תגית: שואה

חרדי-סקסואל וחרדי על הספקטרום נפגשים לשוחח על השואה – מאת כתבנו לענייני חילונים

כזכור כתבנו לענייני חילונים נטל על עצמו לסקר גם את המגזר החרדקי או החרדשי או החרדי-מודרני, היות והוא שם לב שיש אצלם מאפיינים רבים של חילון. ולאחרונה הוא נתקל בסיפור עם מוסר השכל ושעשוע בחדא מחתא. והחלטנו לפרסם העניין כדי לעורר את לב הקוראים לעניין.

מאת כתבנו לענייני חילונים.


למעשה החרדי מודרני המצוי הוא מעין גשר צר מאוד אל עבר החילוניות כמו שבעל התשובה הוא גשר צר מאוד לעבר האדיקות ודרך החרדי מודרני או דרך הבעל תשובה קל יותר להבין אותם, את החילונים. ובסיפור כתבנו לענייני חילונים שם לב לרצון של החרדי מודרני להתנער מחרדיותו אולי כי הוא מתבייש בעצמו כי הוא צורך תקשורת חילונית הלועגת לקבוצה שלו ואז הוא רואה את עצמו כעור חרדי, מסכה חילונית והוא חייב להוכיח שהוא יותר חילוני מהחילוני המצוי כדי לחוש טוב עם עצמו.


תשמעו סיפור, פגשתי מישהו חרד"ק מטלזסטון, היה גיבן עם כיפה שחורה ובגדים מערביים וללא כיפת הקטיפה השחורה שלו היה אפשר לחשוב שהוא חילוני.

שאל אותי: "גבר, ישך סיגריה?!". אמרתי לו: "יש, אבל זה סיגריה מגולגלת". אמר: לא נורא, בסדר, "זה מה יש". (אני מעשן סיגריות מגולגלות מדין רוצה אדם בקב שלו יותר מט' קבין של חברו).

גלגלתי לו. המשיך לעמוד לידי והחל לעשן. שאלתי אותו בעקבות דיונים שהיו באותו הזמן בחדשות ובקרב בציבור על קדושת השואה ועל הגרסה הנכונה שלה, "מה דעתך, בתור חרדי, על השואה או יותר נכון "דת השואה"?".

הוא סירב לענות לי והתחיל להרחיב על כך שהוא לא חרדי. "אני לא חרדי, אני על הספקטרום, אני מרקע חרדי אבל זה לא אומר שאני חרדי כמו כולם, כל חרדי הוא (בצורה) אחרת". היגג לו זמן רב ועדיין לא קיבלתי תשובה לשאלתי. אמרתי שאזרום איתו על מה שכואב לו, אדבר עימו על החרדיות שלו, אולי היא השואה האישית שלו…

השתוקקתי גם להגיד לו שגם כל חילוני או ערבי הוא אחר ולא בהכרח כמו כולם… ובעצם כשאתה מוציא עצמך מן הכלל כמו הבן בהגדה של פסח אתה בעצם מתנשא וחושב את עצמך ייחודי משאר העולם ושלכן אסור או לא ראוי לפגוע בכבודך ולהכליל אותך עם קבוצה אנושית אחרת.

ומפני שאני איש של שלום, התאפקתי, אמרתי לו לבסוף: יפה, יענו אתה "חרדי-סקסואל" כמו דמי-סקסואל, ספיו-סקסואל וכדומה, על הספקטרום עלק, הא הא, עוד מעט תגיד שאתה אספרגר…".

חייך האיש במבוכה ושאל: "שו חרדי-סקסואל?".

עניתי בשאלה: "אתה חילוני?". ענה: "לא". המשכתי ברצף שאלות: "אתה ערבי?". "אתה מזרוחניק?". "אתה נוצרי?". ענה: לא. אזי אמרתי לו: "אתה לא שייך לשום קבוצה אחרת מהחברה החרדית, אתה מכיר בכך שאתה נראה חרדי בגלל הכיפה השחורה שלך מקטיפה מלאכותית, אתה מכיר בכך שעברת חיברות חרדי, מדוע אתה מתבייש בהגדרה מגזרית פשוטה?"

שתק החרד"ק ואת פיו חשק…

שאלתי עוד, "אחי, אתה מוכן להתחתן עם בחורה שהיא לא מרקע חרדי, כגון: גויה, חילונית או מזרוחניקית?". אמר לי: "לא. רק בחורה מרקע חרדי, אני מרגיש שיש בה חיבור אלי, קשר, אנו מבינים אחד השני ואני לא צריך להסביר לה כל דבר".

אמרתי לו, "אז אתה נראה חרדי, הולך כמו חרדי, ורוצה לשכב כמו חרדי עם חרדית בלבד כי רק אליה אתה נמשך, יענו "חרדי-סקסואל" או שאתה חושב שיש לאום או אתניות חרדית, אז אם כן במה אתה לא חרדי ואומר לי 'ספקטרום'?!".

ענה לי: "אחי, עזוב אותך כך נהוג לדבר, לא התכוונתי".

אמרתי לו: "התכוונת על הספקטרום…".

סיימנו לעשן ונפרדנו כחרדים-סקסואלים-אתניים על הספקטרום.

ואז חשבתי לעצמי לגבי "דת השואה", שהפולנים רדפו יהודים בזמן המלחמה, אבל הם לא שיתפו פעולה עם הנאצים, כי הם "על הספקטרום". על כן בדומה לכך גם הגרמנים בעצם יכולים להגיד שהם לא נאצים והרגו יהודים כקולקטיב גרמני, הם פשוט "על הספקטרום".

יום השואה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשע"ט – מאת כתבינו לעניינו חילונים ותרבות

כתבינו לענייני חילונים ותרבות מביאים את דברי הרבי על הימים הנוראים של החילונים הבאים עלינו המכונים בפי העם "צפירת העומר". הדברים נאמרו הבוקר ומובאים פה לטובת חברי הקהילה הקדושה בארץ ישראל.

הרבי שליט"א סיפר הבוקר לאחר תפילת השחרית, שלא מזמן פגש מטורניתא אחת חילונית. והיא החלה לדבר עימו על יום השואה. ואז היא אמרה לו שאתה בטח כאדם אדוק לא תעמוד בצפירה. אמר הרבי: "אמת הדבר. מדוע שאעמוד?". שאלתהו מה הוא מתכנן לעשות? ענה הרבי: שהוא מתכנן להמשיך את עיסוקיו הרגילים, ברם אם הוא יהיה בפרהסיא, מפני דרכי שלום וכבוד הבריות של אתם החילונים הוא יעמוד ויכבד את מצות דתם כמנהגם. הוא גם הוסיף שהוא לא ילך למקום הנאה שמא הם יפגעו, לא יעשה בדווקא כדי לפגוע, אבל כן ימשיך בחייו.

היא החלה לכעוס ולהגיד מילות גנאי כנגד החברה האדוקה המכונה בארץ ישראל החברה החרדית. אמר לה הרבי שאין לה מנדט על דת השואה. השואה קרתה לפני שהמדינה הציונית בארץ ישראל קמה, ושיש לו גם בני משפחה שנהרגו במלחמה על ידי האשכנזים ימ"ש, מה זה שואה שיש לה מדינה?! החילונים לא יגידו לנו מה לעשות ואיך לזכור את העוול שנעשה לעם ישראל. לא די שסבלנו מידי האשכנזים, אין עניין להמשיך לסבול תחת הציונים בגלל השואה וזה מה שמכונה בלעז אבסורד. מבחינתנו, אנו כבר חיים תחת כיבוש החופשים מבחינה מדינית ואין עניין להשתעבד גם בעניין הדת והתרבות. לאחר אמירת דבריו, החופשית נתרככה קמעה ואמרה לרבי: "יש לך כושר ביטוי!". אמר הרבי: ראו, כך מקדשים שם שמים..

הרבי הודיע לשומעים שיפרסמו שלא חייבים לעמוד בזמן הרעש המשונה של החילונים בזה היום. ברם אין עניין להכאיב להם. לפיכך יש ללמד האנשים לעמוד במקום הפרהסיא וכך למנוע צער להם וחשש חילול ה'. בתוך הבית במקום המוצנע אפשר להמשיך בסדר היום הרגיל של האדם. ויש לעמוד גם במקומות של ערבים או או של אנ"ש מפני הצלמוניות.

מעבר לכך, כשמגיע חילוני ושואל שאלה על מנת לקנטר, לא צריך להבהל ואין עניין לשקר. אפשר לעמוד על האמת בצורה מכובדת ולהסביר שאין זה תרבותינו ואנחנו יודעים לזכור את מאורעות רדיפת עם ישראל בימי מלחמת העולם השניה בדרכנו אנו ואין אנו כפופים לדת השואה של המדינה הציונית.

למעשה, אמר הרבי שהדברים נכונים גם ליום הזיכרון להרוגי המלחמות ופעולות האיבה, אבל כאן מכיוון שזה מאוד פוגע בהם, אין עניין להגיד להם האמת בראשונה וכדאי להתחמק.

ורק אם החופשי מפציר שוב ושוב, אזי אפשר להגיד לו בדרכי נועם שאין זה תרבותינו ואנו עדיין בגלות בארצנו ולכן אנו לא רוצים להגיד מה שאנו חושבים על הנושא מיד פן החופשים ירצו להרע לנו. ואז להסביר לו בסבר פנים יפות ובכבוד שאנו חיים בתרבות אחרת וכן אין אנו שותפים להציונות ולכל מה נעשה בשמם למען עם ישראל. אולם אנו כן מעריכים, חלקם הגדול התכוון לעשות טוב ושמסר את נפשו על אף שהרבה מאוד פשוט נחטפו לצבא בכפיה על פי החוק הציוני. ויהי רצון שיבולע המוות לנצח.

לפלפולים של הרבי בנושא יש לעיין פה – בעניין ימי אבלות ופה -בעניין הכחשה.

תיק גרינינגער – Akte Grüninger 2014 | מאת כתבנו לענייני תרבות

השבוע בקהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז בעיר ירושלים שבארץ ישראל הציגו מחזה בפילם בשם תיק גרינינגר. מדובר בתקנת קהל חשובה שתומכת בהקהלת חברים מהקהילה ברבים מתוך עניין לקדם מחשבה בקהילה, שיחה לא בטלה בנושאים של מוסר, דיבוק חברים בקהל ועוד כנהוג בהקהילה דורי דורות. סופרנו הוזמן כאורח כבוד ולכן שלח לנו רשימת דברים בנושא.

המחזה עסק באדם שהיה קצין במשטרה של מדינת שווייץ ושם הוא עסק בהגנת גבולה של המדינה מפני משיגי גבול. בסיפור הדברים רואים שעוסקים בעוברי גבול יהודים הנמלטים על נפשם מאימת האשכנזים הגויים מהממלכה השלישית של האשכנזים שנחשבה כבר אז כמלכות רשע בעיני אנשים רבים המאמינים בהחופש זכויות ליחיד.

היהודים שברחו מאימת הרשע, מהאומה האשכנזית-נוצרית הרשעה עברו על החוק בהגיעם נגד דיני השלטון בשווייץ. וכעת השלטון צריך להחליט הכיצד לנהוג עמם. והיו שם מס' אנשים שעשו קנוניה ועברו על החוק ועשו מה שעשו.

ורואים בהמחזה בפילם איך חלק היו אוהבי עם ישראל, חלק נגד, חלק אוהבי אדם וחלק שונאי עם ישראל ופשוט קשה להם לעשות רע בגופם ומול עיניהם ובאזור בני משפחתם ורוצים שמישהו אחר ינהג כנגד היהודים בצורה תקיפה לרעתם במקומם.

מדובר היה בזמן צרות לעם ישראל והחוק השווייצרי לא הגדיר רדיפת היהודים על דבר מוצאם כפליטות פוליטית שזכאית לקבל מקלט במדינה.וזה היה לפני שנשמעו הסיפורים על השחיטות אצל הפולישערס. ועדיין היו רדיפות.

והאנשים שראו המחזה תהו האם היהודי המהגר נגד חוקי המדינה בזמן רדיפות הוא שונה מגוי המעפיל לארצות הברית באמריקה הצפונית כי הוא רוצה לשפר את מצבו החומרי הגשמי? והרי האנשים הללו גם יכולים למות על ידי כך שיש להם פחות כסף למחייתם ויש פושעים, ליסטים ושודדים בחוצות העיר? ועולם כמנהגו נוהג

וכעת נעשה מעט מעשה קילקול המכונה ספויילר

פאול גרינינגער היה קצין חשוב במשמר הגבולות של שווייץ בגבול עם אוסטריה שנסתפחה לגרמניה בזמן המכונה האנשלוס. גרינינגר מקבל לפתע פתאם אלפי יהודים המתדפקים על דלתות מחוז שליטתו והוא מבין שהם במצוקה. הוא עולה על רעיון של זיוף מסמכים כדי לאפשר להם להשאר כאורחים במדינה. שיטה אחת הייתה נתינת שטר ויזה בתאריך מוקדם לזמן החוק שאסר על פליטים לבוא להמדינה וזאת בשת"פ עם קונסול שווייץ באחת הערים באוסטריה. שיטה שניה הייתה לגרום לכך שהאנשים מטעם השלטון המפקחים על שטרות התעודות לא ישימו לב שיש עליה בכמות היהודים, לכן ברגע שמישהו עזב את שוויץ לפלשטינא או למקסיקו וכד', היו קורעים את שטרו ומחליפים את שטרו בשטר חדש עם תאריך מאוחר. חוץ מזאת הוא גם עזר להחביא יהודים בלי תעודות. ובעניינים הללו, חשוב להגיד, הוא פעל גם עם אנשי מדינה ומאנשי מפלגת הסוציאליזמוס. ב-1954 ה'תשכ"ד, הוא אמר כך: היה פה שאלה אם להציל את חייהם של בני אדם שניצבו בפני סכנת חיים, הכיצד יכול הייתי לפעול שיקולים של הבירוקרטיע?

לבסוף העניין נתגלה לרשות השלטון והעמידהו למשפט והוא איבד את מטה לחמו, ואת כבודו ואת קצינותו. ושנים הרבה לא הוקירו את מעשיו. לאחר שנים הרבה הוא נחשב קבל עם כחסיד אומות העולם (וזה כעין קדוש קתולי) בדת השואה.

רואים כאן שיש עניין של יחסי רצונות עם האנשים בעולם ולפעמים רודפים בני אדם ומישהו מנסה לעזור להם והוא נפסד מכך. לאחר שנים הרבה דעת העם והמוסר שלהם משתנה והם מחליטים שהוא אדם טוב ושהם שגו, אבל הוא כבר עובר בטל וחי כעני מרוד ומסכן. וטוב לפעמים שיש אנשים המתנדבים ומוסרים עצמם למען זולתם (על אף שכלל עם שווייץ היה נגדו).

כאן רואים סיפור המעשה בעברית חדשה המדוברת בארץ ישראל:

מוגן: מעשה בהגמון שונא ישראל שלא נכנע לנגיעות

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

Riphagen 2016 ריפהגן 2016 – "סרט" הולנדי

הרבי שליט"א ראה אמש זה המחזה האסקפלריוני והוא נהנה מאוד. הרבי בדרך כלל שונא לראות עניינים הקשורים למה שנקרא 'שואה'. מכל מיני סיבות כשאחת הסיבות היא מחמת זאת כשהוא היה צעיר זה מה שנהגו לקרוא אז ולכן העניין נמאס על הרבי. והרבי ידוע כאחד המתנגד ל'השואה' ולהנצחתה וזאת כי משפיל את אלו שנקראים יהודים. וכן שלא ברור מדוע יש שואה רק להיהודים, לא לתרנגולים, לא לשחורים, לא לארמנים וכן על זה הדרך ואין כאן המקום להאריך.

מעבר לכך הרבי לא אוהב שמראים מה שנחשב בעיני הציבור כהרוע בצורה מגוחכת בלבד ללא להראות התנאים בצורה פשוטה ולתת להציבור לשפוט בעיניו. ועוד שזה נשמע כמו נסיון זול להעביר על מחשבת האדם, והאדם החכם זקוק לראות הדברים כמה שיותר כהווייתם ואז הוא יכול להבין וללמוד מזאת לעתיד. אבל כשזה פרופגנדע, אין זה נחמד לאדם להעביר את זמנו בהעניין.

הרבי אוהב שבזה הסרט האיש שנחשב כרע לפי ערכי החברה של היום כיום הוא בעצם הגיבור הראשי. ולא רק, אלא שמראים אותו בצורה אוהדת וכמו שמראים לוחמי חופש או שודדי בנקים ורכבות המנסים להשתלט בעשירים.

ולגופו של עניין נעמיק יותר בעלילת הדברים, מדובר בסרט הולנדי המדבר על תקופת הכיבוש האשכנזי בזמן מלחמת העולם השניה. בסרט רואים בן בליעל בשם ריפהגן אשר מקדם עצמו תוך כדי המלחמה על ידי קשר טוב עם הגרמנים, היהודים והמשטרה ההולנדית. בנוסף הוא דואג לקהל חסות גם מאנשי המחתרת ההולנדית. חשוב להגיד שזה מבוסס על מעשה שהיה אבל אינו נאמן בהכל למה שקרה מבחינה היסטורית. לפיכך הרבי עשה השוואה וכך גם כדאי לכם. יש שם גם דמות בעייתית של אשה בשם בטיה וורי, ובהמחזה לא ברור האם היא רעה או טובה. כדאי לכם לחשוב לעצמכם ואח"כ ללכת ולחפש בהאינטרנט מה הפרטים ההיסטוריים הנאמנים יותר למה שנחשב כהאמת.

הרבי ממליץ מאוד להקהל להתבונן בזה המחזה של אקספלריא המכונה קולנוע בלשון הציונים, זה אולי יכאב מעט למי שרגיש למחשבת ההמון, ברם מי שרוצה לראות משהו מרענן הפותח את המחשבה יחד עם משחק מצוין ונגינה נאה, שיתבונן בהעניין.

מה שהרבי למד מוסר השכל מהעניין זה שיש יחסי כוח בהעולם. וכשיש מלחמה, אזי משתנים התנאים של טבע יחסי הכוח ואז אנשים יכולים לקדם עצמם ולהתרומם כבשתנאים הרגילים זה קשה. והנה אם הם חכמים הם יכולים לעשות כראוי גם אם הם לכאורה פושעים המעוררים בנפש האדם תחושת תיעוב ושנאה לדמותם.

נ.ב. יש עניין מעניין בכיבוש ההולנדי שהוא היה כיבוש נוח יותר מבחינת יחס הגרמנים לנכבשים בשונה מבמזרח. לפיכך רואים פחות אלימות כלפי היהודים והגויים ההולנדים.

אם תראו או ראיתם את ריפהגן, ספרו לרבי על כך.

נ.ב. מי שרוצה לקרוא עוד על העניין דעה של צופה אחר בעל מחבר All About War Movies יכול להתבונן פה בהלינק