תגית: שוק השידוכים

מעשה מהצעת שידוך עם פרה אדומה צמחונית – ומדוע אני עדיין לא נשוי | מעולם השידוכים

סיפור שהגיע אלינו בעילום שם. נדגיש שיש שינויים בסיפור מטעמים מובנים. תודה על ההבנה. עוד עניין, זה כינוי ידוע לג'ינג'ים הכינוי פרה אדומה, בגלל שאדום בעברית של היום נתפס כדומה לג'ינג'י ולא כמו בלשון חז"ל שאדום הוא חום – אין כאן רעיון או צורך להשפיל נשים ולקרוא להן פרות. בנוסף זה שהכותב חושש מג'ינג'יות אין זה אומר שאין לו חברים ג'ינג'ים. וכל אחד ינהג כפי מה שליבו חפץ. במסגרת המלחמה ברווקות שהוכרזה בקהילתנו החלטנו במערכת לפרסם סיפורי רווקות כדי לעורר המודעות. וכזכור הרבי שליט"א הכריז שיש עניין גדול לדבר על נושא השידוכים כדי להילחם במגפת העלטערערס שלא מתחתנים ומגיעים לגיל מופלג ללא שזכו לבנות בית נאמן בישראל.


לא מזמן שדכנית שאני מחבב הציעה לי שידוך. מדובר בשדכנית שאני מכיר מאז ומעולם, עוד לפני שאני מכיר את עצמי בכלל. ולכן הייתי חייב לכבד את הצעתה.

היא הציעה לי שידוך בחורה ג'ינג'ית צמחונית ואני נמלאתי פוביה ואמרתי לה שהנני סולד מאדומות וכתומות שיער. והיא אמרה לי בתגובה שהבחורה קרניבורפובית ובלונדיפובית, אז יש כאן איזון… היא כנראה צחקה ולא התכוונה ברצינות.

שאלתי אותה ברצינות, מה הקשר אלי, ובפרט שהיא כנראה שמאלנית והיא תראה בי פשיסט עוכר-אוניברסי-אל?

השדכנית ענתה שמדובר בבחורה נחמדה, פלפל, היא תוכל לזרום עם האופי שלך ולא תבהל, וייתר על כן, היא תוכל לענות לך אפילו.

טוב, הסכמתי. לא מתים מכוס קפה. ונזכרתי בסיפור הידוע של הרבי שליט"א בעניין:

שידוך עם ספרדיה – פעם אחת הגיע אחד מצעירי הקהילה להיוועץ ברבי שליט"א. הוא אמר לרבי שהוצעה לו על ידי מישהו מזרוחניק בחורה ספרדיה, מה לעשות? הרבי אמר: לא מתים מ'כוס קפה'.. ודי למבין.

השדכנית אמרה, אבדוק אם היא מסכימה.

לאחר זמן השדכנית חוזרת ואומרת שהבחורה גם מסכימה. קח את המספר שלה וצור עמה קשר.

קיבלתי מס' הטלפון מהשדכנית ויצרתי עמה קשר. שלחתי לה הודעה בוואטסאפ שקיבלתי את מספרה מהשדכנית פלונית ומתי זה זמן טוב לתקשר?

והבחורה לא ענתה. ולמחרת שלחתי לה שוב במסרון. והבחורה לא ענתה. אמרתי בליבי שמא יש כאן תקלה. צלצלתי אליה. והבחורה לא ענתה. ולא שבה אלי כלל.

ביום ראשון, כמה ימים לאחר כישלון 'השיחות' פניתי לשדכנית ואמרתי לה שאיני מצליח להשיג הבחורה, אולי יש בעיה.


לאחר זמן מה (אולי כשהשדכנית מנסה להשיג הבחורה) אני מקבל הודעת וואטסאפ מהבחורה שהיא לא חשה בטוב ושבהמשך השבוע היא תהיה בירושלים, 'נדבר אז'. לא הבנתי מדוע היא לא יכולה הייתה להגיד לי זאת קודם, אבל אמרתי שאני דן אותה לכף זכות (וחוץ מזה אולי זה מנהג הג'ינג'יות).

טוב, לקראת סוף השבוע, ביום חמישי בשבת, פניתי אל הבחורה ושאלתי אם היא כבר בירושלים, והבחורה ענתה שלבסוף לא יצא לה להגיע לירושלים. וכמובן שהיא לא טרחה להגיד לי. וכך סתם טרחתי לפנות זמן בשביל המפגש עימה.

שאלתי את הבחורה בוואטסאפ, האם אפשר לדבר בטלפון? היא אמרה תרגיש חופשי לצלצל מתי שאתה יכול. צלצלתי אליה בעשר וחצי בלילה והיא לא ענתה. ניסיתי שוב בשישי והבחורה לא ענתה. ויש לציין שהיא גם לא חזרה אלי עד היום. בעצם אפשר להגיד שהקשר שלנו ממשיך ללא בעיות עד עצם היום הזה.


עדכנתי את השדכנית שמדובר בבחורה שאין לי שום ביקורת על האופי ועל המראה שלה, אין לי שום תלונה על הפגישה והתקשורת בינינו הייתה חסרת קונפליקטים לחלוטין, 'לא הצלחנו להגיע לויכוח אחד בכלל'.

הוספתי בחיוך שהשדכנית לא ראתה, יתרה מזאת אשמח להמשיך לתקשר עמה באותו האופן לנצח.

ואז חשבתי לעצמי אסוציאטיבית שאולי צמחונים הם קצת כמו צמחים… ועדיין לא ברור לי מה היא חשבה לעצמה, מה עבר במוח שלה. תימה.


פרה אדומה בסאות'פארק

לאחר זמן קיבלתי טלפון מהשדכנית ונתברר שהפרה האדומה חזרה סוף כל סוף לשדכנית. היא אמרה שנכון שהיא הסכימה להפגש, אבל היא חשבה על זה שוב והיא הגיעה למסקנה שהיא (הפרה אדומה) לא בשלה כעת להתחתן. ולכן היא לא חזרה אלי ובפרט שהיא הייתה עסוקה. שכוייח. צמחונית בעלת מידות באופן מיוחד.

השדכנית חשה צורך מיוחד לספר לי זאת, כנראה, כי היא חשה ממש לא נעים. וזאת על אף שאני טענתי לה במפורש שאין לי עניין כבר, הבחורה מפחידה. השדכנית אמרה שאכן היא לא רצינית ולא ברור מה היא רצתה.


וכך יצא מופת אלוהי, שלמרות שהסכמתי להיפגש עם פרה אדומה לפנים משורת הדין, באה היא וקלקלה עצמה ואת שמה והוא, השי"ת, מנע ממני להיפגש עם ג'ינגית שכמותה.

וכעת עולה בי המחשבה, האם הקב"ה רוצה לרמז לי לא לצאת עם אדומת\כתומת שיער או אולי הקב"ה בעצמו לא אוהב ג'ינג'יות?

"נשים משקרות, אתה לא יודע?!" – מעולם השידוכים

מעשה שנשלח אלינו בעילום שם על ידי אחד מחברי הקהילה. חשבנו שכדאי לפרסם העניין לתועלת הציבור ובכך נחנוך פינה חדשה בנושא השידוכים. הרבי שליט"א הכריז שיש עניין גדול לדבר על נושא השידוכים כדי להילחם במגפת העלטערערס שלא מתחתנים ומגיעים לגיל מופלג ללא שזכו לבנות בית נאמן בישראל. חשוב להוסיף שלא ברור האם נשים משקרות יותר מהאנשים, ברם זו המעשיה וכל אחד יחליט לעצמו. דעת הרבי שליט"א, למי שמתעקש לדעת, שכל אחד מקדם עצמו בדרכו שלו ולא ברור שלנשים יש תרבות שקר יותר מן האנשים.


יצא לי להתקל בגברת אחת באיזשהו מקום על בסיס קבוע. שנינו חוצניקים והתחלנו לפתח שיחה. יום אחד הגברת הנכבדה הציעה שאצא עם ביתה. אמרתי לעצמי שאין לי עניין לברר עליה במנהג המשודכים שהרי מפני דרכי שלום אני לא מעוניין לפגוע באמא שלה ולכן אתן צ'אנס בכל מקרה. לבסוף, בדרך מקרה, התברר שאחת השלוחות של משפחתי מכירה את הבחורה המוצעת. ביררתי מעט, לא כל כך מצא חן בעיני ברם עדיין הסכמתי להיפגש. אמרתי לעצמי: אין אפוטרופוס לעריות, אולי היא תמצא חן בעיני למרות מה שאני משער.

יצאנו ולא התרגשתי יותר מידי. כעת הייתי בדילמה על מה להוריד מבלי שהצדדים השונים פה יפגעו. היא לא מצאה חן בעיני מבחינת סגנון ותחומי עניין וכן מבחינת מראה. ומשום מה הבחורה כן פרגנה לי, ורצתה להמשיך עוד – אולי 'טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו'. באחת השיחות שלנו, הבחורה שנשקה לגיל שלושים (בלבד…) אמרה שהיא לעולם לא הצליחה להגיע לארבע פגישות בכלל אי פעם.

אמרתי לעצמי, יש לי משימה, אני כעת עזבתי קשר כואב, מה אכפת לי להיפגש ארבע פעמים ולהעסיק את עצמי בדברים מעניינים – תמיד אפשר ללמוד ולהתעניין באחר. נפגשתי עמה קצרות ודיברנו על החיים והפגנו הבדידות, בפגישה הרביעית החלטתי לקחתה לתיאטרון, והיה נחמד מצידה שהיא הסכימה, לא כל בחורה חרדית מעזה ללכת לתיאטרון של החילונים.

היא מאוד נהנתה מההצגה שאיני זוכר את שמה ואני בכלל לא הבנתי מה הנקודה של ההצגה. במוצאי ההצגה פגשתי חבר חשוב שמותר לענות לו שלום באמצע פסוקי דזמרה. הוא רצה להצטרף אלינו לקפה, עניין מבורך שמבחינתי היה תורם לשיחה המשותפת.

שאלתי בצד את העלמה לגבי צירוף החבר החשוב והיא הסכימה. הייתה שיחה טובה ואני אפילו יכולתי לפרוש לי לעולמי הפנימי ולאפשר להם לשוחח כאוות נפשם. לאחר זמן אמרתי לחבר שאני לא יכול יותר להאריך איתו כי אני צריך להעניק לעלמה זמן איכות חשוב, שלא תחוש נטושה. החבר החשוב והנחמד, הבין, איחל דברי ברכות והלך לו לדרכו.

לאחר זמן הבחורה התלוננה על כך שבכלל הצעתי העניין עם החבר, היא אמרה שבעצם היא הייתה נגד זה. אמרתי לה אבל אמרת שאת מסכימה? ענתה לי העלמה: "טיפש, נשים משקרות, אתה לא יודע?!". חשכו עיני, אולי אני לא מבין אותה הכי טוב בעולם, הרי אנו בתחילת הקשר, ברם היא הטעתה אותי וכעת באה בטענות. ומעבר לכך בכל ימי חלדי לא נתקלתי בכזה מקרה, אני לא משתכנע, אני לא מאמין לה – היא משקרת שנשים משקרות… הבנתי שהגעתי לדרך ללא מוצא וברוך ה' אני עדיין רווק וניצלתי מעונשה של אותה פלונית וכמו שיש פשע ללא קורבן היא עונש ללא עבירה…

ומוסר ההשכל הוא ששקרנים רבים ישקרו ויגידו שכך נהוג והשקר שלהם אינו בעיה שלהם אלא מנהג המקום. כלומר, הם משקרים להסביר למה הם משקרים. ואז יוצא מכאן עניין נחמד שאי אפשר לסמוך על השקרן בענייני שקר על אף שהוא לכאורה מומחה לעניין וזאת כי הוא שקרן.


לאחר המקרה, חשבתי לעצמי שכעת אני מבין הפסוק: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", ופירשתי פירוש נימאנדעסלאנד שפעמים האישה מבקשת דבר שאינה מתכוונת לזה. וזה מבלבל את הגבר. באה התורה ללמדנו שאפשר לשמוע מה האישה (אפילו אם היא עצמה לא יודעת) רוצה, לפי קולה. ודבר ידוע זה אצל החוקרים, שיש ניגון בקול האדם יחד עם גובה ורעש ולפי זה אפשר לפעמים להבין מה לעשות עם משאלותיה ובקשותיה.

מעשה ברווק המבוגר שהלך ללגום בירה

סיפור מעניין שהתרחש לפני כמה שנים בקהילתנו בארץ ישראל וכעת עוסקי הציבור באמונה בהקהילה החליטו להתיר הפרסום. והעניין חשוב כיוון שיש כת חרד"שים השונאים את עצמם והם מתעצמים יותר ויותר, וחשוב שידעו שרובם מסכנים ושונאים את עצמם ולכן הם מרירים ופשוט שזה העניין הוא רחמונעס גדולה.

יום אחד ר' הערשלע לאסטמאן, המכונה ר' הערשלע דער-מבוגער או ר' הערשלע די-עלטרערער, אחד מרווקיה המפורסמין בקהילת נימאנדעסלאנד החדשה בארץ ישראל נפגש עם מחבלעצניקית (והיא מכת של אדוקים הקרויים מחבלים או עצניקים או פלג ירושלמי) הרואה את עצמה כאדם נאור ומתנגדת לשהיית עם ישראל בשטחים השנויים במחלוקת עם הגויים בארץ ישראל שעדיין לא סופחו להמדינה ההציונית.

הערשעלע היה איש בעל מראה טוב, משכמו ומעלה ואדם החכם בדרכו שלו, הוא לא היה עבד להחברה ולכן תמיד היה חי לו לעצמו. והוא בגלל מחשבותיו בדרכו שלו נתפס בעיני העם כמודרניש. והוא נהג לצאת להשידוכדייט עם בנות הארץ בתנאי שהן בחורות חכמות ופתוחות דעת, ולכן גם הוא היה יוצא עם בחורות הנחשבות מודרניש, על אף שבדרך כלל הן היו שבויות בדת המערב השויוני ומשעממות ושונאות בעלי מחשבה אחרת מן הנהוג במחוזות המחשבה שלהן הן הורגלו.

סיפר לרבי שליט"א שהטרוריסטעצית (לשון פחד, אבל זהו כינוי למחבלים) שעמה הוא יוצא בשידוכדייט מזה מס' פעמים, אמרה לו, שהוא אובער-חרדישער. ופעם אחרת אמרה לו, שהוא אינו חרדי מספיק. והוסיף אחרי סיפור הדברים הלז לרבי שליט"א, שפעם אחת היה עם המפגעת (כינוי למחבלים) בהוואלד, והם ראו יהודי עם בגדי חרדים שחורים מרחוק, והפאדיונעצית (כינוי למחבלים) הצביעה על אותו הייד ואמרה: "הנה חרדי! הנה חרדי! הנה חרדי!" והוסיף עוד לומר שהיא נחשבת אשה חכמה ומצלחת מאוד ולא ברור מדוע היא היא נוהגת כך בצורה משונה.

לאחר שסיפר המעשה המוזר על האויבת המשונה הנ"ל, שאל: מיין רבי, מה הביאור?

ענה הרבי שליט"א: שהיום בעוונותינו הרבים ישנם אנשים בעם ישראל אשר מכנים עצמם חרד"קים או חרד"שים, חרדים מודרניים, או חרדים מתונים ועוד כינויים משונים. והם סובלים משנאה עצמית ב' פעמים.

הפעם הא' על דבר זה שאינם 'וועסיס' (מערביים) מספיק. והפעם הב' מפני שאינם יראי שמיים מספיק. לפיכך, המחבלעצת, היא בעצם 'שונאת השונאת את עצמה' על דבר ב' הסיבות שנמנו לעיל.

וידוע שהאדם צריך עזר כנגדו, ולא אחת שנשואה לעצמה, ככתוב: "אם זכה, עזר, ואם לא זכה, כנגדו" (בראשית רבה י"ז ג'). וכיוון שכבר נודע לנו הדבר שהיא פעמים נהפכת לנגד עצמה, אזי היא בבחינת נשואה לעצמה או חלילה וחס געשלעכטסלוזיגייט (Geschlechtslosigkeit אינטר סקס). ועל כן שנעל, שנעל, אתה צריך למלט עצמך מליצנית זו. והרבי שליט"א הוסיף ונתן ברכה לדער-מבוגער, שיהי רצון שישא בחורה טובה ונורמלית. והרבי הוסיף שליבו אומר לו שאותה העלמה תרעה עד שתסתערב. ולא ברור למה הרבי התכוון.

עד הרגע האחרון אותו ליצן, הערשלע דער-מבוגער נשאר רווק ,ויש חרד"שם המקפידים לומר: אפילו "חסר-דעת" (לא טיפש, וזהו רמז מפני הצניעות, וידוע שהחרד"שים בשידוכים מנוגעים מאוד).

לאחר זמן רב, של כמה שנים, הלך הערשלע דער-מבוגער לביתו של הרבי שליט"א, כשהוא עצוב וזעף. הוא דיבר עם בנו של הרבי שליט"א, המכונה דער-שענער. שאל את בן הרבי: מדוע ברכתו של הרבי שליט"א לא התקבלה אצל השי"ת?

ענה לו בן הרבי: זו לא בעיה של אבי מורי הרבי שליט"א שאין בחורה אחת בעולם שהיא טובה ונורמלית בשבילך.

מיד הלך ר' הערשאלע דער מבוגר למבשלת אוללם של קהילת נימאנדעסלאנד החדשה באר"י ללגום בירה ומני אז נעלם. ומנהג חדש נולד בהקהילה הזו, מאז נוהגין למימר בעיירה על אחד שנעלם, 'הוא הלך ללגום בירה'.

תקנות הנישואין מהרבי שליט"א ר' ליב אלעקסאנדער הלוי בן ר' וולף הירש בער הלוי זצ"ל

דברים שהרבי ביקש לפרסם ונראה שהם דברי חוכמה המורכבים מרעיונות יפים עם אד אבסורדום

תקנות הנישואין לעדה הקדושה  בארץ ישראל בהוראת הרבי שליט"א

– בנות הקהילה הקדושה בכיתה י"ד תצאנה לעבוד, עד גיל עשרים ושבע הן תצבורנה מספיק מצלצלין.

– בת שתחשוק ללמוד באוניברסיטיע תאלצנה לקבל צאטיל מן הרבי שמתיר זאת.

– בגיל זה הן תצאנה להשידוכים עם בחורים בני גיל עשרים וכך האברכים בני העשרים יוכלו להתמיד בלימוד התורה הקדושה יומם וליל.

דברי ביאור לתקנות ההחשובות הקודמות

– הבתולה הרוויחה בחסדי ה' כבר חלק גדול מן הדירה שהיא צריכה להעניק לבעלה וכך העול לא רק נופל על ההורים ומתחלק בשוויוניות יותר.

– נשים בגיל זה משמים זוכות בפחות פרי בטן, ויש להן ניסיון בעבודה בנוסף לוותק וכך הקהילה תזכה לשפע בגשמיות וברוחניות.

– אוניבערסטייע הוה בל-תשחית, אפשר לעבוד במקום הלימוד באקדמייע ולצבור רעזומע.

רק כך נציל את הקהילה מאביונות! שנא' "אפס כי לא יהיה בך אביון".

הק' אר' ליב אלעקסאנדער הלוי בן ר' וולף הירש בער הלוי זצ"ל

כיצד הרבי רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע החל משתתף בהשידוכים

מעשה בעניין יציאת הרבי לשוק השידוכים בהם נמכרים כביכול הבחורים והבתולות כצאן ובקר ושאר מיני סחורות. ונהוג לספר ולדבר על זה המעשה עם הצעירים לפני יציאתן לשוק השידוכים.

הרב רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זצ"ל היה ידוע כביביליופילישער גדול מאוד. דזה למי דאינו יודע פירוש המילות, אוהב ספרים בלשון הקודש. ובנערותו כל בתולות נימאנדעסלאנד היו חולמות בליל להיות ספרים למען יוכלו למשוך את רצון הרבי אליהן. ואומרות היו: 'לו עלי יניח הצדיק את ראשו'. אך היה הדבר לשווא. וכל אחד מן הקהילה היה מתקנא בחכמת הרבי ובאהבתו להספרים ובזה דהבנות היו מקנאות להרבי.

41156-works-of-jonathan-swift-bathurst-1760-2

וידועים מעשיות הרבה על נקיבות דהיו קונות ספרים לרבי ר' קלמן קלמיש זצ"ל (כשהיה שליט"א..). והיו שהיו מעניקות מגדנות ועוגות ספרים לרבי. והיו כאלו שהיו הולכות ברחוב עם ספרים אדומים בחיקן. והיו פותחות הספרים, בשוקא של עיר, כשהרבי היה הולך להתפלל או ללמוד בבית הכנסת. והיו משימות עצמן כקוראות על אף דלא ידעו לקרוא. ופעמים הרבה דהיו אוחזות הספר הפוך..

והייתה אישה תמוהה אחת דהתחפשה לארון ספרים. אך זהו סיפור בפני עצמו ואין כאן מקום להאריך בזה העניין. והיה אפילו הומוסקסואלישער, אדמוני בעל שיער ארוך כהנקיבות, מן העיירה המרשעת רייפלאנד אשר באונץ הסמוכה דהיה מסתובב עם ספרים בעלי כריכות אדומות כהות כמעט כשחורות. והייתה מרשעת דהייתה קונה ספרים ושורפתן בכעס רב. והבוכמאכער ומוכרי הספרים היו עושין ממון רב. והיה כל זה לריק. ואשה משכלת אחת לימדה עצמה לקרוא למען תוכל לקרוא ספרים כמו הרבי. וילעגו לה כל נשות נימאנדעסלאנד.

והיו מעשין שבכל יום דהרב רבי קלמן קלמיש זי"ע חוזר לביתו עם הרבה ספרים מן המוכר ספרים. והיה הרבי מלטף את הספרים ומעביר עליהם את ידו כאילו הספר פרצוף של נקבה יפה. ופתח את הספר והחל להחליק את גב ידו על הדפים והיה גופו רועד כמו אדם הרועד מן הקור כששיניו מרעדות כקופת צדקה של מעות. וגם היה עובר במשך זמן רב עד למאוד עלה עלה ובודק דהכל חתוך כדבעי ופרוד מן העלה השני. והיה גם כן מתנענע מול הספרים כמו תינוק המתנענע כשרוצה משהו מאוד וכמו האיש לאשתו. והיה נוהג לטמון ראשו בהספר ולהריח את הספר בנשימות עמוקות וברעש גדול ולאחר זה היה פולט מפיו תיבות' אהה' 'אהה' ונראה היה דמתענג בעצימות נוראה כמו דהעגלונין היו עושין לאחר דהריחו הטאבעק בכיכר העיר.

ראתה זאת הרבנית-האם ויהי לה הדבר לזרא. ותאמר לו: דהוא לא צריך לקנות ספרים יותר ולהיות שקוע בלימוד וקריאת ספרים. יונגע מיין זוס, הנך צריך לשאת לך אישה טובה ונאה. וזהו מעשה חשוב דהרי מי יהיה הרבי של קהילת הקודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז לאחר דתהיה רבי ותפטר מן העולם? חס וחלילה. וגם דהאשה יפה יותר מן הספרים שלך. ובגלל דאתם שקועים בהספרים אינכם שמים לב אל זאת. והנה מדוע לא תפנה אחר האשה המשכלת דלימדה עצמה קרוא בהספרים ובעלת העיניים כחולות והיפות ושיערה שחור זהוב ומנצנץ בהשמש ככוכבים בלילה?

ויען הרב רבי קלמן קלמיש זי"ע: דהוא אוהב ספרים יותר מנשים ובספרים יש חכמה ואינטרעסט והאשה משוממת ומשממת כהמדבר. ודבר זה הרי ידוע לכל. וכמפורסם שהרבי היה עלטרער מבוקש. והיו מפריעין לו האבות והמשולחין מחוץ לקהילת הקודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז באין כל יום להבית כנסת ומשליכים עצמם בפניו ויפריעום מללמוד. וימאן להנשא ושום אשה או נדוניה לא מצאה חן בעיניו ושבתה את ליבו. והוא כמו בן עזאי דחשקה נפשו בהתאוריה דזה העולם ומן העניין הנ"ל יש הרבה בהספרים והבוכס בשפע.

[הג"ה: וזה בזמנים עבר דהנשים היו כעבדים וכשפחות. והיו מסריחות מאוד כי לא היו הולכות לרחוץ בבית המרחץ כלל כי אם רוחצות בבית הטבילה להיטהר. ומזמן דהרבי ר' קלמן קלמיש פסק דחייבות הנשים להיות יודעות קרוא וכתוב, נשתנו הטבעים. ולאחר זאת, הנשים רצו לבוא לבית הכנסת ובקהילה הקדושה דנימאנדעסלאנד בנו את עזרת הנשים. וזה העזרת-נשים הראשון בעולם דעשו למען המסכנות בבית כנסת. ובזכות כך אין יותר נשות הקהילה משוממות ומשמימות.]

בא הרבי ר' קלמן קלמיש זי"ע להצימער שלו עם ספריו החדשים והיפים בחיקו. חיפש מקום להשים את הספרים הקדושים והאהובים עליו. ולא מצא הרבי מקום. וזאת משום דהחדר היה אוצר ספרים בלום. והיו הספרים על הקרקע דהצימער. ואפילו לא היה לו כר לראשו אלא היה שם ספרים רכים מראשותיו. וקירות חדר הרבי זי"ע לא ראו את הרבי עירום אף פעם. וזאת כיוון דהיו כל דפנות החדר מכוסים בספרים מן הקרקע עד לתקרת החדר.

וישב הרב רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע לאימו. ויאמר לה: דהיא יכולה למצוא לו נערה, מפני דמוכן ומזומן הוא להתחתן. ותשאלהו הרבנית-האם, בתמהון גדול, מדוע? ויען הרבי: דזאת מכיוון דאין לו מקום להספרים בהצימער. ותשאלו: ועל כן? ויען: דלפיכך הוא צריך לישא אשה. וכשישא האישה הרי יהיה לו בית וכך יהיה לו המקום להניח הספרים. ויאמר הרבי דהוא מסכים להתראות בדיעבד ודוחק עם הנקיבה דלימדה עצמה לקרוא. וכך הרבי התחיל להיות בשידוכים.

ותמצא חן וחסד בעיניו ומצא הוא חן במדברה. וינשא לזאת האשה המשכלת. והייתה ריבה זו בת למשפחה אצילית בהקהילה. ואביה היה החברותא של הרבי ר' גרונם זי"ע שנים הרבה. ואכמ"ל על דבר נישואיו. ומני אז היו רואין בהקהילה ב' חוטמין מציצין מהספרים מהלכין בחוצות העיר של הבעל והאשה החדשים, והיו משמחים את לב הבריות במראה נלבב זה..

ולכן מנהג נשות נימאנדעסלאנד המתקשות בענייני שידוכים לעצמן או משפחתן או בהקריאה או בהלימוד של בניהן, ללכת להציון של רבי קלמן קלמיש בן ר' גרונם הלוי אאוס נימאנדעסלאנד זי"ע. והן מתפללות שם לאבינו שבשמיים דיושיען. וכן מנהג האבות בהקהילה הקדושה לקחת התינוק לפני דהולך לבית הספר ולספר לו זה המעשה למען יקח חיזוק ומוסר גדול.