תגית: שידוכדייטא

מעשה מהצעת שידוך עם פרה אדומה צמחונית – ומדוע אני עדיין לא נשוי | מעולם השידוכים

סיפור שהגיע אלינו בעילום שם. נדגיש שיש שינויים בסיפור מטעמים מובנים. תודה על ההבנה. עוד עניין, זה כינוי ידוע לג'ינג'ים הכינוי פרה אדומה, בגלל שאדום בעברית של היום נתפס כדומה לג'ינג'י ולא כמו בלשון חז"ל שאדום הוא חום – אין כאן רעיון או צורך להשפיל נשים ולקרוא להן פרות. בנוסף זה שהכותב חושש מג'ינג'יות אין זה אומר שאין לו חברים ג'ינג'ים. וכל אחד ינהג כפי מה שליבו חפץ. במסגרת המלחמה ברווקות שהוכרזה בקהילתנו החלטנו במערכת לפרסם סיפורי רווקות כדי לעורר המודעות. וכזכור הרבי שליט"א הכריז שיש עניין גדול לדבר על נושא השידוכים כדי להילחם במגפת העלטערערס שלא מתחתנים ומגיעים לגיל מופלג ללא שזכו לבנות בית נאמן בישראל.


לא מזמן שדכנית שאני מחבב הציעה לי שידוך. מדובר בשדכנית שאני מכיר מאז ומעולם, עוד לפני שאני מכיר את עצמי בכלל. ולכן הייתי חייב לכבד את הצעתה.

היא הציעה לי שידוך בחורה ג'ינג'ית צמחונית ואני נמלאתי פוביה ואמרתי לה שהנני סולד מאדומות וכתומות שיער. והיא אמרה לי בתגובה שהבחורה קרניבורפובית ובלונדיפובית, אז יש כאן איזון… היא כנראה צחקה ולא התכוונה ברצינות.

שאלתי אותה ברצינות, מה הקשר אלי, ובפרט שהיא כנראה שמאלנית והיא תראה בי פשיסט עוכר-אוניברסי-אל?

השדכנית ענתה שמדובר בבחורה נחמדה, פלפל, היא תוכל לזרום עם האופי שלך ולא תבהל, וייתר על כן, היא תוכל לענות לך אפילו.

טוב, הסכמתי. לא מתים מכוס קפה. ונזכרתי בסיפור הידוע של הרבי שליט"א בעניין:

שידוך עם ספרדיה – פעם אחת הגיע אחד מצעירי הקהילה להיוועץ ברבי שליט"א. הוא אמר לרבי שהוצעה לו על ידי מישהו מזרוחניק בחורה ספרדיה, מה לעשות? הרבי אמר: לא מתים מ'כוס קפה'.. ודי למבין.

השדכנית אמרה, אבדוק אם היא מסכימה.

לאחר זמן השדכנית חוזרת ואומרת שהבחורה גם מסכימה. קח את המספר שלה וצור עמה קשר.

קיבלתי מס' הטלפון מהשדכנית ויצרתי עמה קשר. שלחתי לה הודעה בוואטסאפ שקיבלתי את מספרה מהשדכנית פלונית ומתי זה זמן טוב לתקשר?

והבחורה לא ענתה. ולמחרת שלחתי לה שוב במסרון. והבחורה לא ענתה. אמרתי בליבי שמא יש כאן תקלה. צלצלתי אליה. והבחורה לא ענתה. ולא שבה אלי כלל.

ביום ראשון, כמה ימים לאחר כישלון 'השיחות' פניתי לשדכנית ואמרתי לה שאיני מצליח להשיג הבחורה, אולי יש בעיה.


לאחר זמן מה (אולי כשהשדכנית מנסה להשיג הבחורה) אני מקבל הודעת וואטסאפ מהבחורה שהיא לא חשה בטוב ושבהמשך השבוע היא תהיה בירושלים, 'נדבר אז'. לא הבנתי מדוע היא לא יכולה הייתה להגיד לי זאת קודם, אבל אמרתי שאני דן אותה לכף זכות (וחוץ מזה אולי זה מנהג הג'ינג'יות).

טוב, לקראת סוף השבוע, ביום חמישי בשבת, פניתי אל הבחורה ושאלתי אם היא כבר בירושלים, והבחורה ענתה שלבסוף לא יצא לה להגיע לירושלים. וכמובן שהיא לא טרחה להגיד לי. וכך סתם טרחתי לפנות זמן בשביל המפגש עימה.

שאלתי את הבחורה בוואטסאפ, האם אפשר לדבר בטלפון? היא אמרה תרגיש חופשי לצלצל מתי שאתה יכול. צלצלתי אליה בעשר וחצי בלילה והיא לא ענתה. ניסיתי שוב בשישי והבחורה לא ענתה. ויש לציין שהיא גם לא חזרה אלי עד היום. בעצם אפשר להגיד שהקשר שלנו ממשיך ללא בעיות עד עצם היום הזה.


עדכנתי את השדכנית שמדובר בבחורה שאין לי שום ביקורת על האופי ועל המראה שלה, אין לי שום תלונה על הפגישה והתקשורת בינינו הייתה חסרת קונפליקטים לחלוטין, 'לא הצלחנו להגיע לויכוח אחד בכלל'.

הוספתי בחיוך שהשדכנית לא ראתה, יתרה מזאת אשמח להמשיך לתקשר עמה באותו האופן לנצח.

ואז חשבתי לעצמי אסוציאטיבית שאולי צמחונים הם קצת כמו צמחים… ועדיין לא ברור לי מה היא חשבה לעצמה, מה עבר במוח שלה. תימה.


פרה אדומה בסאות'פארק

לאחר זמן קיבלתי טלפון מהשדכנית ונתברר שהפרה האדומה חזרה סוף כל סוף לשדכנית. היא אמרה שנכון שהיא הסכימה להפגש, אבל היא חשבה על זה שוב והיא הגיעה למסקנה שהיא (הפרה אדומה) לא בשלה כעת להתחתן. ולכן היא לא חזרה אלי ובפרט שהיא הייתה עסוקה. שכוייח. צמחונית בעלת מידות באופן מיוחד.

השדכנית חשה צורך מיוחד לספר לי זאת, כנראה, כי היא חשה ממש לא נעים. וזאת על אף שאני טענתי לה במפורש שאין לי עניין כבר, הבחורה מפחידה. השדכנית אמרה שאכן היא לא רצינית ולא ברור מה היא רצתה.


וכך יצא מופת אלוהי, שלמרות שהסכמתי להיפגש עם פרה אדומה לפנים משורת הדין, באה היא וקלקלה עצמה ואת שמה והוא, השי"ת, מנע ממני להיפגש עם ג'ינגית שכמותה.

וכעת עולה בי המחשבה, האם הקב"ה רוצה לרמז לי לא לצאת עם אדומת\כתומת שיער או אולי הקב"ה בעצמו לא אוהב ג'ינג'יות?

מעשה ברווק המבוגר שהלך ללגום בירה

סיפור מעניין שהתרחש לפני כמה שנים בקהילתנו בארץ ישראל וכעת עוסקי הציבור באמונה בהקהילה החליטו להתיר הפרסום. והעניין חשוב כיוון שיש כת חרד"שים השונאים את עצמם והם מתעצמים יותר ויותר, וחשוב שידעו שרובם מסכנים ושונאים את עצמם ולכן הם מרירים ופשוט שזה העניין הוא רחמונעס גדולה.

יום אחד ר' הערשלע לאסטמאן, המכונה ר' הערשלע דער-מבוגער או ר' הערשלע די-עלטרערער, אחד מרווקיה המפורסמין בקהילת נימאנדעסלאנד החדשה בארץ ישראל נפגש עם מחבלעצניקית (והיא מכת של אדוקים הקרויים מחבלים או עצניקים או פלג ירושלמי) הרואה את עצמה כאדם נאור ומתנגדת לשהיית עם ישראל בשטחים השנויים במחלוקת עם הגויים בארץ ישראל שעדיין לא סופחו להמדינה ההציונית.

הערשעלע היה איש בעל מראה טוב, משכמו ומעלה ואדם החכם בדרכו שלו, הוא לא היה עבד להחברה ולכן תמיד היה חי לו לעצמו. והוא בגלל מחשבותיו בדרכו שלו נתפס בעיני העם כמודרניש. והוא נהג לצאת להשידוכדייט עם בנות הארץ בתנאי שהן בחורות חכמות ופתוחות דעת, ולכן גם הוא היה יוצא עם בחורות הנחשבות מודרניש, על אף שבדרך כלל הן היו שבויות בדת המערב השויוני ומשעממות ושונאות בעלי מחשבה אחרת מן הנהוג במחוזות המחשבה שלהן הן הורגלו.

סיפר לרבי שליט"א שהטרוריסטעצית (לשון פחד, אבל זהו כינוי למחבלים) שעמה הוא יוצא בשידוכדייט מזה מס' פעמים, אמרה לו, שהוא אובער-חרדישער. ופעם אחרת אמרה לו, שהוא אינו חרדי מספיק. והוסיף אחרי סיפור הדברים הלז לרבי שליט"א, שפעם אחת היה עם המפגעת (כינוי למחבלים) בהוואלד, והם ראו יהודי עם בגדי חרדים שחורים מרחוק, והפאדיונעצית (כינוי למחבלים) הצביעה על אותו הייד ואמרה: "הנה חרדי! הנה חרדי! הנה חרדי!" והוסיף עוד לומר שהיא נחשבת אשה חכמה ומצלחת מאוד ולא ברור מדוע היא היא נוהגת כך בצורה משונה.

לאחר שסיפר המעשה המוזר על האויבת המשונה הנ"ל, שאל: מיין רבי, מה הביאור?

ענה הרבי שליט"א: שהיום בעוונותינו הרבים ישנם אנשים בעם ישראל אשר מכנים עצמם חרד"קים או חרד"שים, חרדים מודרניים, או חרדים מתונים ועוד כינויים משונים. והם סובלים משנאה עצמית ב' פעמים.

הפעם הא' על דבר זה שאינם 'וועסיס' (מערביים) מספיק. והפעם הב' מפני שאינם יראי שמיים מספיק. לפיכך, המחבלעצת, היא בעצם 'שונאת השונאת את עצמה' על דבר ב' הסיבות שנמנו לעיל.

וידוע שהאדם צריך עזר כנגדו, ולא אחת שנשואה לעצמה, ככתוב: "אם זכה, עזר, ואם לא זכה, כנגדו" (בראשית רבה י"ז ג'). וכיוון שכבר נודע לנו הדבר שהיא פעמים נהפכת לנגד עצמה, אזי היא בבחינת נשואה לעצמה או חלילה וחס געשלעכטסלוזיגייט (Geschlechtslosigkeit אינטר סקס). ועל כן שנעל, שנעל, אתה צריך למלט עצמך מליצנית זו. והרבי שליט"א הוסיף ונתן ברכה לדער-מבוגער, שיהי רצון שישא בחורה טובה ונורמלית. והרבי הוסיף שליבו אומר לו שאותה העלמה תרעה עד שתסתערב. ולא ברור למה הרבי התכוון.

עד הרגע האחרון אותו ליצן, הערשלע דער-מבוגער נשאר רווק ,ויש חרד"שם המקפידים לומר: אפילו "חסר-דעת" (לא טיפש, וזהו רמז מפני הצניעות, וידוע שהחרד"שים בשידוכים מנוגעים מאוד).

לאחר זמן רב, של כמה שנים, הלך הערשלע דער-מבוגער לביתו של הרבי שליט"א, כשהוא עצוב וזעף. הוא דיבר עם בנו של הרבי שליט"א, המכונה דער-שענער. שאל את בן הרבי: מדוע ברכתו של הרבי שליט"א לא התקבלה אצל השי"ת?

ענה לו בן הרבי: זו לא בעיה של אבי מורי הרבי שליט"א שאין בחורה אחת בעולם שהיא טובה ונורמלית בשבילך.

מיד הלך ר' הערשאלע דער מבוגר למבשלת אוללם של קהילת נימאנדעסלאנד החדשה באר"י ללגום בירה ומני אז נעלם. ומנהג חדש נולד בהקהילה הזו, מאז נוהגין למימר בעיירה על אחד שנעלם, 'הוא הלך ללגום בירה'.

בטל דבר בטלה אהבה – ופשט גדול באהבת ה' – פרקי אבות

דברי הרבי שליט"א בסוגיית 'בטל דבר בטלה אהבה', והדברים חשובים מאוד להצעירים בהקהילה הרוצים להינשא – פרקי אבות


כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר אינה בטילה לעולם. איזו היא אהבה שהיא תלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר ושאינה תלויה בדבר זו אהבת דויד ויהונתן.

אבות ה טז.

ויש פשט של חוקר לא נודע למי, ואומרים כך הציבור כדבר פשוט, שידוע דבהעידנא שלנו אם איש ואשה היו פעם בקשר של חיבה וציחוק כיצחק אבינו, והם אזלו לקשר של פרידה כדוגמת משה רבינו וציפורה גרושתינו, שהם חייבים לינתק ולהפסיק להכיר האחד את השני כאילו לא היו אי פעם במקום אהבה.

וכך מעשים שבכל יום, עלטערערער מהלך עם 'יושבת בית אביה ומלובנת שיער' ב' או ג' חודשים ונהיו ידידים במעט. אך בגלל בעיות הדור לא הווי בעלי תאווה גדולה האחד לשני ומתפרדים, מיד שוכחים כל האי הזימנא דהוי חברותא בצוותא.

ופשוט שזה מגיע מן התאווה להיות בעל רכוש והיחס להנאה של האדם, כאמנון דפיתה ואנס את תמר. כגון שמצינו בזאטוטי שמשעשעים עצמם כשנכנסת בהם רוח הציחוק ומיד פסקי מציחוק זה ואזיל לציחוק חדש. ולפני שמפסיקים לצחק בתכשיט שאביהם או אימם נתנו להם, חייבים הימה לשבר כלי הציחוק, כדי שתינוק אחר לא יוכל ליהנות מזאת.

ובחוץ לנימאנדעסלאנד יש אנשים ונשים אשר יוצאים ומהלכים 'בשידוכדייטע'. ובזמן ההתראות בין הילד לילדה או האדון לאדונית הכל כשר ואין שום תשוקה אפילו. ואם אחד מן הנפגשים הוי גומר בליבו שאין השני מוצא חן בעיניו, מיד מפסיק להיות חפץ ביקרו ומתעלם הימנו וכאילו לא 'ידע' את יוסף כלל.

וזהו הפשט בבטל 'דבר' בטלה אהבה. בטלה האהבה, כביכול למפרע ולא כתיבי, אין אהבה. מפני שנתברר דלא הייתה אהבה כלל אלא 'דבר'. כמו שמצינו אצל דוד המלך ע"ה שהיה אוהב ליהונתן. ואצל דהמע"ה לא היה זה חטא, ככתוב: כל האומר דוד חטא, אינו אלא טועה. וידוע שדרך האוהבים מאותו מין של האדם לעשות אהבה חופשית. ולכן אוהבים כל הזמן מפני שלא הוי להם הקפיטליזמוס של האהבה. ולגבי עניין ש'דבר' הוי פריה ורביה יש עמדי הוכחות גדולות ואין כאן המקום להאריך. אולם אביא ראיה אחת דכתיבי: שאין "דבר שבערוה בפחות משניים"..


ואי תימה לך ד'דבר' הוי אהבה ומאי שנא?

קא משמע לן דתרי אהבות איכא בנוגע להעניין. יש צורה של אהבת ה'דבר' כמו שהאדם תאב לאכול. ויש צורת אהבה, שזה אימתי שהאדם תאב לעצמו, אבל לשמח השני. ואם לא הוי בעל רכוש, לא הוי עצב מאד שלא יכול לשאת השני כלל, אלא ממשיך בהחיבה כאוהב, 'כביכול אמיתי'. ומתאווה כמו דהשי"ת מקשיב לקולם של העקרים והעקרות.

וזה כמו אהבת ה'. שהרי אינה בחוש וכן שאינה רכוש, כיוון שהקב"ה אל לכל העולם וזה כעין אהבה חופשית.

ובעלי הרכוש, די-קאפיטאליסטישערס העגואיסטישערס, הוו אתאיסטעשערס גמורים ובעלי גאווה הדוחקים את רגלי השכינה. ולפיכך אנו מצווים על הצדקה והחסד. וזאת כדי ללמוד להיפרד מן הרכוש ולקבל את אהבת ה' ולא יקוים בנו הכתוב: "וישמן ישורון ויבעט, ל"ע.