תגית: פרשת וישב

בביאור עניין הכתונת הפסים – דברי מוסר מהרבי שליט"א – דבר תורה מפרשת וישב

דבר תורה מהרבי שליט"א בעניין כתונת הפסים של יוסף ועל אנשים הנוהגים בחוזק כוחם בהחברה הנפוצים במקומותינו, הנוהגים להתלבש במלבושי שררה ולצוות על הציבור הכיצד לנהוג.


"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים. ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם." בראשית ל"ז ג-ד.

"ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו." בראשית ל"ז כ"ג.

"ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה." בראשית ל"ט י"ב.

ונראים מספר דברים: א. ישראל אבינו אהב את יוסף ויעש לו כתונת פסים. ב. השבטים שנאוהו והפשיטוהו מכתונת הפסים שאביו עשה לו. ג. אשת אדוניו פוטיפר חשקה בו בכוח ויעזוב בגדו בידה. דברים אלו משונים מאוד וצ"ב.

נראה לומר שיש הרבה אנשים החושבים שאם לאדם יש מלבושי שיראין שזה מראה מי הוא על פי האמת. כדכתיב בתלמוד, שר' יוחנן קרי למאניה (בגדים) מכבדותי. וכן דיש אנשים שקונים בגדים ואז מסתכלים בהשפיגל (מין זכוכית מצופה בצבע כעין הכסף העשוי ממיני מתכת) כמו על הנקיבה (או להיפך) וחולמים חלומות.

והנה ראינו שיש היום מנהג 'מאדע' של רבנים מטעם כל מיני עיתונים החולמים חלומות ומשתררים על הציבור ועושים מעשים מרושעים וכדור הפלגה עושים מחלוקת ומפלגות בעם ישראל. ואותם האנשים דואגים ללבוש מלבושים משונים משאר בני האדם. ואפשר לומר שנראה שבאה התורה הקדושה לומר, שפעמים האדם התאב לבגד זה כדי לחלום ולדמיין עצמו כאדם חשוב, הקב"ה מסבב שיפשיטוהו. ובאמת רואים שכשיוסף הצדיק הופשט מבגדהו בפני אשת פוטיפר אזי החל גלגל מזלו להשתנות ויצא מעבדות לחירות ומזה הקב"ה סיבב לו שיפתור החלומות של שרי פרעה כשהיה בבית האסורים.

ומה עניין בגדים לחלומות?

התורה הראתה לנו שבעלי הבגדים הללו חולמים כל היום. כמו שראינו שיעקב אבינו עשה כתונת ליוסף הצדיק, כדכתיב בסמוך ויחלום חלום. וכדי לתקן המכשול הזה יש להפשיטן ערום ועריה ולהכניסן לבור ורק אז נוכל לתקן עולם במלכות שד-י. וגם כך אנו עושים חסד עם האנשים הלז שאנו מעירים אותם מחלומותיהם וכך ישובו לאבינו בשמים, כדכתיב: "כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו".

דרוש בעניין העסקנים – פרשת וישב ופרשת מקץ

מפני מה יוסף הצדיק לא הגיד ליעקב אבינו שהוא חי והרי בכך ציער את אביו הקדוש כל אותן השנים שהיה במצרים?

מסביר הרבי, ר' אלקשאנדער בן טודרוס הלוי זי"ע, שזהו פשוט ביותר, וזאת מחמת שהשבטים נהיו עסקנים וסיבבו את יעקב אבינו ככלה בחופתה. לפיכך ידע יוסף שלא יכול היה להגיד לאביו שהוא חי. ואולי גם יחרימוהו ככופר ואז גם אביו יאמין להם ולא ירצה לראותו, וכך יצטער יותר.

לכן המתין שהעסקנים יגיעו אליו וכך יגיע איתם ל'אגרימנט' בשפת לע"ז. לאחר 'האגרימנט' הוא כבר הביא את יעקב אבינו אליו והכל בעצה אחת עם השבטים\העסקנים. ויש הסבר לדבר, שהיה רעב ויהודה מרד כנגד ראובן ונהיה 'עסקן גדול' יותר ממנו. והשבטים תמכו בו כי חשבו שיעזור להם בזמן הרעב יותר מראובן וכך ניצחו.

ולמדים אנו, שהדרך לשבר את העסקנים זה על ידי הפוליטיק, הכלכלה ולהיות עסקן בעצמנו. אין להפקיר את עיסוק הלז לאנשים רעים אלא יש למצוא הטובים.

גושטב דורה – יוסף מתגלה לאחיו

ומפני מה הקב"ה לא נגלה לעקב אבינו ואמר לו בחלום?

ענה הרבי בבהירות מופלגת: שלפי זה הפשט, יעקב אבינו נענש על עניין זה שנתן לעסקנים לסובבו ולמנוע מן האנשים מבקשי ה' להגיע אליו. ועל כן ה' רצה להראות שהוא לא יכול לטעון טענת אנוס שלא היה ידע מה עסקניו עושים שלא היה לו להיעשות נביא ה' כשלא יכול למנוע את תרבות החטאים אצלו בחצר. ואם הוא לא היה נהיה נביא ה' אולי מישהו יותר טוב הימנו היה נהיה.

ואם תרצה לומר שנעשה צדיק בעל כורחו? עדיין שב ואל תעשה נחשב בעיני ה' כעשייה ממש. כשמצינו אצל ה'פוסטמודרנישערס' האומרים שאין הבדל בין לעשות שום כלום לבין עשיית דבר מה, שזה רק עניין של בניין חברת אנשים הבונה חשיבתו והתנהגותו של האדם וטוענת כביכול שיש הבדל. ומעין זה מצינו לגבי חטא העגל שעם ישראל נענש על כך שלא מחה. ואמר מישהו שעם ישראל ראה את הערב רב חוטא בחטא העגל ואמר לעצמו שהוא אינו בעל אחריות ולכן לא רצה להתערב ולמחות ולקחת צד ובלשון לע"ז אנו ניטרליש (ניטרלים). בא הקב"ה אליהם בתביעה ואמר להם על ידי העונש, שלא לקחת צד זה גם נקרא להיות בעל עמדה ולקיחת צד, הצד השלישי לכל הפחות.

ומפני זה העניין, אין בנימאנדעסלאנד חצר נעולה כשל קעניג המנותק מן העם-התלמידים. והרבי בנימאנדעסלאנד מחליף הגבאים כסדר, כמו פוזמקאות, כדי שלא ישתררו על עם ישראל ויסריחו את האידישקייט כפוזמקאות.