש אומרים שבית הקבר ובית המדרש שעל הקבר היו בצפת ויש אומרים שבכלל העניין היה בעיר האבות בחברון. ברם כך התפרסם.

הסיפור מובא משמו של האדון יוסף רודלבליט והתגלה לפני שנים הרבה בכתב יד בתוך 'הגניזה'.