תגית: פרו חלונים

סוגי חרדים מודרנים – כתבינו לענייני תרבות וחילונים

כתבינו לענייני תרבות וכתבינו לענייני חילונים חשבו שחשוב באופן עקרוני לדבר על שני סוגי יהודים שיש בקרב המגזר הנקרא חרדי מודרני.

הנושא מסביר את התרבות החרדית של חברי הקבוצה הנקראים חרדים. וכן מסביר חילונים חדשים שהם שומרי מצוות חרדים לשעבר.

ואכן פעמים רבות חילונים חדשים טרנס חרדים התחילו החרדים מודרנים פרו חילונים ואז המשיכו להיות כגויים – פשוט נהיו חילונים, לא עלינו.

יש להבחין שאין אחדות כל כך בין שני תתי המגזרים הללו. וכן יש להבינם, לנתחם ולפעול באופן שונה עמהם.

חשוב להגיד שיש שתי קטגוריות חשובות בנוגע למגזר החרדי מודרני. ואני מדבר על חרדים מודרנים ולא על כל מי שבמקרה עובד שעדיין לא חש עצמו מודרני כגון הובלות האברך…

והחלוקה שלנו היא כזאת:

  1. פרו חרדי.
  2. אנטי חרדי.

האנטי חרדי מזוהה במחשבתו כבר עם ההמון החילוני, הוא תומך בניתוחי מין, בטרנסיות של קטינים, בזכויות מיוחדות להומואים ולנשים, בפריבילגיות למחבלים ערבים על חשבון יהודים בשם זכויות אדם. ועוד ועוד על זה הדרך.

הפרו חרדי, נמצא יותר קרוב למסורת ולא מתבייש בזהותו. הוא מבין שהוא מגיע וצמח מן העבר וחש אליו חיבור והוא גם מקיים יותר מצוות ומחובר יותר ללימוד התורה וכדומה. הוא מבין שאם הוא שונא את שורשיו, הוא בעצם שונא את עצמו ושעץ לא יכול להתקיים בלי שורשיו. הוא כבר מבין שאכן להומואים מגיע זכויות מסוימות כמו לאדם רגיל, פשוט כי אנו חלשים או כי יש לו רחמנות ולא בגלל שההומו צודק.

וכן הוא נגד פריבלגיות להומוסקסואלים ושהמדינה לא חייבת לתת לו זכויות של מיעוט, אלא מספיק זכויות לפרט.

ויש דברים שהפרו חרדי מלקט – פעם כמו חרדים, פעם כמו ימנים ופעם כמו שמאלנים. הוא טיפה יותר קשה להבנה כי הוא לא מוכר כסטראוטיפ, אולם הוא מעניין יותר. הוא חושב לעצמו ולא ממיר עצמו לנאורות החילונית.

הדבר הזה גם מסביר גם דברים בהקשר לקורונה. כשלאחרונה אחרי שנה של קורונה בעולם נזכרו כמה חבר'ה להביע גינוי במקהלה על דברים שהתרחשו בחברה החרדית, כשהצד השווה הוא שהם מרגישים שהם אינם חלק ולכן כבר לא חשים צורך להסביר ולהבין. הם בחוץ.

וזה עצוב, הרי מי הם? הם עדיין לא חילונים והם לא דתיים לאומיים לא בתפישה ולא סוציולוגית. הם עץ מנותק משורשיו ופירות ביאושים של המגזר שלנו שלא השכיל לחנך אותם כראוי מסיבות שונות.

"חרדיה עממית" – נאום של אקטיביסטית חרדית – מאת כתבנו לענייני חילונים

נאום מקדש שם שמים מאת גברת וילהלמינה דיכטער אשתו של המשורר הידוע בקהילה ובעולם. את הנאום נאמה בארץ ישראל מול חרדים מודרנים אוהבי-החופשיים וחופשיים. יש לציין שהיא אשה חשובה ומעניינת ואם ירצה ה' נעלה עוד אמירות שלה. כתבנו לענייני חילונים נכח שם והביא את נאומה לידיעת הציבור.


"הייתי פעם בטקס ושמעתי נושאת דברים חזקה במיוחד, את וילהלמינה דיכטער, להלן חלק מהנאום שהוקדש לזכרו של אל-חאג' מאלִכּ אל-שבאז ועורר רעש גדול בקרב השומעים.

והנה הנאום:

יש שני סוגי חרדים במרחב במדינה מדרום לסוריה:

יש את החרדי המחמד שאוהב את החילוני יותר מאשר החילוני אוהב את עצמו, שאוכל מהאוכל החילוני, משאריות האוכל שהחילוני 'ברוב טובו הגדול' השאיר לו. הוא יודע גם גששים בעל פה והוא מכיר את כל שירי ארץ ישראל יותר מאשר החילוני בעצמו. הוא חילוני (ישראלי) בלבוש חרדי.

כשהישראלי אומר 'אנחנו', החרדי המחמד אומר 'אנחנו'. וכשחרדי עממי נורמלי מציע היפרדות, הוא חושב שהוא, החרדי העממי נפל מהירח, 'אתה מציע להפרד מהישראלי הנחמד שאוהב אותנו, עוזר לנו ודואג לנו?!'

החרדי המחמד גם אוהב לגור ליד הישראלי ולחוש אני השחור השפוי היחיד שנמצא פה. הנה אני יותר טוב משאר השחורים, אני השחור הכי לבן. איזה כיף שיש חילונים.

ויש את החרדי עממי ותמיד היה יותר חרדים עממיים מחרדים מחמדים.

החרדי העממי יודע שהוא הרוב לעומת חרדי המחמד. הוא שונא את הישראלי, הוא לא עומד בצפירה ולא שר התקווה. ולא מעריץ את אלו ששונאים אותו.

כשיש בעיה במדינה, החרדים-מחמדים אומרים אנחנו בצרות או הממשלה שלנו בצרות, החרדים העממיים אומרים, לעומת זאת, הממשלה הציונית בצרות או הממשלה שלהם בצרות.

יש אפילו חרדים מחמדים שאומרים 'חיל האויר שלנו' הפציץ פה והפציץ שם, חיל האויר שלנו? אפילו לא יתנו להם להתקרב למטוס…

אנו לא ישראליים, לא ביקשנו להיות ישראלים. הישראליות נכנסה בנו. אנו לא חוגגים עצמאות, אנחנו עדיין בגלות. כל עוד שאין מדינה יהודית-חרדית אנו עדיין בגלות, 'בגלות בארצנו'.

יש התנגשות בלתי נמנעת בין החילוני (הישראלי) לבין החרדי. החילוני מקדם סדר יום של עולם הזה, ואנו מקדמים סדר יום של עולם הבא – העולם הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא דומה לטרקלין.

אני לא חרדיה מחמדית שחולה על החילונים, אני חרדיה עממית!

הציבור לא ממש אהב הנאום. חלק מחאו כפיים בהתלהבות למשך זמן ממושך. וחלק ביקשו מהמארגנים להרחיק אותה. היה שישו ושמחו.