תגית: שידוך

השידוך בחברה החרדית

צפו בפרסומות החרדיות השמות את השידוך במרכז: הליבידו של פרויד כשידוך אצלנו בחברה החרדית – "אל תעשה זאת, זה יזיק לך ב'שידוכים', לא כדאי לך" וכיצד המערכות החרדית והצבאית משתלבות?

מאת כתבנו לענייני תרבות.


אנו החרדים אוהבים לתקוף את המיניות המופרזת של זיגמונד פרויד ששם דגש על מיניות כמעצבת את האדם ורואים בו קונספירטיבי ואדם שהיה שקוע בתאוות מיניות. למרבה האירוניה, הרבה דברים בחברה החרדית ממוקדי שידוך.

השידוך מהווה דרכון לחיי הזוגיות ולהצלחה בחיים החרדיים. נער מגיל מסוים צריך להיכנע לתכתיבי החברה, אחרת הוא לא ימצא שידוך. גם לאחר שהתחתן הוא זקוק לחשוב על השידוך; הפעם לא על שלו, אלא של ילדיו. וכן בהמשך חייו לגבי נכדיו. כך זה בשידוכים. החברה החרדית היא מוכוונת שידוך, כביכול. וזה כמו הדגש המיני שפרויד מדבר עליו לגבי הליבידו.

החברה שלנו גם ממשטרת על ידי המין את הפרטים שלה. האמת היא שגם החיות עובדות כך, חיות רבות מתעצבות על ידי ברירה זוויגית ובכך עולם החי מתעצב. הצדיק האפור, הבינוני המתנהג כמו כולם, משתדך בגיל צעיר ונמנע משימוש באמצעי מניעה ומתכנון משפחה מודרני ובכך מתרבה. הוא ודומיו המתרבים כמוהו בעלי אג'נדה צדיקה ובכך הם מעצבים את הדת על ידי התרבותם. כלומר, הראש בין הרגליים יעיל יותר מהראש שעל הכתפיים.

הנה פרסומת של מכון לב בשם: הברכה


והנה עוד פרסומת של הנחל החרדי: ויטרינת החתנים

בפרסומת המצורפת פה ישנה חזרה על הפרסומת אך החמודה של מכון לב, ששם הראו שבחור צריך ללכת למכון-לב-מכון-אהבה כי כך יצליח בשידוכים.

בפרסומת פה הגדילו ושמו את הבחורים כמו בשוק עבדים. בחורים שהם עבדים לגחמות ולתכתיבי החברה. שם בפרסומת של מכון האהבה, הבחור פעיל ולא פסיבי; שם הוא משכנע את הגבאי של הרב לקחת אותו לבתו; שם הוא הוא מבוקש על ידי כל העדות; שם יש ייצוג מגזרי; שם הוא לא מוצר מעבר לכך שמוכנים לשלם עליו כסף כמו בזונה ובדיוק כמו פה שאבי הבת צריך לקנות בשבילה מישהו כמו בחורה מכוערת (אולי מוכת שחין) במקדש מזרחי מלפני 2000 שנה שלא מצאה אדם שיסכים להזדווג עימה במקדש ועל כן היא זקוקה לשלם לבועל שיגאל אותה מבדידותה.

הבחורים כמוצרים

זו גישה חרדית קלאסית שהרי הם צעירים ומי שמחליט לגבי רוב השידוכים זה ההורים ולזוג הצעיר ישנה אמירה מעטה בנושא. כמו כן, בגלל השידוכים צעירים רבים נאלצים לדכא את עצמם או להצניע את פעילותם מחשש עינא בישא. וזה כמו העבדים הנבדקים על ידי האבא של מרים בפרסומת של נצח יהודה.

העניין יוצר אפתיות משתקת שהרי הם רק מחכים לטקס החניכה שלהם על ידי החתונה ואז הם יוכלו לפנות לאפיקים שלהם בדרגה מועטה שהרי יש את דור השידוכים הבא.

בנוסף, גם הצבא שהזמין את הפרסומת התמוהה הזו, מסתכל עליהם כאובייקטים הזקוקים להתגייס אל הקייטרינג של בשר התותחים הלאומי ועבדים למספר שנים. העניין בולט כשהבחור נקשר ונארז ונישא על ידי השדכן. קשור לצבא, לאשתו, למשפחתו ולממסד, ונהפך לאובייקט חברתי לכל החיים.

וכמובן ששדכן המקבל כסף ומתפרנס מן העניין רואה בכל הצעירים שוק בשר של תאוות בשרים.

כור היתוך אשכנזי

טוב עשה הצבא ההגמוני שזיהה שצריך להעניק לכל החרדקים בשוק העבדים-השדכני בפרסומת, שם אשכנזי, כמו מוישי, אהרלה, שימעלה ודוויד. כמובן שהשדכן ואבו מרים אשכנזים.

כמובן שניתן להתרשם שהצבא מוכר לנו שאחד מארבעה חרדים נמצא בצבא וכל שאר החרדים עובדים ולא בישיבה. וחבל שהצבא לא מקדם אג'נדות מודרניות ומשתמש בפרסומת המייצגת את כלל החברה ולא זן מסוים של בחורים. בנוסף זה גרוע שהצבא מתנצל ומתאר את כל שאר הבחורים הלא מוצלחים בשידוכים, המלש"בים, כפליטים מעולם הישיבות. אל תתנצלו. תחשבו על יוקרה.

ברור שהפרסומת שקר והקוצנסוס החרדי האשכנזי ולכאורה גם הספרדי לא יקח בחור מן הצבא וברור גם שהפרסומת כיוונה להיות היתולית אולם יש שם הרבה אמת.

באופן סמלי רואים פה, צבא אשכנזי, מטעה, המתייחס למלש"בים כעבדים, דכאני הכופת בחורים ומסתכל על האנשים בלי אופי, אלא רק על כיצד הם נראים. כלומר, גם לא יעיל אלא טיפש ושמגייס את הפסולת החברתית החרדית. ומרקסיסט יוסיף: הצבא הוא פרסומת לבעלי ההון כמו הפרסומת פה שבעלי ההון קונים את הבחור.

לסיכום, בשתי הפרסומות השידוך מכוון את קבלת ההחלטות. ואכן מדובר בפרסומות היתוליות, אולם יש שם הרבה אמת והם משמשים כהמחשה של תופעות הקורות אצלנו.

מעשה מהצעת שידוך עם פרה אדומה צמחונית – ומדוע אני עדיין לא נשוי | מעולם השידוכים

סיפור שהגיע אלינו בעילום שם. נדגיש שיש שינויים בסיפור מטעמים מובנים. תודה על ההבנה. עוד עניין, זה כינוי ידוע לג'ינג'ים הכינוי פרה אדומה, בגלל שאדום בעברית של היום נתפס כדומה לג'ינג'י ולא כמו בלשון חז"ל שאדום הוא חום – אין כאן רעיון או צורך להשפיל נשים ולקרוא להן פרות. בנוסף זה שהכותב חושש מג'ינג'יות אין זה אומר שאין לו חברים ג'ינג'ים. וכל אחד ינהג כפי מה שליבו חפץ. במסגרת המלחמה ברווקות שהוכרזה בקהילתנו החלטנו במערכת לפרסם סיפורי רווקות כדי לעורר המודעות. וכזכור הרבי שליט"א הכריז שיש עניין גדול לדבר על נושא השידוכים כדי להילחם במגפת העלטערערס שלא מתחתנים ומגיעים לגיל מופלג ללא שזכו לבנות בית נאמן בישראל.


לא מזמן שדכנית שאני מחבב הציעה לי שידוך. מדובר בשדכנית שאני מכיר מאז ומעולם, עוד לפני שאני מכיר את עצמי בכלל. ולכן הייתי חייב לכבד את הצעתה.

היא הציעה לי שידוך בחורה ג'ינג'ית צמחונית ואני נמלאתי פוביה ואמרתי לה שהנני סולד מאדומות וכתומות שיער. והיא אמרה לי בתגובה שהבחורה קרניבורפובית ובלונדיפובית, אז יש כאן איזון… היא כנראה צחקה ולא התכוונה ברצינות.

שאלתי אותה ברצינות, מה הקשר אלי, ובפרט שהיא כנראה שמאלנית והיא תראה בי פשיסט עוכר-אוניברסי-אל?

השדכנית ענתה שמדובר בבחורה נחמדה, פלפל, היא תוכל לזרום עם האופי שלך ולא תבהל, וייתר על כן, היא תוכל לענות לך אפילו.

טוב, הסכמתי. לא מתים מכוס קפה. ונזכרתי בסיפור הידוע של הרבי שליט"א בעניין:

שידוך עם ספרדיה – פעם אחת הגיע אחד מצעירי הקהילה להיוועץ ברבי שליט"א. הוא אמר לרבי שהוצעה לו על ידי מישהו מזרוחניק בחורה ספרדיה, מה לעשות? הרבי אמר: לא מתים מ'כוס קפה'.. ודי למבין.

השדכנית אמרה, אבדוק אם היא מסכימה.

לאחר זמן השדכנית חוזרת ואומרת שהבחורה גם מסכימה. קח את המספר שלה וצור עמה קשר.

קיבלתי מס' הטלפון מהשדכנית ויצרתי עמה קשר. שלחתי לה הודעה בוואטסאפ שקיבלתי את מספרה מהשדכנית פלונית ומתי זה זמן טוב לתקשר?

והבחורה לא ענתה. ולמחרת שלחתי לה שוב במסרון. והבחורה לא ענתה. אמרתי בליבי שמא יש כאן תקלה. צלצלתי אליה. והבחורה לא ענתה. ולא שבה אלי כלל.

ביום ראשון, כמה ימים לאחר כישלון 'השיחות' פניתי לשדכנית ואמרתי לה שאיני מצליח להשיג הבחורה, אולי יש בעיה.


לאחר זמן מה (אולי כשהשדכנית מנסה להשיג הבחורה) אני מקבל הודעת וואטסאפ מהבחורה שהיא לא חשה בטוב ושבהמשך השבוע היא תהיה בירושלים, 'נדבר אז'. לא הבנתי מדוע היא לא יכולה הייתה להגיד לי זאת קודם, אבל אמרתי שאני דן אותה לכף זכות (וחוץ מזה אולי זה מנהג הג'ינג'יות).

טוב, לקראת סוף השבוע, ביום חמישי בשבת, פניתי אל הבחורה ושאלתי אם היא כבר בירושלים, והבחורה ענתה שלבסוף לא יצא לה להגיע לירושלים. וכמובן שהיא לא טרחה להגיד לי. וכך סתם טרחתי לפנות זמן בשביל המפגש עימה.

שאלתי את הבחורה בוואטסאפ, האם אפשר לדבר בטלפון? היא אמרה תרגיש חופשי לצלצל מתי שאתה יכול. צלצלתי אליה בעשר וחצי בלילה והיא לא ענתה. ניסיתי שוב בשישי והבחורה לא ענתה. ויש לציין שהיא גם לא חזרה אלי עד היום. בעצם אפשר להגיד שהקשר שלנו ממשיך ללא בעיות עד עצם היום הזה.


עדכנתי את השדכנית שמדובר בבחורה שאין לי שום ביקורת על האופי ועל המראה שלה, אין לי שום תלונה על הפגישה והתקשורת בינינו הייתה חסרת קונפליקטים לחלוטין, 'לא הצלחנו להגיע לויכוח אחד בכלל'.

הוספתי בחיוך שהשדכנית לא ראתה, יתרה מזאת אשמח להמשיך לתקשר עמה באותו האופן לנצח.

ואז חשבתי לעצמי אסוציאטיבית שאולי צמחונים הם קצת כמו צמחים… ועדיין לא ברור לי מה היא חשבה לעצמה, מה עבר במוח שלה. תימה.


פרה אדומה בסאות'פארק

לאחר זמן קיבלתי טלפון מהשדכנית ונתברר שהפרה האדומה חזרה סוף כל סוף לשדכנית. היא אמרה שנכון שהיא הסכימה להפגש, אבל היא חשבה על זה שוב והיא הגיעה למסקנה שהיא (הפרה אדומה) לא בשלה כעת להתחתן. ולכן היא לא חזרה אלי ובפרט שהיא הייתה עסוקה. שכוייח. צמחונית בעלת מידות באופן מיוחד.

השדכנית חשה צורך מיוחד לספר לי זאת, כנראה, כי היא חשה ממש לא נעים. וזאת על אף שאני טענתי לה במפורש שאין לי עניין כבר, הבחורה מפחידה. השדכנית אמרה שאכן היא לא רצינית ולא ברור מה היא רצתה.


וכך יצא מופת אלוהי, שלמרות שהסכמתי להיפגש עם פרה אדומה לפנים משורת הדין, באה היא וקלקלה עצמה ואת שמה והוא, השי"ת, מנע ממני להיפגש עם ג'ינגית שכמותה.

וכעת עולה בי המחשבה, האם הקב"ה רוצה לרמז לי לא לצאת עם אדומת\כתומת שיער או אולי הקב"ה בעצמו לא אוהב ג'ינג'יות?

"נשים משקרות, אתה לא יודע?!" – מעולם השידוכים

מעשה שנשלח אלינו בעילום שם על ידי אחד מחברי הקהילה. חשבנו שכדאי לפרסם העניין לתועלת הציבור ובכך נחנוך פינה חדשה בנושא השידוכים. הרבי שליט"א הכריז שיש עניין גדול לדבר על נושא השידוכים כדי להילחם במגפת העלטערערס שלא מתחתנים ומגיעים לגיל מופלג ללא שזכו לבנות בית נאמן בישראל. חשוב להוסיף שלא ברור האם נשים משקרות יותר מהאנשים, ברם זו המעשיה וכל אחד יחליט לעצמו. דעת הרבי שליט"א, למי שמתעקש לדעת, שכל אחד מקדם עצמו בדרכו שלו ולא ברור שלנשים יש תרבות שקר יותר מן האנשים.


יצא לי להתקל בגברת אחת באיזשהו מקום על בסיס קבוע. שנינו חוצניקים והתחלנו לפתח שיחה. יום אחד הגברת הנכבדה הציעה שאצא עם ביתה. אמרתי לעצמי שאין לי עניין לברר עליה במנהג המשודכים שהרי מפני דרכי שלום אני לא מעוניין לפגוע באמא שלה ולכן אתן צ'אנס בכל מקרה. לבסוף, בדרך מקרה, התברר שאחת השלוחות של משפחתי מכירה את הבחורה המוצעת. ביררתי מעט, לא כל כך מצא חן בעיני ברם עדיין הסכמתי להיפגש. אמרתי לעצמי: אין אפוטרופוס לעריות, אולי היא תמצא חן בעיני למרות מה שאני משער.

יצאנו ולא התרגשתי יותר מידי. כעת הייתי בדילמה על מה להוריד מבלי שהצדדים השונים פה יפגעו. היא לא מצאה חן בעיני מבחינת סגנון ותחומי עניין וכן מבחינת מראה. ומשום מה הבחורה כן פרגנה לי, ורצתה להמשיך עוד – אולי 'טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו'. באחת השיחות שלנו, הבחורה שנשקה לגיל שלושים (בלבד…) אמרה שהיא לעולם לא הצליחה להגיע לארבע פגישות בכלל אי פעם.

אמרתי לעצמי, יש לי משימה, אני כעת עזבתי קשר כואב, מה אכפת לי להיפגש ארבע פעמים ולהעסיק את עצמי בדברים מעניינים – תמיד אפשר ללמוד ולהתעניין באחר. נפגשתי עמה קצרות ודיברנו על החיים והפגנו הבדידות, בפגישה הרביעית החלטתי לקחתה לתיאטרון, והיה נחמד מצידה שהיא הסכימה, לא כל בחורה חרדית מעזה ללכת לתיאטרון של החילונים.

היא מאוד נהנתה מההצגה שאיני זוכר את שמה ואני בכלל לא הבנתי מה הנקודה של ההצגה. במוצאי ההצגה פגשתי חבר חשוב שמותר לענות לו שלום באמצע פסוקי דזמרה. הוא רצה להצטרף אלינו לקפה, עניין מבורך שמבחינתי היה תורם לשיחה המשותפת.

שאלתי בצד את העלמה לגבי צירוף החבר החשוב והיא הסכימה. הייתה שיחה טובה ואני אפילו יכולתי לפרוש לי לעולמי הפנימי ולאפשר להם לשוחח כאוות נפשם. לאחר זמן אמרתי לחבר שאני לא יכול יותר להאריך איתו כי אני צריך להעניק לעלמה זמן איכות חשוב, שלא תחוש נטושה. החבר החשוב והנחמד, הבין, איחל דברי ברכות והלך לו לדרכו.

לאחר זמן הבחורה התלוננה על כך שבכלל הצעתי העניין עם החבר, היא אמרה שבעצם היא הייתה נגד זה. אמרתי לה אבל אמרת שאת מסכימה? ענתה לי העלמה: "טיפש, נשים משקרות, אתה לא יודע?!". חשכו עיני, אולי אני לא מבין אותה הכי טוב בעולם, הרי אנו בתחילת הקשר, ברם היא הטעתה אותי וכעת באה בטענות. ומעבר לכך בכל ימי חלדי לא נתקלתי בכזה מקרה, אני לא משתכנע, אני לא מאמין לה – היא משקרת שנשים משקרות… הבנתי שהגעתי לדרך ללא מוצא וברוך ה' אני עדיין רווק וניצלתי מעונשה של אותה פלונית וכמו שיש פשע ללא קורבן היא עונש ללא עבירה…

ומוסר ההשכל הוא ששקרנים רבים ישקרו ויגידו שכך נהוג והשקר שלהם אינו בעיה שלהם אלא מנהג המקום. כלומר, הם משקרים להסביר למה הם משקרים. ואז יוצא מכאן עניין נחמד שאי אפשר לסמוך על השקרן בענייני שקר על אף שהוא לכאורה מומחה לעניין וזאת כי הוא שקרן.


לאחר המקרה, חשבתי לעצמי שכעת אני מבין הפסוק: "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה", ופירשתי פירוש נימאנדעסלאנד שפעמים האישה מבקשת דבר שאינה מתכוונת לזה. וזה מבלבל את הגבר. באה התורה ללמדנו שאפשר לשמוע מה האישה (אפילו אם היא עצמה לא יודעת) רוצה, לפי קולה. ודבר ידוע זה אצל החוקרים, שיש ניגון בקול האדם יחד עם גובה ורעש ולפי זה אפשר לפעמים להבין מה לעשות עם משאלותיה ובקשותיה.

מעשה בבת מלך שאהבה חומות

סיפור מבת מלך שאהבה חומות ולא רצתה למצוא את זיווגה ונוהגים לספר העניין לבנים ובנות שהגיעו לפרקן ולא מצאו את זיווגם או לאחר  או לאחר שאלטער-בחור או בתולה זקנה נתארסו או נתחתנו לאחר שהיו ברווקותן שנים הרבה מאוד.


היה מעשה פעם לפני שנים הרבה במלכות קטנה באשכנז בת מלך נאה וחכמה שאהבה חומות. נהגה היא לדבר על חומות, תלתה ציורים של חומות עירה בחדרה, סידרה את שיערה החום כחומה. והייתה אוכלת אוכל בצורת חומות מעוכות ומעמידה המזון בהצלחת בצורה של חומה ומגדל. גם בגדיה היו כמו חומות ונהגה לפשוט אותם דרך שער הבגד שהיה שער החומה כביכול ומקפדת הייתה לרכוש בגדים יקרים וכך לחוש שהיא מוגנת על ידי לבושה היקר המראה שהיא נאה ובעלת מעמד משאר בני אדם. וכן, ולא הרבה ידעו זאת, היא לא יצאה מחומת עירה כלל. והמלך ואנשי החצר לא חששו לייחודה התמוה בעניין. אמרו, עד חתונתה העניין יעלם אף כי לא הבינו מה פשר עניינה בחומות.

כשהגיעה לגיל כ"ח, בת המלך עדיין לא הסכימה לפגוש לדין ודברים כלל בני מלכים נמוכים כי אמרה שאינם נראים כחומה גבוהה וחזקה. אמרה היא שרוצה בעל כמגדל תלפיות. ולא ידעו המלך, המלכה, השרים ואנשי החצר מה לעשות. ניסו לשחדה במטעמים ומיני מגדנות ולא עלתה בידם. ניסו לעוור עיניה על ידי דורנות תכשיטים ולא הועילו. ויעמידו בפניה תנאים וגם לא הצליחו. וישלחו לאנשי הדת בקשה שיתפללו לפני האל יתברך למענה, ולא נתקבלה תפילתם. ויוואשו ויגידו כי מה' נעשה הדבר.

והם לא ידעו שהיא אהבה פעם בן מלך שנודע לה בחצר אביה והבן מלך לא נהג בה כהוגן, היה מזלזל בה והיא חשבה לבסוף שהוא אהבה רק בשביל כספה וכבוד משפחתה ולא אהבה באמת כאהבה שאינה תלויה בדבר, אלא כאהבה התלויה בדברי אביה.

ויום אחד הגיע איש דת החשוב ביותר בהמלכות ואמר להמלך והמלכה, מצאתי בספרי הקדמונים עיצה להעניין. ויאמר שראה כתוב במגילת ספר עתיקה מאוד שצריך להפחיד את הבת ולמרר את חייה כדי שתרצה לעזוב את ביתה וזה אפשר בדרכים הרבה מכליאתה בחדר, צמצום מאכלה ולבושה עד החרמתה מעולם הבא ולאיים עליה במעשיות יראה ופחד שיבואו עליה יסורים נוראים בשמים. וכך תציית לרצון הוריה ותביא להם פרי בטן ונחת מצאצאיה שהרי אין אשה אלא ליופי ובנים להבעל ולמשפחתה. והמלך והמלכה לא רצו לעשות רע לביתם, אבל איש הדת הביא פסק שהם חייבים מפנים שאם לא יעשו כך, כל בנות המלכות עלולות חלילה לנהוג כך ולהפוך המלכות לתוהו ובוהו. ויעשו כדבר אדון הדת וללא הואיל, הבת הפכה עצובה וכבר לא נתפחדה מאנשי הדת והחלה עושה דין לעצמה כנגד דת האל על פי המסורת ותאמר שיש כאן דברי רמאות המעורבים בדברי אמת ולא כך הוא רצון השמים – ומני אז נהגה בשרירות ליבה לפי הבנתה את האל ונעשה נזק מהעניין.

ויום אחד הגיע איש דת שלא היו לו תלמידים הרבה שיש שאמרו עליו שהוא כופר והוא אמר להפסיק הרדיפה, וחצר המלך קיבלה את דבריו. אמר בליבו שיש לחשוב ולהבין מדוע נוהגת כפי שנוהגת. והוא החל מדבר עמה ולשמוע את קורותיה. ופעמים שהיה מציע לה לצאת עימו ברכיבה מחוץ לעיר והיא אמרה שאין רצונה בכך והוא לא הבין מדוע אך הוא שמר הדבר.

ויהי היום ויגיע בחור אציל אל העיר ונימוסיו ומראהו היו ללא דופי. והאיש היה חכם ומדבר דברי טעם ואהבו אנשי החצר להאזין לדבריו. ויום אחד יצא לטייל עם בת המלך והוא הציעה לה לצאת מן העיר אל היער והיא אמרה שאינה רוצה אותו. הוא לא הבין מדוע, וינסה שוב ותמאן. ויבקש ממנה ביאור ותאמר שאינה חפצה לברא. ויתיעץ עם איש הדת ויאמר לו איש הדת שכנראה בזה טמון הסוד, היא הורגלה לא לצאת ממקום המוקף חומה שבו היא חשה בטחון ואולי בעניין טמון סוד פחדה לצאת מן החומות ולהינשא.

והאציל חשב על העניין זמן רב, ויום אחד הציע לה לרכב יחדיו על סוסים ברחובה של העיר. ויבעט בחזקה בסוס ליד שער החומה ויפול מן הסוס אפים ארצה. ותבהל הנערה בת המלך ותבוא לעוזרו ויאמר לה בחיוך היה כדאי ליפול למען שתצאי מן החומה בלא ששמת ליבך והנה לא קרה עמדך דבר, "חומות הן לאויב, לא לאוהב". ויגיד לה אולי תחפצי לעשות משחק מי רוכב יותר מהר על הסוס שעימו? ותאמר הן. ויגיעו אל היער וילכו ביער אנה ואנה ויגידו מה נורא יפה מראה השמיים, העצים והארץ ושאר מיני אמירות כגון זה, וישובו העירה. ולא הרחיק הזמן והיו דוהרים על הסוס לכל מקום, וישם לב המלך שהם מעבירים הזמן הרבה יחדיו. וישאל האב את ביתו האם נפשה נקשרה בנפשו? ותען: הן. ותבקש ממנו לארגן הנישואין.

מעשה ברווק המבוגר שהלך ללגום בירה

סיפור מעניין שהתרחש לפני כמה שנים בקהילתנו בארץ ישראל וכעת עוסקי הציבור באמונה בהקהילה החליטו להתיר הפרסום. והעניין חשוב כיוון שיש כת חרד"שים השונאים את עצמם והם מתעצמים יותר ויותר, וחשוב שידעו שרובם מסכנים ושונאים את עצמם ולכן הם מרירים ופשוט שזה העניין הוא רחמונעס גדולה.

יום אחד ר' הערשלע לאסטמאן, המכונה ר' הערשלע דער-מבוגער או ר' הערשלע די-עלטרערער, אחד מרווקיה המפורסמין בקהילת נימאנדעסלאנד החדשה בארץ ישראל נפגש עם מחבלעצניקית (והיא מכת של אדוקים הקרויים מחבלים או עצניקים או פלג ירושלמי) הרואה את עצמה כאדם נאור ומתנגדת לשהיית עם ישראל בשטחים השנויים במחלוקת עם הגויים בארץ ישראל שעדיין לא סופחו להמדינה ההציונית.

הערשעלע היה איש בעל מראה טוב, משכמו ומעלה ואדם החכם בדרכו שלו, הוא לא היה עבד להחברה ולכן תמיד היה חי לו לעצמו. והוא בגלל מחשבותיו בדרכו שלו נתפס בעיני העם כמודרניש. והוא נהג לצאת להשידוכדייט עם בנות הארץ בתנאי שהן בחורות חכמות ופתוחות דעת, ולכן גם הוא היה יוצא עם בחורות הנחשבות מודרניש, על אף שבדרך כלל הן היו שבויות בדת המערב השויוני ומשעממות ושונאות בעלי מחשבה אחרת מן הנהוג במחוזות המחשבה שלהן הן הורגלו.

סיפר לרבי שליט"א שהטרוריסטעצית (לשון פחד, אבל זהו כינוי למחבלים) שעמה הוא יוצא בשידוכדייט מזה מס' פעמים, אמרה לו, שהוא אובער-חרדישער. ופעם אחרת אמרה לו, שהוא אינו חרדי מספיק. והוסיף אחרי סיפור הדברים הלז לרבי שליט"א, שפעם אחת היה עם המפגעת (כינוי למחבלים) בהוואלד, והם ראו יהודי עם בגדי חרדים שחורים מרחוק, והפאדיונעצית (כינוי למחבלים) הצביעה על אותו הייד ואמרה: "הנה חרדי! הנה חרדי! הנה חרדי!" והוסיף עוד לומר שהיא נחשבת אשה חכמה ומצלחת מאוד ולא ברור מדוע היא היא נוהגת כך בצורה משונה.

לאחר שסיפר המעשה המוזר על האויבת המשונה הנ"ל, שאל: מיין רבי, מה הביאור?

ענה הרבי שליט"א: שהיום בעוונותינו הרבים ישנם אנשים בעם ישראל אשר מכנים עצמם חרד"קים או חרד"שים, חרדים מודרניים, או חרדים מתונים ועוד כינויים משונים. והם סובלים משנאה עצמית ב' פעמים.

הפעם הא' על דבר זה שאינם 'וועסיס' (מערביים) מספיק. והפעם הב' מפני שאינם יראי שמיים מספיק. לפיכך, המחבלעצת, היא בעצם 'שונאת השונאת את עצמה' על דבר ב' הסיבות שנמנו לעיל.

וידוע שהאדם צריך עזר כנגדו, ולא אחת שנשואה לעצמה, ככתוב: "אם זכה, עזר, ואם לא זכה, כנגדו" (בראשית רבה י"ז ג'). וכיוון שכבר נודע לנו הדבר שהיא פעמים נהפכת לנגד עצמה, אזי היא בבחינת נשואה לעצמה או חלילה וחס געשלעכטסלוזיגייט (Geschlechtslosigkeit אינטר סקס). ועל כן שנעל, שנעל, אתה צריך למלט עצמך מליצנית זו. והרבי שליט"א הוסיף ונתן ברכה לדער-מבוגער, שיהי רצון שישא בחורה טובה ונורמלית. והרבי הוסיף שליבו אומר לו שאותה העלמה תרעה עד שתסתערב. ולא ברור למה הרבי התכוון.

עד הרגע האחרון אותו ליצן, הערשלע דער-מבוגער נשאר רווק ,ויש חרד"שם המקפידים לומר: אפילו "חסר-דעת" (לא טיפש, וזהו רמז מפני הצניעות, וידוע שהחרד"שים בשידוכים מנוגעים מאוד).

לאחר זמן רב, של כמה שנים, הלך הערשלע דער-מבוגער לביתו של הרבי שליט"א, כשהוא עצוב וזעף. הוא דיבר עם בנו של הרבי שליט"א, המכונה דער-שענער. שאל את בן הרבי: מדוע ברכתו של הרבי שליט"א לא התקבלה אצל השי"ת?

ענה לו בן הרבי: זו לא בעיה של אבי מורי הרבי שליט"א שאין בחורה אחת בעולם שהיא טובה ונורמלית בשבילך.

מיד הלך ר' הערשאלע דער מבוגר למבשלת אוללם של קהילת נימאנדעסלאנד החדשה באר"י ללגום בירה ומני אז נעלם. ומנהג חדש נולד בהקהילה הזו, מאז נוהגין למימר בעיירה על אחד שנעלם, 'הוא הלך ללגום בירה'.