מעשה בהרבי שליט"א דפגש 'אנוס' לאחר דלא הניח תפילין זמן רב, לא עלינו. מדובר היה באחד מן ההמתקראין אנוסין, כלומר, אנשים דעברו אונס. ודכיוון דהאנס היה אורתודוקסישער, הוו מקיימין "כל המתרעם על רבו כמתרעם על השכינה… וכל המהרהר אחר רבו כמהרהר אחר השכינה" ומתרוממין ונוטשין תורת אימם, ר"ל. (ודיהיה ברור, דאין הרבה הבדל בין המשומד להאנוס והם מקיימין המצוות באותו הדרך, אולם האנוס נראה א פיינער ייד עם כל המלבושין של יהודי השומר תורה ומצוות ואין תוכו כברו)
מודעה המנסה לשכנע יהודי אשכנזי להניח תפילין והרבי גחיך על זה הפרסום וראה בזה הפרסום ניצול מסכנות היהודי ועשיית ליצנות מן ההרג של היהודים על ידי האשכנאצים
וסירהב בו הרבה הרבי שליט"א דיניח התפילין. ואמר לו הרבי שליט"א דהרי דמצד העניין דלא הניח תפילין זמן רב, הוא אמור להשתוקק להתפילין כיוון דהם חסרים לו והוא מתגעגע אליהם כבן הנפרד מאימו. ולקח זה האנוס התפילין ונישק אותן כפי דהאנשי-מערב מנשקין נשותיהם בראש חוצות, ולא הניח התפילין ועשה מעשין צרפתין להתפילין והיו אנשים אדומי שיער ופנים דרצו לסקלו באבנים כפלסטינישערס.
אמר לו הרבי שליט"א בפני כולם דכיוון דלא העיז לזרוק התפילין על הרצפה מובטחני דתחזור להניח תפילין. וחמת העם שככה. לא עבר זמן הרבה והאנוס לשעבר חזר להיות אדם מן הישוב ונהיה תלמיד מובהק דשל הרבי שליט"א וכמובן חזר להניח התפילין ככתוב בתורת משה וללא מעשין משונין.
לומדים מכאן דבר חשוב, דגם אם יש לץ דמבזה המצוות לא צריך להעליבו אלא צריכי למצוא אמתלא ולגרום לו להסכים דכיוון דלא עשה מעשה פלוני הרי חזקה דהוא משלנו (אונזדערער). לכן זה לא עניין של היאך אלא אימתי יחזור לאביו שבשמים.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 