כתבינו לענייני תרבות וכתבינו לענייני חילונים חשבו שחשוב באופן עקרוני לדבר על שני סוגי יהודים שיש בקרב המגזר הנקרא חרדי מודרני.
הנושא מסביר את התרבות החרדית של חברי הקבוצה הנקראים חרדים. וכן מסביר חילונים חדשים שהם שומרי מצוות חרדים לשעבר.
ואכן פעמים רבות חילונים חדשים טרנס חרדים התחילו כחרדים מודרנים פרו חילונים ואז המשיכו להיות כגויים – פשוט נהיו חילונים, לא עלינו.
יש להבחין שאין אחדות כל כך בין שני תתי המגזרים הללו. וכן יש להבינם, לנתחם ולפעול באופן שונה עמהם.
חשוב להגיד שיש שתי קטגוריות חשובות בנוגע למגזר החרדי מודרני. ואני מדבר על חרדים מודרנים ולא על כל מי שבמקרה עובד שעדיין לא חש עצמו מודרני כגון הובלות האברך…
והחלוקה שלנו היא כזאת:
- פרו חרדי.
- אנטי חרדי.
האנטי חרדי מזוהה במחשבתו כבר עם ההמון החילוני, הוא תומך בניתוחי מין, בטרנסיות של קטינים, בזכויות מיוחדות להומואים ולנשים, בפריבילגיות למחבלים ערבים על חשבון יהודים בשם זכויות אדם. ועוד ועוד על זה הדרך.
הפרו חרדי, נמצא יותר קרוב למסורת ולא מתבייש בזהותו. הוא מבין שהוא מגיע וצמח מן העבר וחש אליו חיבור והוא גם מקיים יותר מצוות ומחובר יותר ללימוד התורה וכדומה. הוא מבין שאם הוא שונא את שורשיו, הוא בעצם שונא את עצמו ושעץ לא יכול להתקיים בלי שורשיו. הוא כבר מבין שאכן להומואים מגיע זכויות מסוימות כמו לאדם רגיל, פשוט כי אנו חלשים או כי יש לו רחמנות ולא בגלל שההומו צודק.
וכן הוא נגד פריבלגיות להומוסקסואלים ושהמדינה לא חייבת לתת לו זכויות של מיעוט, אלא מספיק זכויות לפרט.
ויש דברים שהפרו חרדי מלקט – פעם כמו חרדים, פעם כמו ימנים ופעם כמו שמאלנים. הוא טיפה יותר קשה להבנה כי הוא לא מוכר כסטראוטיפ, אולם הוא מעניין יותר. הוא חושב לעצמו ולא ממיר עצמו לנאורות החילונית.
הדבר הזה גם מסביר גם דברים בהקשר לקורונה. כשלאחרונה אחרי שנה של קורונה בעולם נזכרו כמה חבר'ה להביע גינוי במקהלה על דברים שהתרחשו בחברה החרדית, כשהצד השווה הוא שהם מרגישים שהם אינם חלק ולכן כבר לא חשים צורך להסביר ולהבין. הם בחוץ.
וזה עצוב, הרי מי הם? הם עדיין לא חילונים והם לא דתיים לאומיים לא בתפישה ולא סוציולוגית. הם עץ מנותק משורשיו ופירות ביאושים של המגזר שלנו שלא השכיל לחנך אותם כראוי מסיבות שונות.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 