וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר – פרשת בשלח

דבר תורה נפלא ביותר לשבת בשלח. הרבי שליט"א הגיע לארץ הקודש לאחרונה ודרש בעיר הקודש נתניה הבנויה. הרבי עסק בסוגיה ידועה בפרשה פרשת בשלח. מפני מה משה ואהרן אחזו שעם ישראל נגד ה' כשהם התלוננו נגדם. וכן כיצד הדברים מתקשרים לדברים הקורים בארצנו הקדושה יום יום. ודברים מתוקים וראינו חובה להביא את הדברים למען הציבור הקדוש המשתוקק לדברי הרב שליט"א.

נאמר בפרשה פרשת בשלח – שמות טז כדלהלן:

"א וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין, אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי–בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ב וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן–בַּמִּדְבָּר.  ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.  {ס}

ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.  ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.  ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  עֶרֶב–וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ז וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-יְהוָה; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלֵינוּ.  ח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו; וְנַחְנוּ מָה, לֹא-עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל-יְהוָה.  ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה:  כִּי שָׁמַע, אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם.  י וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן  {פ}".

הדברים מודגשים לתועלת הציבור הקדוש והיקר. הרבי שליט"א הקשה: הרי עם ישראל התלונן נגד משה ואהרן ומדוע בהמשך נאמר שעם ישראל התלונן נגד השי"ת? וי המברברים לומר שמשה ואהרן העדיפו שעם ישראל יחטא כלפי שמיא ולא כלפיהם כי כך הקטרוג נמוך יותר שהרי אומרים: קשים עבירות של בין אדם לחבריות מעבירות של בין אדם למקום.

ואומר הרבי שליט"א שזה בגלל שצריך לבקש סליחה מחברו וללכת אליו לקצה העולם ומן המקום ברוך הוא יותר קל שהרי ה' בכל מקום. אולם על עצם העבירה לא נאמר כך.

וכן ואם עם ישראל חטא כלפי שמיא כביכול והרי עדיין לכאורה פגעו במשה ואהרן (ונדון בהמשך האם זו פגיע בכלל) ואם כן לכאורה זה בין אדם לחבירו.

וכן יש לומר שעם ישראל לא פגעו במשה ואהרן באופן אישי, אלא בסך הרצו לאכול, רצו לחיות ופנו למשה ואהרן כדרך שהעם מלין כנגד מנהיגי הדור, בני ברית ושאינם בני ברית. וכי מי אמר שזה בין אדם לחברו? צריך להתלונן כדי שהמצב יהיה טוב יותר וכדי המנהיגים ידעו מה העם רוצה וזקוק.

ועוד אפשר לומר וכי אם משה ואהרן משנים, הקב"ה אינו יודע והרי השם יתברך בוחן כליות ולב?!

ואומר הרבי שדברים אינם נראים לו ולא מיישבים את דעתו.

ולמעשה אומר הרבי, הדברים פשוטים ביותר וצריך לפקוח רק את העיניים. הרי משה ואהרן הם שליחים של ה' ועד עכשיו ראינו בחומש שה' עשה לעם ישראל ניסים ונפלאות ודאג לעם ישראל כאב לבנו. ואם כן מדוע הם כנגד משה ואהרן? במה משה ואהרן חטאו להם עד הלום? מדוע הם התלוננו כנד משה ואהרן שבאים להרגם במדבר וראו שוב (למעלה) שמות טז פסוק ב וג?

ואם כן מדוע משה ואהרן שינו ממה שנכתב בתחילה? ונראה לומר שבאמת עם ישראל התלונן כנגד משה ואהרן אולי כי חשש מלזלזל בהקב"ה ולמשה ואהרן היה חשוב לומר את האמת. עניין מאוד חשוב לאדם הרוצה להיות מתוקן שיהיה ער וחד לראות את האמת ולא את האמת המדומה. ומשה ואהרן חשוב להם ליישר את עם ישראל ולכן אומרים הדברים כהווייתם.

וכן גם עם ישראל ידע שה' מינה את משה ואהרן למנהיגיו, ומדוע לא מבקשים בכבוד עזרה, מדוע לא מתפללים לה'? מדוע לא פונים למשה ואהרן שיבקש מה' ישועה?

אלא עם ישראל היה שקוע בעבדות ועבדא בהפקרא ניחא ליה והיה קשה להם אולי לקבל את משה ואהרן מעליהם ובעצם הם היו נגד רצון ה'. הם רצו שהשי"ת יפנה אליהם בשביל מה המתווכים. ברם הם לא דיברו ישר והראו שהם לא ראויים לה' באופן ישר ללא אמצעי כמשה ואהרן. והם היו כנגד רצון ה' אבל הם לא העזו לומר זאת אז הם אמרו שהם רק נגד משה ואהרן העסקנים, כביכול.

והנה מעשים שבכל יום, אנו רואים שבארץ ישראל הגוש שרץ עם האדוקים ורוב בני ישראל נחל ניצחון. ובאו אנשי ההפסד שהם לא רוצים את רצון הבוחרים בהעלעקציון. והם חושבים שהעם המדובר טעה וטועה. והם מדברים במתק שפתיים, אנו בסיידר אתכם, אבל יש לנו בעיה עם הנציג שלכם בראשות השלטון. וכן אתם בסיידר, אבל יש לנו פרובלמה עם החוקים שלכם. והם רוצים לסרס את העם שטרח לבחור וניצח. והכל אחיזת עיניים ושקר. בעצם אותם שנחלו מפלה נגד רצון העם והם רוצים את רצונם ואומרים שמה שהם רוצים זה דמוקרטיה ומה שהצד השני זה דיקטטורה והכל משחק בשבילם. ועסוקים בלהחרים ולגדף מי שחושב אחרת עד שרבים וטובים לא מביעים את דעתם אפילו בחדרי חדרים, אלא בבית הסתרים שהוא הקלפי.

ונסתם ואין רדף אתכם – פרשת בחוקתי

הדברים הבאים מובאים לעילוי נשמת אריה שצ'ופק הי"ד ולרפואת הנפגעים בידי מעשה הטרור של בני העוולה בגבעת שאול בירושלים השבוע ביום כ"ט חשון תשפ"ג (וידוע שראשי התיבות של השנה הם תהא שנת פיצוצים או פיגועים גדולים, ל"ע, וצריך הציבור להיזהר ובפרט שאנו עדיין תחת שלטון ממשלת הדמים).

והנה אמש בבית כנסת של הקהילה הראו להרבי שליט"א בטלפון המחוכם את מראה מעשה העוולה והרבי אמר שכעת יש לו פשט חדש.

"ונסתם ואין רודף" – ויקרא כו יז. כך כתוב בתורה בקללות על עם ישראל אם עם ישראל לא הולך בדרך ה'. והפשט המקובל הוא שסוף כל סוף למרות שהם נסים ללא רודף ולכאורה ניצלו אז מהקללה בזה כל כך, סוף כל סוף הם חיים?

אלא יש לומר שעם ישראל נס לריק ומעייף את כוחו כשזקוק לנוס באמת. וכן כשנס לריק לגמרי גם כשלא יגיע אויב בכלל עם ישראל מגיע למצב בזוי וחלש שגם שאין סכנה הם נסים לשום מקום כי הם חסרי שלווה וכל קיומם מרגיש כהפקר.

והרבי אמר שיש לו פשט חדש על דרך דרש. בנהוג שבעולם שיש סכנה מזהים מאין הסכנה ובורחים מן הסכנה, נניח רואים סוסים רכובים באנשים או רכב ברזל כהטנק המגיע לכיוון היכן שהאנשים נמצאים ואז חיש נסים.

אולם כיום בעוונותינו הרבים ישנם בני עוולה השמים צרור נפץ המפוצץ חדרי בטן וכדומה ואז אחרי הפיצוץ, חלק מהאנשים בורחים אנה ואנה כצאן מפוחד בהדיר כשאין יותר איום לכאורה, כלומר שאין רודף הנראה ובפרט ששבים לרגע קרוב למקום הפיצוץ.

ולמעשה השלטון מצווה ללכת למקום שלא רואים שם משהו היכול להיות סכנה כגון קופסת אשפה או תיבת נסיעה או משא וכעין זה. וזה מחמת שקרה פעמים שהיו כמה פצצות ואז אנשים נפגעו מהפצצה השנייה. וזה מראה לנו כיצד יכולה להיות הקללה משפילה וכמה עם ישראל יכול להגיע לסבל שהוא רץ מבלי היגיון ומבלי שרואים הסכנה שזה איום חדש על האדם שאינו יודע כיצד להציל עצמו.

וכעין זה יש, לא רק בפצצות, אלא גם בחיצי הפצצות המכונים היום רקטות או טילים המגיעים מכיוונים הרבה ולא תמיד האדם יודע כיצד להציל עצמו ולא תמיד חש בסכנה לפני הפגיעה, אלא לאחר הפיצוץ ובכך הוא חש שגופו מופקר לחסדי כלי הזין כלי המשחית מבלי תחושת ביטחון קלה שהוא יכול לברוח ולהינצל.

פרשת נח – דרגת הצדיק – האם כדאי לחשב כמה הצדיק צדיק?

הרבי דרש השבוע על פרשת נח דרש נאה מאוד המשמח את לב האדם. וראינו לנחוץ להביא את הדרשה לתועלת הציבור הקדוש. ובפרט שהדברים מעשיים מאוד ליום יום. ויש כאן לימוד זכות על מנהג עם ישראל לדבר על רבנים ולדון כמה הרב צדיק וכולהו.

"אלה תולדת נח, נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח" – פרק ו פסוק ט.

יש מחלוקת במדרש ובאגדתא בגמ' האם נח היה צדיק או רק בדורו.

נשאלת השאלה מדוע אצל נח הסתפקו האם היה צדיק לשבח או לגנאי. ורבים דורשים מהמילה בדורתיו, שיש מה לדקדק. אבל על דרך הדרש אפשר לדון שמכיוון שכתוב תמים. כשיש צדיק תמים יש הדורשים אותו לשבח ואומרים שהוא צדיק טהור הפרוש מהעולם הגשמי ומחובר לה' יותר מצדיקים אחרים, ויש הדורשים לגנאי שהוא צדיק קטן שאינו מבין הרבה בתורה ויותר צדיקעל ולא כמו אברהם אבינו או משה רבינו או שמואל הנביא שהיו צדיקים שלא נכתב עליהם תמים.

וכך כתוב בגמרא:

"אלה תולדות נח, (נח איש צדיק תמים היה בדורותיו) א"ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר בדורותיו כ"ש בדורות אחרים. א"ר חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ, במקומה ריחה נודף, שלא במקומה אין ריחה נודף. א"ר אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה, לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת, במקומה ריחה נודף וכ"ש במקום הבוסם" – סנהדרין קח עמ' א.

וכעין זה כתוב בבראשית רבה רק שם יש עוד תוספת:

"אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ר' יהודה ור' נחמיה ר"י אמר משל לשר שהיו לו שני בנים א' גדול וא' קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בא והלך לפני כך אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז, א): "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" אבל נח שהיה כחו רע "את האלהים התהלך נח". בראשית רבה פרק ו פסוק י.

רואים כאן שחז"ל ראו לנכון לדון בדרגת הצדיק.

ונשאלת השאלה מי אנו האנשים הקטנים, כביכול, שנדרג הצדיק ובפרט שעניין זה נאמר על נח שהוא היה גדול דורו והצדיק הראשון בתורה?

ואם נאמר שזה כדי שהצדיק ידרג עצמו ובכך ידע להיטיב עצמו? אפשר היה לומר זאת לנח בצנעה ולא בתורה כלפי כל עם ישראל. ואם נאמר שרק הצדיקים יכולים לדרג צדיקים אחרים – מפני מה הדבר מרומז חזק בתורה בזה שכתוב צדיק תמים בדורתיו. גם תמים שזה בפשט שלם, כלומר צדיק שלם וגם כתוב בודרתיו, שאפשר להבין שזה לאורך הדורות כולם – ומפני מה צריך לכפול. ואולי זה כדי שנדייק להבין בדורתיו או שרק בדורו היה צדיק או שבכל הדורות כמאמר חז"ל לעיל.

ולכאורה רואים שמשמע שחז"ל ראו עניין שנדע שנח לא היה כה צדיק והיו צדיקים יותר כבירים ממנו או שלכל הפחות אפשר לדבר על דרגת הצדיק. כמו שעושים הרבה חסידי הבעש"ט עד היום.

ועל כן נשאלת השאלה מה החידוש שיש דרגות בצדיקים, הרי ברור שאין שוויון מוחלט בין הצדיקים, ואין דומה משה מייסד האומה העברית או אברהם אבי האמונה להרבה צדיקים ואם כן כשברור שיש צדיקים יותר ופחות מה החידוש של חז"ל?

ונראה לי לומר פשט שלומדים מכאן ששומה עלינו לדרג הצדיק כדי להבין אותו טוב יותר, מחשבת האדם אינה יודעת גבולות. ובכך גם אנו יכולים לקדם עצמינו ולהיות צדיקים בדרך שלנו כפי הבנתנו את דרך הצדיקות. כלומר, האדם צריך לדרג הצדיקים, כשהוא מדרג הצדיקים הוא מבין טוב יותר איך להיות צדיק ומקבל דרך פעולת המעשים ובכך הוא יכול להפוך עצמו להצדיק בדרך יותר פשוטה לו.

ובדומה לכך ראינו אצל אחד ממנהיגי הדעת בארץ ישראל החזון איש וזה לשונו:"אם כי דעתי, כי ראוי להמחזיקים בתורת ה' לדעת את גדוליה באופים האמתי, ואם הותר לדבר לשון הרע על אומן באומנותו, להאיש הדורש עליו לצורך, על מי שתורתו אומנותו לא כל שכן שמותר להודיע להמחזיקים בתורה וצריכים לדעת, כי הידיעה של חכמי הדור לבם ומדתם הן הן גופי תורה, מכל מקום צריך לזה זהירות יתירה ופן מְשַנֶּה הדבר בקוצו של יו"ד ונמצא מוציא שם רע על תלמיד חכם".רואים שיש עניין לדון בצדיק בצורות הרבה רק להיזהר לא להוציא שם רע.שנזכה לראות הצדיקים עד בלי די.