תגית: קיצוניות חרדית

קורונה, התנגדות לגיוס, פלג ירושלמי ושנאת אחים – כתבנו לענייני תרבות

כתבנו חשב על התנגדות הפלג ומסר על זה שיעור בקהילה. הרבי שליט"א אהב מאוד וביקש מכתבנו לענייני תרבות העלות העניין על הכתב לתועלת הקהילה ועם ישראל. והנה הדברים להלן.

דיברתי באיזשהו מקום על הפלג הירושלמי בהקשר להתנגדותם החזקה לגיוס לצבא ההגנה לישראל וכן על התנגדותם לחוקי הקורונה הישראליים-החילונים. עלתה בי תובנה נאה ורציונלית על התנהגותם הזו – זה לא שבהתנגדותם לצבא הם סתם שונאים המדינה ועושים בדווקא, "להכעיסניקים" או שהם נגד הצבא כי רוצים לחיות ובהקשר לקורונה הם רוצים למות. או שמדובר בחברה צעירה ולכן לא אכפת להם להידבק כי מה כבר יקרה להם?! בעוד שהחילונים הזקנים ימותו ובכך הם תופסים שתי ציפורים ביד בחדא מחתא.

הרהרתי במוחי שהפלג הירושלמי, חכם הוא לא סתם מתנגד למדינה בעניין הגיוס, הוא פשוט לא מוכן לאפשר למדינה הישראלית החילונית דריסת רגל בהשפעה כזו על הדת. ועל כך אסביר בהמשך את ההיגיון הרציונלי שלהם שגם משתלם להם.

לפי תובנה פשוטה וישרה זו לא פלא שהם גם מתנגדים לחוקי הקורונה – הם פשוט מנסיונם ההיסטורי לא מאמינים למדינה חילונית עם סדר יום ארצי המנוגד לסדר היום הדתי הרוחני. הם חוששים בצדק שאחרי שתרגיל המדינה אותם לציית לה ואחרי שהיא תסגור מקומות פולחן דתיים שהיא לא תמשיך להתערב בדת בעוד דברים, נניח עם גיוס או לימודי ליבה וכדומה. [כאן חשוב להגיד שהמצייתים מודעים למחיר של שפלות במצב של חינוך לחיי התנגדות לממשלה במקום לחינוך לחיי תורה. וכן הם חושבים שניתן להתחזק בזמן הזה במקביל ובהמשך להאבק אם חייבים].

וכמובן שבשני המקרים המתנגדים למדינה הציונית החילונית מרוויחים מכך פוליטית. הם עובדים בדומה להצעתו של הנסיך האנרכיסטי פיוטר קרופוטקין (מנהיג שמאלני רוסי קיצוני ידוע) בספרו "רוח המהפכה".

לדוגמה, הם בקרב אנשי ההתנגדות לממשלה הגויית או היהודית החילונית מבצעים סירוב לחוק. בתגובה לכך המשטרה מתחילה לנקוט צעדים, אנשי התקשורת ודעת הקהל החילונית מתחילים לעלוב ולהפלות חרדים.

לאחר זאת הפרטים החרדים רובם ככולם חשים נרדפים ושנואים ומתרחקים מן החילוניים ובכך פחות יורדים מן הדת. ואפילו מנסים להתחזק. כמובן שחלק מהאנשים לא חושבים כך באופן מודע, אלא זה קורה אצלם בצורה אוטומטית. (דבר כזה יכול להסביר מדוע נגזר עלינו משמיים לסבול את יאיר לפיד ובכך להתחזק רוחנית.)

בהמשך הם חושבים שהמתנגדים הקיצוניים צודקים בהתנגדות שהרי החילונים שוחרי רעת החרדים. ואפילו חלק עורקים מן הפלג הבני ברקי לירושלמי. אז הפלג מתחזק מספרית, זוכה לעוד אהדה ומגבש את עצמו כקהילה לגיטימית במדינה הציונית.

ובכך למרבה האבסורד המדינה החילונית מחזקת את הפלגים המסוכנים והאלימים במגזר המתנגדים לרצון רוב החרדים ולרצון רוב הרבנים המקובלים השולטים בפסיפס הקהילות החרדיות. ובכך הם מקדמים גלגל החוזר של התנגדות לממשלה המזמינה עוינות חילונית לחרדים ושוב ושוב. בעוד שאנו החרדים המתונים סתם סובלים. העניין גורם להקצנת הקצוות בחברה החרדית ובחברה החילונית ולשנאת ישראל הדדית ובכך הדבר מחליש את המרכז הנחמד והמתון וכולנו סובלים.

למאמרים קשורים:

סוכני קיצוניות דתית בחברה החרדית – מאת כתבנו לענייני חילונים

כתבנו לענייני חילונים כותב פה ושם על החרדשים\חרדקים וזאת כי הוא מבין שהם חלק במובן מסוים מהתרבות החילונית. במקרה הזה הוא החליט לפרסם אצלנו קטע המתאר בעיה מסוימת אצל החרדשים שבעצם עוברים על הנאמר: "אל תהי צדיק הרבה".


בכנס מסוים לא מזמן מישהו השמיץ את הרבנים החרדים בעקבות איזו חסימה שהייתה בגלל איזה פלג מסוים. אני הייתי מופתע וקיימתי מאמר חז"ל: "סייג לחכמה שתיקה". אמרו לו כאלו שמבינים במה שקורה בחברה החרדית, הם לא הבעיה. הבעיה היא המודרנים של החברה החרדית. אלו שאתם והתקשורת אוהבים ורואים בם חרדים מתונים ונורמלים ואולי ראש גשר לחילוניות.


אמר מישהו, למשל, אנשי תקשורת חרדים, שנראים חילונים עם כיפה, ואין ויכוח שהם מעורבים בתרבות הישראלית, ואפילו חלקם לא שומר את מצוות הדת בסתר. אבל שים לב הם יטיפו בתקשורת החרדית נגד מי שלא מאמין ברב הנכון לטעמם ויטיפו לאמונה עיוורת וקיצונית יותר. ואם המפלגה או הרב יתעלמו מחילול שבת של חילונים הם יציפו זאת בשם הדת והמודרנה ויגידו שאי אפשר לעשות איפה ואיפה ולכן הרבנים חייבים להקצין. ומי שלא מקצין הוא מושחת וצבוע.

האתנוס החרדי אוהב חומרות, זו דרך שלו לתקשר עם הקב"ה, זה סוג של קרבן. וכמו שבארץ נהדרת הציגו בחורה חוטאת בהתאם לכללי הדת הנהוגים במגזר שאותו היא מייצגת, אבל היא דואגת לתייג את שמו ברבים ולהצהיר הצהרות בומבסטיות של תיוג שמו של ה'.

בעצם ניתן לומר המפגש בין המודרני לדת יוצר הבעיות. המודרנה דורשת מתודה בעוד שהרב השמרן יכול להגיד כך נהוג. אז מגיע בעל התשובה עם התרבות החילונית שלו וכעת הופך קיצוני יותר משאר החרדים. מגיעה החרדקית וקוראת לכל מי שלא חושב כמוה "כופר!" מאידך היא לא שומרת נגיעה ועוד. היא מגיעה להסכם עם אלוהים, 'צ'מע, קשה לי, אבל אני אתייג שמך ברבים ואתה תוותר לי'.

ממילא במצב כזה, הכתב החרדי-חילוני צריך להחמיר כי זה מה שהעם רוצה וזה המשבצת שיש לו לתקוף את הרבנים והממסד מבלי לצאת רשע. במקביל הוא יכול לאכול חזיר ולבעול נידות כאוות נפשו. ולאחר זמן הוא יכול לחוות נקיפות מצפון ואז מתחזק באמת וממשיך באגרסיביות שלו ממקודם. ובמקום להבין שהאופי המושחת שלו זה הבעיה, הוא אומר: חייבים להקצין, אני יודע מה אני אומר מניסיון קרוב…


וכך גודל לנו דור של בורים. דור פרוטסטנט שמתעניין בנייעס, קוגעל, קישקע, קניות, לא מסיים ספרים מכריכה לכריכה, בז לאנשי מחשבה שאינם בכיינים מסכנים, מנציח את המצב הבעייתי הקיים של שלטון העסקנים ולא מנסה לקדם אלטרנטיבה.

לאחר דברים אלו הקהל נרגע מהטרוניות שלו נגד הרבנים החרדים והם הבינו שמדובר בגורם ממתן בסופו של דבר.