תגית: פורים

קיימו וקיבלו עליהם מאהבה – סיפור לפורים – מעשה באברך שהחליט להיות מזרוחניק (דתי לאומי)

מישהו סיפר מעשה נאה בפורים לרבי שליט"א – והרבי ביקש שנפיץ הסיפור לתועלת אנשי החינוך וכן הרבי הכריז שהעניין טוב כסיפור לחג הפורים ומסביר את החיזוק שקיבלנו בשעתו ואנו מקבלים בפורים. חשוב להגיד כמובן ששינויים הוכנסו מסיבות מובנות.

יש איזה רב מעניין ופופולרי מאוד במגזר שפעם למד בכולל והיה לו כמה דיונים עם החברים לכולל. ויום אחד, אחד החברים או החברותות שלו אמר לו בזה הלשון: "אתה ממש מדבר כמו "מזרוחניק" (כינוי לדתיים לאומיים בגלל תנועת המזרחי הידועה בפשרנותה ובכך שרבים מבניה ירדו מן הדרך), ל"ע". ויום אחר מישהו אמר לו, הדעה שלך היא דעה של מזרוחניקים – כלומר שזו דעה לא טובה ואולי אפילו קרובה לכפירה.

בעקבות האיש שאמר שהוא מדבר כמות מזרוחניק, עשה הרב ונהפוכו והלך לרעות בשדות זרים. אמר לעצמו: "אוקיי, נשמע שהם מדברים לעניין". ולאחר זמן כשאמרו לו אתה טוען "כמו מזרוחניקים", הוא היה עונה: "מי אמר שיש בעיה להיות מזרוחניק?!".

תקופה האיש היה הולך לשמוע שיעורים אצל בני דודנו המזרוחניקים. והוא אפילו באיזשהו שלב תלה יריעת בד בצבע כחול לבן כמנהגם של המזרוחניקים בזמן הימים הטובים של השלטון הציוני. וגם הלך לאוניברסיטה שלהם בשם בר אילן והפך לרב קהילה של אנשים מדתלשים רבים כמו אצל המזרוחניקים. והוא החל מכריז שהוא מזרוחניק והחברה החרדית צריכה ללמוד מהם והם יותר מוצלחים.

ברם יום אחד לאחר כמה שנים שלו בגלות האיש חזר לכולל והחל ללמוד ולטעון שהוא חרדי ולא מזרוחניק. ואף אחד לא הבין פשר העניין.

ויום אחד שמוליק נייסלער דובב אותו ושאל אותו: "וואס פשט?". הסביר לו אותו רב, כשהלכתי למקום שלהם, של המזרוחניקים, הם היו אומרים לי: "אתה מדבר כמו חרדי, אתה אומר בדיוק כמו החרדים נשארת חרדי וכולהו. הבנתי שאני לא כמותם ולא אהיה כמו כל המונם בגלל מורשתי החרדית. אז הלכתי לרעות חזרה לשדה בור החרדי שלי, אמרתי לעצמי מה הבעיה ללמוד בכולל כמו חרדי רגיל? ולכן נשארתי חרדי בכולל, בסופו של דבר, וחרדי נולדתי וחרדי אמות. עדיף להיות זר בבית שלי מאשר זר בבית שלהם.

לפעמים האדם בשביל למצוא את מקומו תחת השמש זקוק הוא לעשות מסע, גלות כמו עריכת הגלות של הגר"א. הוא צריך לצאת ממקומו ואז להתחבר חזרה למקורות בחיבור חזק. וכמו המעשה של היהודי מהכפר ויסבקר שהלך לחפש אוצר תחת הגשר כי חלם על כך בלילה. הגיע היהודי לגשר ופגש שם מישהו וסיפר לו החלום, ואמר לו האדם הלז, אני חלמתי שאצל יהודי בכפר ויסבקר יש אוצר תחת התנור. והיה זה אותו יהודי. הבין היהודי שהשם שלח אותו לשמוע זאת והלך לביתו ומצא האוצר.

וזה ממש כמו עם ישראל שרעה בשדות זרים בזמן אחשורוש משום שנהנה מסעודתו של אותו רשע או משום שהשתחווה לצלם, ניסה "להשתלב" בין הגויים. ואחר כך חזר לרעות בשדותיו לאחר שראה שהגויים שונאים אותו והוא צריך לההשלב אצל השם וקיים וקיבל עליו מאהבה את התורה ככתוב בשבת פח.

וזה מסביר מדוע הרבה מהאנשים מתחפשים לגויים רשעים ופרוצים בחג הפורים ואחרי זה מקבלים על עצמם עול הגמוניה ונהיים צדיקים גדולים. הם משתכרים, מנבלים פיהם וכדומה – אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, ואז לאחר שפג יינם רואים שלא טוב היות האדם מופקר, ומקבלים על עצמם עול מנהגי החברה ונהיים אנשים טובים.

נס הפורים, עניין צדיק ורשע וכוח האשה על בעלה

"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה, אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה." בראשית רבה פרשה יז ד"ה ז.


שאל רבי קלמן בן גרונם הלוי נימאנדעסלאנד זי"ע, איך אפשר לדמות חסיד לרשע והכיצד האשה חשובה ויכולה להשפיע על בעלה?


אלא באמת הצדיק והרשע דומים שהרי הם שני סוגי ריאליסטים הדואגים לעצמם לפי מה שחשים שטוב להם. הצדיק טוב לו במעשה צדקות ויראת שמים והרשע טוב לו במעשי הרשעות והטומאות. וכך לגבי כל אחד בעולם, שהרי כל איש דואג לעצמו, ולכאורה אין הבדל בין אדם לאדם. וכתיבי: "וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". ולכאורה רואים שאין הבדל במהות ביניהם. וכמו שהם עושים מה שרוצים כך עושה השי"ת.

ולגבי כוח האשה, אחרי שמצינו שהצדיק והרשע הם אנשים העוסקים במסחר העושים מה שטוב להם על פי הרגשתם, ופעמים הרבה לפי רצון האשה שלהם הם קובעים מה טוב להם. ועל כן מצינו שיש כוח להאשה להשפיע על בעלה. ואף על גב שמעשים שבכל יום ויום שהאשה מושפלת בין האנשים והן מפרנסות את בעליהן כעבד המפרנס את רבו ועוד שעושות כן שלא על מנת לקבל פרס… ועם כל זאת עדיין מצינו במדרש שיש להן כוח עצמי של השפעה בחייהן על ידי הכוח לגרום להבעלין שלהן ללכת לדרכים שונות בהתאם לרצונן. וכעין זה מצינו באחשורוש שהחליף אשתו המרשעת באסתר הצדקת ונעשו ניסים ונפלאות להיהודים. ואפשר לומר שבעשיית אסתר למלכה הקב"ה הקדים תרופה למכה.

ובעניין זה יש נס פורים, אולי נס רע, שבכל שנה ושנה שעל אף שנס הפורים בא להראות שכוח האשה גדול, עדיין אנשים רבים משתעבדים בנשים בימים ובלילות והם מפסיקים להשתעבד בהן רק בזמן שהוא לא יום ולא לילה, והן שונאות הדעת ומיטפשות ונסוגות לאחור לעומת זמן נישואיהן ואין למדין מן המעשה של מגילת אסתר להבין שיש להן כוח. וזה עצוב מאוד.

ועל זה בקהילות כקהילת רייפלאנד בעם ישראל שמחים ושותים שזה דברים שהנשים לא עבדי, והן תמיד עצובות ולא יודעות לשתות וכך הם יכולים לשמוח לבד בלא נשותיהם. וכן הם יכולים להמשיך בעזר השם יתברך לשרור בביתם ולהיות איש, ככתוב "להיות כל איש שורר בביתו".

ביאור בעניין "וקרח שפיקח היה מה ראה לשטות זה" – פרשת קרח

"רב לכם בני לוי" (ט"ז ז') רש"י פירש: "וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה?!
עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן אמר בשבילו אני נמלט וכ"ד משמרות עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש שנא' (ד"ה א כח) כל אלה בנים להימן אמר: אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום?! לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט אשר יבחר ה' הוא הקדוש טעה ותלה בעצמו ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה ומשה היה רואה.

והקשה הרבי ר' קלמן בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע, מה העניין באם יהיו לו צאצאים גדולים  דהוא צודק. אולי הם צדיקים והוא רשע? אולי הם אפילו גם יחשבו שהוא רשע?

ועוד הקשה והרי מצינו ברבקה בת בתואל שהייתה צדיקה בת רשע וזכתה לשלשלת?

ולגבי רבקה בת בתואל, אפשר לומר דיש צדיק בן רשע אבל לא שלשלת. וזה שזכתה לשלשלת זה מחמת זאת שהעמידה צאצאים מצדיק בן צדיק. ומכאן במדרש שרש"י מביא, רואים שזה ראיה לכך שקרח מצליח ולפיכך לכאורה צודק. ויש לעיין עד כמה צריכים אבותיו של האדם להיות צדיקים כדי שיהיה להם צאצאים בשלשלת.

ובעניין מה הראיה משלשלת של האדם שהוא צדיק, ואפשר לומר שקרח ראה שיצא ממנו שלשלת כגון שלשלת בריסק ושם נוהגים, כמו שמפורסם, לומר שם שהכל בשם האבא. ואם כן, לכאורה, כמו שהם צדיקים גם הוא צדיק שהרי הכל משמו לכן הוא טעה לחשוב דהוא צודק ומשה טועה.

וידועה השאלה על המחלוקת במגילה – האם אחשוורוש מלך חכם או טיפש (מגילה יא,א). שנחלקו חז"ל על גדלות הנס. אחד אמר שעל אף שהוא חכם הקב"ה הצילנו. והשני אמר על אף שהוא טיפש, כלומר שלא ברור איך להבין את מחשבתו של אדם טיפש. אבל הקב"ה יודע כל ולכן יכול היה להושיע אותנו כשלא יכולנו להושיע את עצמנו.

ונשאלת השאלה, מה הביאור במחלוקת האם אחשוורוש חכם או טיפש? וכי אי אפשר היה לבחון אותו בניסיון ולבדוק זאת?

אלא יש לומר שאחשוורוש כמו בבריסק, כל דבר עשה בשם האבא. ולכן לא היה אפשר לבחון אותו האם היה חכם או טיפש.

ולפי זה זה אתי שפיר מדוע יעקב אבינו עליו השלום ביקש שלא יוזכר שמו. ולא מחמת שלא יוזכר שמו בתור סביו דקרח, אלא דלא יגידו ויעשו דברים בשמו כמו אלו הטוענים שעושים הכל בשם אבותיהם.

וככתוב ברש"י ט"ז א': "בן יצהר בן קהת בן לוי – ולא הזכיר בן יעקב שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם שנאמר: בראשית מט ובקהלם אל תחד כבודי והיכן נזכר שמו על קרח בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים שנאמר: בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל".