תגית: פינגווינים

נס שיש חילונים

אחד מחברי הקהילה שלח לנו למדור חילונים ותרבות כתב מעניין העוסק בסוגיית ההיבדלות בתוך חברת האדוקים. והדברים נאים ומשובבי נפש. לפיכך החלטנו לפרסם הדברים כמעט כמות שהם עם תוספת עריכה קלה.

ר' נושרג, למה לדעתך חרדים מודרניים מתלבשים בבגדי צבעונים?

שמע סיפור, אשמח אם תפרסם זאת היכנשהו. היה לי ויכוח עם שכן בקריית משה בנושא, כך פתח לי בסיפור העובד החשוב ר' אלחנן. המשיך בסיפור ואמר, חבר שלי שלמה טען שזה בגלל שהם החרדים המודרניים רוצים להידמות להם לחילונים החופשיים.

אני אמרתי שזה דרך להפגין נראות מחשבתית אחרת בתוך החברה החרדית, היות שכשהחילוני המצוי רואה כיפה שחורה, חיש מוכה הוא בסנוורים מיוחדים. ותיכף ומיד הוא מתחיל לראות שחורות ורואה בבעל הכיפה השחורה חשוך, מפחיד, מסוכן ומאיים. בעצם, אמרתי לו, אנו רוצים להראות לכל החרדים המקובעים מסביבנו שאנו לא כמותכם פינגווינים או זברות שלא ברור מי אתם. אנו מתבדלים ומשתייכים לחברה אחרת הנחשבת חושבת יותר מבחינה הסטיגמה ועדיין בתוך חברת המאמינים החרדית.

אלחנן אמר לי, שמע איך שכנעתי אותו לדעתי, סיפרתי לו שפעם באחד הימים בבוקר נגררתי על הרכבת בעיר מגורי לעבר מחוז חפצי.

והנה אשה מבוגרת החליטה לשבת והודיעה שהיא רוצה להתיישב לידי. היה מקום ריק מולי והיה מקום ריק לידי ליד החלון. באותו היום הייתה שמש חמה שחדרה את החלונות ברכבת. ומשיקולים של קור הגוף ומסיבות של בריאות (זכור לי שהחלון מסנן רק חלק מהקרניים, בין היתר קרניים שגורמות לגוף להפריש אמצעי הגנה נגד אנרגיית השמש) העדפתי לשבת ליד המעבר ולא ליד החלון. לפיכך פיניתי את מקומי ואמרתי לה שאני בין כך צריך לרדת עוד מעט.

לבסוף היא לא התיישבה לידי, היא בחרה לשכן את גופה ליד אדם אחר שישב מולי באלכסון. חזרתי לשבת במקומי הישן ואמרתי לה שאני מצטער שלא נכנסתי למקום הפנימי ליד החלון מכיוון שיש לי בעיה עם השמש. היא אמרה שהיא מכירה את המצב שהרי "יש לך עור ג'ינג'י, זה רגיש, ואתה בכלל בעל עור אמריקאי רגיש, אתה אמריקאי לפי איך שאתה נראה".

אמרתי לה שהעניין הוא שחלונות גורמים לעור לא להתגונן מפני קרני השמש וכן שאני לא רוצה להתחמם בדרך למחוז חפצי. הוסיפה ואמרה שהיא חושבת שזה חלון מיוחד שמסנן השמש נגד סרטן, אמרתי לה שאני לא חושב שזה לגמרי. ישב לידה אדם שאמר שהוא לא ידע, ואמר, יפה שאתה בעל מודעות.

כשבאתי לרדת למחוז חפצי, היא אמרה לו שיפה שהוא כמי שנראה חרדי קיצוני אדוק עם כיפה גדולה מדבר עם נשים ומוכן לשבת ליד נשים. אמר לה האיש: "הדת נחמדה, זה רק הרבנים והקיצוניים הם אלו המחמירים ואומרים שגם אסור ללחוץ יד לאשה".

והנה תראה אמרתי לשלמה, אני שלא חרדי מחמיר, ומלבד הכיפה והציצית נראה פעמים רבות חילוני מתל אביב, נתפס בעיניהם כאחד שלא אמור לשבת ליד אשה ולדבר עם נשים. וזה פשוט מכיוון שגם אם אלבש אדום מכף רגל ועד ראש, מבחינתו, הוא החילוני, הוא רואה את הקאפלוש שלי ואם הכיפה באותו היום שחורה, החילוני מכריע שאני חשוך ושחור המאיים עליו כמותך. ואני מכיר המצב הזה כבר הרבה שנים ועדיין אני ממשיך לקנות בגדי צבעונים. וזאת כי זה לא למען להידמות להם, אלא בשביל להתבדל ממך ושאתה ודומיך ודומיו של דומיך תדעו שאני לא כמוך ותתייחסו אלי בהתאם.

ר' נושרג, חשבתי לעצמי, תודה אבא שבשמים שבראת חילונים ולכן כעת אפשר להוכיח לחרדי כבד דעת שהסיבה שאני מתלבש אחרת זה מרצון להתבדל ממנו. זה פשוט נס שיש חילונים!

חייכתי לאחר דברי ר' אלחנן ואמרתי לעצמי, תודה הקב"ה שבראת חרדקים המשמחים לבב אנוש.

שמחה גדולה בק"ק נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז בעיה"ק ירושלים הבנויה

אחד מבני הקהילה ביקש שנפרסם דרשת אירוסין של הרבי שליט"א מלפני מס' שנים והעניין משמח את הלב וסגולה לשידוכים. לפיכך אנו מעלים דברים שהרבי אמר מלפני יותר מב' שנים.

ואמר הרבי תורה לכבוד השמחה:

ב' מקורבים לנו באו בברית האירושין. והם הבה"ח ר' משה עם העלמה החכמנית האדונית יוכבד, הי"ו. והשדכן הוא הרבי שליט"א. וידוע כשיש חרדקים (חרדים מודרנים מאוד) המתארסים ללא שדכן, אומרים הציבור שטאנטא ליבע הוה השדכנית. והרבי שמח מאוד שהוא כמו אהבה ולב שהרי זכה לארס ב' חרדקים.

זכור לנו שזוג בלשון יונית זה עול שהיו שמים על הבהמות.. או בשפת חז"ל רחיים על צווארו. ולא כהמון העם שחושב שעול זה ר' חיים (קנייבסקי) על צווארו. ומקשיבים לו כאילו הוא יתושו של טיטוס בתוך ראשם וחלק מדמם כארסו של עכנאי.

וכידוע אין זכר היתוש עוקץ, אלא הנקבה. ודבר זה מרמז על סכנת הנישואין.. ויש גם את הדבורה שעוקצת וצריך ליזהר ממנה מיד. אולם כשהדבורה עוקצת, חיש מתה. ויש בזה נחמה פורתא והרתעה.

ויש גם את האלמנה השחורה שכל רצונה להזדווג עם הזכר ולאחר שנזקקת לו ומצפה להטיל, הורגת את מזווגה. ועניין זה מזכיר את הרבניות המגרשות בעליהן על רקע הדת. וכיון שמנהג עם ישראל חוץ מקהילתנו הקדושה להתלבש כמו פרוטסטנטין הולנדים הרוצים לחיות חיי דלות ואבל ולפיכך מלובשים בשחור, החרדים לדבר ה' נקראים שחורים. אולם חשוב לאכרוזי שבקהילה הקדושה מלתבשים גם בשיראין של צבעונין. ועל כן המלובשות רק בשחור הוי כאלמנות שחורות והוי גם כאלמנות כיוון שאינן מטפחות עצמן ואזי לא מקיימים המצוה כראוי והווי כאלמנות.

ויש האומרים באותו העניין אלמנות שחורות חרדיות רבות. וזאת כיוון שהן מתחתנות רק בשביל הקמת הבית והילדים. וכשהבעל המסכן רוצה לקיים טבעו לא יכול כאילו היא אלמנה ואין לה בעל. והרבי חלוק עליהם ואומר שזה חסרון בהחיבור ביניהם, ואין הרבה אלמנות שחורות אצל היהודים.

ויש את הפינגווינים שהזכר שם שומר על הביצים. ויש את היונים הנאמנות לבני זוגן עד יום מותם. וכנסת ישראל נמשלה ליונה. ומן המפורסמות שקל מאוד להשדכן לצוד זוג יונים מאוהבים ולהשימם בהשובך ולהופכם לבני תרבות. וכידוע הרבי הוא השדכן.

וכן מוכר להציבור עניין חכמת שלמה שהבין בשיחת עופות. ויש מבארים שזה המשלים מן העופות. כמו משלו של חסיד אומות העולם וילהעלם פון איינץ, זצ"ל, אוהב היהודים, "שתרנגולת, זאת מי שיש לה ביצים".

וזה מזכיר את הברכה הראשונה שאנו אומרים בברכות השחר: הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, שהרי גבר הוא שם האיש ושם התרנגול.. ולומדים מזאת שצריך הגבר לקרוא כתרנגול (וכמו דכתיבי בגמ' שתלמיד חכם המצוי אצל אשתו הוי ליה כתרנגול) האומר שירה בבוקרו של יום אל אשתו ונענית לו. ולזה אנו מודים לה' שנתן לו בינה. ועניין בין היום והלילה בא לומר שהכל פשוט לחתן כמו ההבדל בין היום והלילה.

וידוע שיש האומרים ששכוי הוא לב. ולפיכך אנו מודים להשי"ת שנתן לנו בינת הלב. וכידוע "המאוהבים" הם מומחים גדולים בבינת הלב בעיני עצמם. והם מבחינים בין היום ובין הלילה הרבה, כיון שנפגשים הרבה בהזריחה והשקיעה וזה זמן המסוגל לישועות. ואז בזה העת שמותר ללמוד חכמה יוונית, יש הלמדים גם צרפתית. וזו סגולה גדולה (וסוד ה' ליראיו) רק אין נוהגין כן בעם ישראל ובפרט לא נוהגין החרדים להשי"ת לבצע קבלה מעשית עד לאחר הנישואין.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שהמשפחה החדשה תהיה גוי גדול בארץ ויצליחו בכל מעשיהם ויהיו שמחים כל הימים ויברך אותם ה' גם בשפע.