פרשת זכור – ולא ירא אלוהים – פרשת כי תצא

הרבי שליט"א שהה בעיר הקודש נתניה שעל הים הגדול וזכר את הים… והרבי שליט"א דרש על כך שהציבור לא משקיע בפשט. ראשית האדם צריך להבין מה כתוב. ואז לשאול עצמו מה הוא חושב וניתן ללמוד מכך. הציבור ישן. הוא מעדיף להגיד שהוא הצדיק הגדול, כביכול, כי הוא מאמין למלמדים שלו, אבל בפועל הוא בורח מהתפקיד שהועיד לו ה'. האדם הוא צלם אלוקים וצריך לפעול בעולמו של ה' כאלוקים וללכת בדרכי ה'.

והנה הציבור מקפיד להקשיב בחרדה גדולה לפרשת זכור בחודש אדר לפני הפורים. ומרוב שהוא מקפיד להקשיב פן יפספס איזו מילה חלילה, הקהל לא שם לב לנאמר. וזה פורים גדול וממש חוכא ואיטלולא. השם יתברך רצה שנקשיב לזכור ונבין למילים ולא סתם נעשה וי על משימה תורנית הלכתית.

נאמר בדברים כה:

"זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוקים, והיה בהניח ה' אלוקיך לך מכל אויבך מסביב בארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".

יש דעה אחת שולא ירא אלוהים זה הולך על עמלק – וכי יש חידוש כשגוי בא לפגוע בנו שהוא לא ירא אלוקים?

אלא גם מי שבא לעשות רע יכול להיות ירא אלוקים ואפילו לשם שמים. ברם כאן הוא בא לפגוע בעם חדש הבורח מעבדות כשהוא עייף ויגע – מי שיש לו יראת אלוקים מסוימת יודע שעד כאן – יש דברים שלא עושים. (ואלו המשתוללים בחווארה צריכים לדעת זאת וכן אלו מהמשטר הציוני שאפשרו להם זאת – ומי יודע אולי מישהו בכוונה עשה זאת כדי שיוכל להשחיר את פני כלל הציבור. וזה לא פוטר מאחריות את הפורעים הרעים, הם מזיקים, טועים וטיפשים מטופשים, אנשים ישנים.)

ויש דעה שזה הולך על עם ישראל – ומה זה אומר? יש שיגידו שעם ישראל איבד זכויות ולכן לא היה לא סייעתא דשמיא והגנה מפני המציק. ואולם בפשט יש יסוד מוסרי פשוט – רואים מכאן שמי לא ערני, מי שאין לו מוח חד לתפוס את המתרחש בעולם של הקב"ה הוא לא ירא אלוקים. אדם החוזר על דברי הרבנים המחמירים והקשים כי זה מרגיש לו טוב להתנער מעול האחריות ולחשוב על המוטל אליו, הוא לא ירא אלוקים ובכזה מצב יש סכנה. (וזה מסביר מדוע היום השמאל היהודי בארץ ישראל זועם קשות על המכונים הימין בארץ ישראל על דבר רצונם להעביר חוקים שוויוניים, כגון שיהיו שופטים אדוקים לפי מספרם האחוזי באוכלוסין, וכן לגבי ספרדים, ערבים ושאר קבוצות ועוד תיקונים נחשבים. הציבור למד להפקיר את עצמו לבעלי הכוח החברתי.)

ונשאלת השאלה מה עניין יראת אלוקים לזניבת עמלק?

ויש לומר שאדם שירא אלוקים הוא אדם עירני ורציני – אדם כזה יודע להישמר על נפשו יותר מאדם רדום שלא אכפת לו. ולכן עמלק פגע במי שלא ירא אלוקים שגם היה חסר התלהבות (מוטיבציה) והם לא הגנו על עצמם. אדם צריך להיות ער.

ונשאלת השאלה מה זה שונה מהמצרים – מה הם לא רצו לפגוע בעם ישראל, מדוע דווקא עמלק "זכה" שהתורה תבקש למחות זכרו? הוא היחיד שרצה לפגוע בעם ישראל?

ועל כך נדבר בהמשך. שכל אחד יזכה למחות המפריעים שלו ולעלות ולהצליח בעזרת ה'.

קיימו וקיבלו עליהם מאהבה – סיפור לפורים – מעשה באברך שהחליט להיות מזרוחניק (דתי לאומי)

מישהו סיפר מעשה נאה בפורים לרבי שליט"א – והרבי ביקש שנפיץ הסיפור לתועלת אנשי החינוך וכן הרבי הכריז שהעניין טוב כסיפור לחג הפורים ומסביר את החיזוק שקיבלנו בשעתו ואנו מקבלים בפורים. חשוב להגיד כמובן ששינויים הוכנסו מסיבות מובנות.

יש איזה רב מעניין ופופולרי מאוד במגזר שפעם למד בכולל והיה לו כמה דיונים עם החברים לכולל. ויום אחד, אחד החברים או החברותות שלו אמר לו בזה הלשון: "אתה ממש מדבר כמו "מזרוחניק" (כינוי לדתיים לאומיים בגלל תנועת המזרחי הידועה בפשרנותה ובכך שרבים מבניה ירדו מן הדרך), ל"ע". ויום אחר מישהו אמר לו, הדעה שלך היא דעה של מזרוחניקים – כלומר שזו דעה לא טובה ואולי אפילו קרובה לכפירה.

בעקבות האיש שאמר שהוא מדבר כמות מזרוחניק, עשה הרב ונהפוכו והלך לרעות בשדות זרים. אמר לעצמו: "אוקיי, נשמע שהם מדברים לעניין". ולאחר זמן כשאמרו לו אתה טוען "כמו מזרוחניקים", הוא היה עונה: "מי אמר שיש בעיה להיות מזרוחניק?!".

תקופה האיש היה הולך לשמוע שיעורים אצל בני דודנו המזרוחניקים. והוא אפילו באיזשהו שלב תלה יריעת בד בצבע כחול לבן כמנהגם של המזרוחניקים בזמן הימים הטובים של השלטון הציוני. וגם הלך לאוניברסיטה שלהם בשם בר אילן והפך לרב קהילה של אנשים מדתלשים רבים כמו אצל המזרוחניקים. והוא החל מכריז שהוא מזרוחניק והחברה החרדית צריכה ללמוד מהם והם יותר מוצלחים.

ברם יום אחד לאחר כמה שנים שלו בגלות האיש חזר לכולל והחל ללמוד ולטעון שהוא חרדי ולא מזרוחניק. ואף אחד לא הבין פשר העניין.

ויום אחד שמוליק נייסלער דובב אותו ושאל אותו: "וואס פשט?". הסביר לו אותו רב, כשהלכתי למקום שלהם, של המזרוחניקים, הם היו אומרים לי: "אתה מדבר כמו חרדי, אתה אומר בדיוק כמו החרדים נשארת חרדי וכולהו. הבנתי שאני לא כמותם ולא אהיה כמו כל המונם בגלל מורשתי החרדית. אז הלכתי לרעות חזרה לשדה בור החרדי שלי, אמרתי לעצמי מה הבעיה ללמוד בכולל כמו חרדי רגיל? ולכן נשארתי חרדי בכולל, בסופו של דבר, וחרדי נולדתי וחרדי אמות. עדיף להיות זר בבית שלי מאשר זר בבית שלהם.

לפעמים האדם בשביל למצוא את מקומו תחת השמש זקוק הוא לעשות מסע, גלות כמו עריכת הגלות של הגר"א. הוא צריך לצאת ממקומו ואז להתחבר חזרה למקורות בחיבור חזק. וכמו המעשה של היהודי מהכפר ויסבקר שהלך לחפש אוצר תחת הגשר כי חלם על כך בלילה. הגיע היהודי לגשר ופגש שם מישהו וסיפר לו החלום, ואמר לו האדם הלז, אני חלמתי שאצל יהודי בכפר ויסבקר יש אוצר תחת התנור. והיה זה אותו יהודי. הבין היהודי שהשם שלח אותו לשמוע זאת והלך לביתו ומצא האוצר.

וזה ממש כמו עם ישראל שרעה בשדות זרים בזמן אחשורוש משום שנהנה מסעודתו של אותו רשע או משום שהשתחווה לצלם, ניסה "להשתלב" בין הגויים. ואחר כך חזר לרעות בשדותיו לאחר שראה שהגויים שונאים אותו והוא צריך לההשלב אצל השם וקיים וקיבל עליו מאהבה את התורה ככתוב בשבת פח.

וזה מסביר מדוע הרבה מהאנשים מתחפשים לגויים רשעים ופרוצים בחג הפורים ואחרי זה מקבלים על עצמם עול הגמוניה ונהיים צדיקים גדולים. הם משתכרים, מנבלים פיהם וכדומה – אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, ואז לאחר שפג יינם רואים שלא טוב היות האדם מופקר, ומקבלים על עצמם עול מנהגי החברה ונהיים אנשים טובים.

נס הפורים, עניין צדיק ורשע וכוח האשה על בעלה

"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה, אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה." בראשית רבה פרשה יז ד"ה ז.

---

שאל רבי קלמן בן גרונם הלוי נימאנדעסלאנד זי"ע, איך אפשר לדמות חסיד לרשע והכיצד האשה חשובה ויכולה להשפיע על בעלה?

---

אלא באמת הצדיק והרשע דומים שהרי הם שני סוגי ריאליסטים הדואגים לעצמם לפי מה שחשים שטוב להם. הצדיק טוב לו במעשה צדקות ויראת שמים והרשע טוב לו במעשי הרשעות והטומאות. וכך לגבי כל אחד בעולם, שהרי כל איש דואג לעצמו, ולכאורה אין הבדל בין אדם לאדם. וכתיבי: "וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". ולכאורה רואים שאין הבדל במהות ביניהם. וכמו שהם עושים מה שרוצים כך עושה השי"ת.

ולגבי כוח האשה, אחרי שמצינו שהצדיק והרשע הם אנשים העוסקים במסחר העושים מה שטוב להם על פי הרגשתם, ופעמים הרבה לפי רצון האשה שלהם הם קובעים מה טוב להם. ועל כן מצינו שיש כוח להאשה להשפיע על בעלה. ואף על גב שמעשים שבכל יום ויום שהאשה מושפלת בין האנשים והן מפרנסות את בעליהן כעבד המפרנס את רבו ועוד שעושות כן שלא על מנת לקבל פרס… ועם כל זאת עדיין מצינו במדרש שיש להן כוח עצמי של השפעה בחייהן על ידי הכוח לגרום להבעלין שלהן ללכת לדרכים שונות בהתאם לרצונן. וכעין זה מצינו באחשורוש שהחליף אשתו המרשעת באסתר הצדקת ונעשו ניסים ונפלאות להיהודים. ואפשר לומר שבעשיית אסתר למלכה הקב"ה הקדים תרופה למכה.

ובעניין זה יש נס פורים, אולי נס רע, שבכל שנה ושנה שעל אף שנס הפורים בא להראות שכוח האשה גדול, עדיין אנשים רבים משתעבדים בנשים בימים ובלילות והם מפסיקים להשתעבד בהן רק בזמן שהוא לא יום ולא לילה, והן שונאות הדעת ומיטפשות ונסוגות לאחור לעומת זמן נישואיהן ואין למדין מן המעשה של מגילת אסתר להבין שיש להן כוח. וזה עצוב מאוד.

ועל זה בקהילות כקהילת רייפלאנד בעם ישראל שמחים ושותים שזה דברים שהנשים לא עבדי, והן תמיד עצובות ולא יודעות לשתות וכך הם יכולים לשמוח לבד בלא נשותיהם. וכן הם יכולים להמשיך בעזר השם יתברך לשרור בביתם ולהיות איש, ככתוב "להיות כל איש שורר בביתו".