תגית: רבי גרונם

בעניין  האנשים האוהבים שמציקים להם – מעשה מוזר שנתגלה לאחרונה

מעשה, המספרים לאנשים עצבים, העוסק במידה מפורסמת של אחד מרבני הקהילה ובתוך המעשה פשט גדול בנפש האדם ומפני מה מריבות בין בני האדם עושות חיזוק גדול לריעות בין האנשים בהעולם. מעשה משונה זה הנתגלה לאחרונה וצריך לבדוק עד כמה הוא מהימן או האם עסקן ניסה להסתיר המעשה.

מעשה ברבי הקדוש מברבי גרונם מנימאנדעסלאנד כשהיה צעיר אהב היה לעשות מעשי "פרובוקצייע" בלשון אשכנז. היה מכריז הלוך ושוב שהאנשים אוהבים שמציקים להם. ולפעמים אנשים לא היו יודעים איך לקבל זאת. והרבי שהיה מפורסם כאדם האהוב על הבריות החליט לפייס אותם. אולם הרבי עדיין האמין בפרובוקציות. חשב הרבי מה לעשות. והנה מצא פתרון. החליט לשאול את נשואי 'הפרובוקציות', האם הם כועסים עליו? הם שנתביישו להודות שהם כועסים, היו מכחישים זאת וחוזרים לדבר עימו כבימים ימימה, העיקר להראות שהם לא כועסים עליו. ובכך הרבי הקדוש המשיך לעשות פרובוקציות ולשמח אנשים, והכל כדי לעשות חסד. (וכמובן לא היו כועסים מבחינת המהות אלא היה זה לזמן קצר ויבואר לקמן.)

לאחר שנים הרבה יום אחד היה מעשה מפורסם בתלמידו המובהק של הרבי, שהתנהג כאילו הוא כועס על הרבי. התחילו מרננים בקהילה כל הארחי-פרחי שבאו לאכול לחם-חסד בקהילה העשירה, שהרבי טעה, מפני שבשום מקום בעולם לא נהוג כך והנה רואים שהרבי הכעיס אדם ואין הוא נהנה שמציקים לו. שמע זאת הרבי, אמר להם הצדיק הקדוש: כל הטעם שהוא נראה לכם כועס, כאילו עובד עבודה זרה, וניתן לראות שמא הצלחתי להכעיסו, כביכול, זאת כיוון שהוא רוצה להציק לי כי הוא יודע שהאנשים אוהבים שמציקים להם והוא עושה זאת כדי לעשות לי קורת רוח.

וכשהרבי היה זקן היה פעמים משומם. החל הוא מעניק לעצמו מכות מרדות נאמנות. ומי שלא ראה את הרבי מאושר לא ראה אדם מאושר מימיו, וזה ממש כדברי החכם האשכנזי הגדול והידוע פרידריך ניטשה (שאמר שהאדם איש מלחמה וכשאין לו עם מי להילחם נלחם כנגד עצמו).

ופעם אחת היכה הרבי שוטר באומרו שגם השוטרים אוהבים שמציקים להם. שמוהו בבית התפיסה. כששחררוהו, הרבי שמח שמחה גדולה ביותר. הרבי הסביר להציבור דלאחר שהשוטרים הגויים הרשעים ראו שאני נהנה בכלא ואני לא מספיק מקריב וסובל. החליטו לשחררני, והעיקר להציק לי כדי שתהיה לי קורת רוח, ועלי נאמר, "צדיק וטוב לו".

והוסיף הרבי בפעם אחרת ואמר דגם אם תימצי לומר שהאדם כועס זהו רק לזמן קצר. והמשיך וביאר ביאור שאפילו גדולי חוקרי הנפש אוכלי הטריפות ובועלי הנידות אינם יודעים, כשאדם כועס או שמח, הוא חושף את רגשותיו ולאחר זמן כשנח מכעסו וחמתו שככה, הוא רק זוכר שרעהו הוא חברו מכירו ויודע את רגשותיו היטב ואינו זוכר איך העניין קרה. ומתוך כך נהיה חבר-נפש של חברו שהציק לו ומיד מציק לו שוב וכך הם נעשים אוהבים גדולים. וזו דיאלקטיקה של גאורג פרידריך וילהלם הגל.

וזו הסיבה שאחינו פון די-אוריינטאל-געמיינדשאפט, חיים טוב עם נשיהם וזה כיוון שהם מכין אותן מכות נאמנות (כך על פי השמועה וייתכן שאין זה אמת כלל). ועל זה נאמר: "נעתרין מכות אוהב". ויש פעמים שהאשה משיבה לו ארבעה וחמישה עם המערוך מיד לאחר "ההפרשת-חלה". וזו מצוה גוררת מצוה, ומתוך כך זוכים לאהבה ואחווה ויש שלום בית.

ושלום זהו שמו של הקב"ה ומתוך שיש ביניהם שלום, יש להם גם אמת, שנאמר האמת והשלום אהבו וזה כדאמרי אינשי אהבה אמיתית או בלשון נימאנדעסלאנד ריכטיגע ליבע. אומנם הרבי אומר שהיום לא אכשר דרא ואהבה זהו מדע מזויף. ועל זה נאמר, כביכול, בשיר השירים "לא היה ולא נברא".

בינענסטיש בינענפלד והרבי גרונם מניאמאנדעסלאנד זצ"ל

מעשה בעניין תפילה, אמונה, שידוכים והשגחה פרטית

כשהגיע לפרקו רבי גרונם בן קלמיש הלוי איש נימאנדעסלאנד הוא יצא עם עלמה, שאמרו עליה שהיא נאה, מבנות הארץ. ומראה היה יהודי כרוב היהודיות, שיערה חום קרוב לשחור דומה לשיער כבשה עגול תלתלים ובעלת פנים לבנות ועיניים חומות והיא הייתה אפילו רמה מאוד לנקבה הרגילה. ויהי רבי גרונם עלם צעיר בעל מראה אצילי יפה תואר רם נישא משכמו ומעלה עם עיניים ירוקות, שיער בצבע לימון ובעל לשון חלקלקות שהנשים אוהבות ומשתוקקות לשמוע והוא היה יחידאי מן הזכר הרגיל בהרבה ממנהגיו. ויצא עם העלמה זמן רב מן הנהוג אצל עם הארץ על פי הוראת אביו הרבי הקדוש, רבי קלמיש ז"ל. וידחקו בו הסובבים לשאול את פי העלמה, האם תרצה להתקדש לו. ואפילו היא לחצתו מאד לפתע על ידי השדכן וזה היה ממש היפך הסכמתה כמדובר ביניהם יום אחד שנתראו. והיא כנראה חשבה שהוא סתם גורר זמן כאמנון ממגנצא וההגמון. והיא חשבה שהיא חייבת לקבוע עימו השידוך אחרת היא תאבדהו חברי הוא בחור נחמד ביותר ואהוב עליה כבר בכל גופה ומחשבתה. ורבי גרונם היה צעיר והיה מלא פחד מאוד להפוך לאברך בגיל צעיר וכן הוא חשש מטבע הנשים שאם אשתו תסתסכך בו תנסה לקחת את ילדו וכל רכושו והוא יהיה כאיוב.

בצר לו, רבי גרונם התפלל להשם יתברך למען יושיעו מצרתו הגדולה. והנה, ויחלום בלילה חלום. ובחלום דמות מלאך ה' צבאות ללא קול ומראה מודיעתו, לך ליער על יד הטוט-הוייז (בית הקברות) של העיירה נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז ושאל שם את פיה. והכל יבוא על מקומו בשלום. ויצחק המלאך ונתעלם.

ויהי למחרת, ויקם רבי גרונם וישתומם על דבר החלום המשונה אשר חלם. ויהי בעיניו כדבר פלא. ויאמר בליבו הן חלומות שווא ידברו. וילך לבית התפילה כהרגלו אשר הורגל כדי להתפלל אל ה'. ויהי בהולכו להתפלל, ורכב ברזל ברחובה של עיר וכמעט המיתו. ויאמר בליבו אצבע אלהים היא ופן יש אמת נוראה בחלום.

ויחשוב בדבר במחשבתו, ויאמר לנערה אם נא מצאתי חן וחסד בעיניך ולפניך, בואי עמדי ליער ליד בית הקברות לשוח ולהלך קמעה. ותבוא הנערה ויאמר לה דברי ריצוי וחיבה ותסתכל עליו כמו הברזל הנדבק לאבן שואבת ברזל (מגנט). ויתבונן רבי גרונם בפיה וישאל את פיה האם תרצה להיות לו לאישה, להיות חוליה בשרשרת כתנורו של עכנאי? ותאמר הן. ותוסיף שהיא חשבה שהוא לעולם לא ישאל ושהייתה חוששת שהיא תצטרך לבקש ממנו להנשא כמו רחל בת כלבא שבוע ורבי עקיבא.

ויעש אביו מסיבה גדולה לכל הקהילה ויבואו כל גדולי העיר. ויהי רבי גרונם מאורס כדרך בני הארץ, ושם העלמה בינענסטיש בינענפלד. ויאהב רבי גרונם את העלמה בליבו ולא בגופו. ותהי לו נאה וחכמה מן כל הילידות אשר בארץ. ויודה לה' על החסד אשר עשה עימדו. וישכח את תפילתו אשר התפלל על דבר הפחד מן העלמה אשר היה לו מפני נישואיו.

ויהי לאחר ירח ימים ותיפול הבחורה למשכב ותחלה בחולי הקדחת ותמות. ויעצב הרבי עד למאוד. ויבך בכי תמרורים ויזעק זעקה שקטה ומרה כי לא הצליח לבכות ויפול למרה שחורה. ויהי בלילה ויחלום חלום והנה מלאך ה' עומד עליו. ויאמר מלאך ה', שמע ה' תפילתך וימית את העלמה, ועניין היער ליד הטוט-הוייז הוא, כי אמרה העלמה 'הן' להיות חוליה, ונתפרש העניין בטוט-הוייז, ותתקיים נבואת הצדקנית. כדבר מאמר חז"ל, ניבאה ולא ידעה מה ניבאה.

ויספר רבי גרונם החלום לאביו. וירעש על דבר המופת אשר קרה עם בנו. ויאמר: "אכן מה' יצא הדבר". ויפסיק לומר לבנו לצאת עם בנות הארץ לשנים הרבה עד שמצא אשה חכמה ונאה ואין כאן מקום להאריך בזה העניין. וישב רבי גרונם תחת גפנו ותאנתו כאשר אהב וילך בדרך האנשים ההולכים בדרכם שלהם. וישמעו עם הארץ המעשה, ויפסיקו לענות את רבי גרונם בבנותיהם המשעממות ויהי לאות ולמופת והשגחה פרטית לרבי גרונם.