תגית: תרבות חרדית

אירוסין בקורונה באוטונומיה החרדית – מאת כתבנו לענייני תרבות

כתבנו לענייני תרבות השתתף בשמחת אירוסין של חברותא והחליט בעקבות כך למחות ולכתוב על העניין.

הוזמנתי אמש לאירוסין של חבר טוב מן המגזר שלי. חרדי מודרני, בוגר ישיבה נחשבת, עובד, אבל צדיק. להפתעתי האירוסין היו בסלון קטן וצפוף. ולכן שאלתי עצמי מה העניין במקום כזה צפוף?! ובפרט שהעניין היה נגד החוק, היה שם יותר מעשרה איש במתחם סגור ולא היה מרחק של שני מטרים. בנוסף האירוע היה של אדוקים וכך יש עניין של חילול ה'.

חשבתי לעצמי שזה בגלל הקורונה, הם לא רק חסכו אולם לעשות אירוע, אלא גם אני במצב זה סבלתי בצפיפות. ואני אדם שאוהב מרחק, ככתוב: מדבר שקר תרחק…

באירוע יהלומן שמן, קרוב של אריק שרון, תפס לי את היד בהפתעה ולראשונה הושטתי יד לאדם לא גרעיני מתחילת עידן הקורונה. חוצפה.

לאחר האירוע החתן אמר לי שכל הכבוד שלא עשיתי לו בושות על כך שהייתה שם הפרה חוקית גסה וסכנה בריאותית עקב הקורונה. ובאמת הייתה לי דילמה האם להיות שם. לפיכך עשיתי שתי גיחות קצרות. ומחיתי.

אמרתי אחרי זה למישהו, אין לי כוח לריב, זה לא תפקידי להלשין ואני לא סומך על המשטרה הציונית. (ואגב השבוע התקשרתי למשטרה בטעות במקום למד"א והמשטרה חזרה אלי לבדוק שהכל בסדר. עברתי ברחוב ושמעתי צעקה האם יש כאן חובש, ילד בלא פקק קטן של עט ומשום מה כשאני מצלצל ל-101 זה מגיע למשטרה. לילד שלום. פעם ראשונה שאני מרוצה מתפקוד המשטרה פה.) הוספתי ואמרתי, אולם למעשה הם, מארגני האירוע, הם החצופים הם למעשה עברו על החוק, פגעו בדמוקרטיה ומעודדים אלימות, וכך הופכים את הקהל לעבריינים וכן מהווים מפגע בריאותי לציבור. בהמשך סיפרתי לחתן, והוא הצתדק לי שהוא לא אירגן האירוע, אלא זה הם בצד הכלה. ואני אמרתי שזה כמו שהוא ישתתף באירוע של עבודה זרה שנעשה לכבודו ואז הוא יגיד שהוא לא המארגן. בפועל האירוע בשבילו ולכן הוא חלק בלתי נפרד.

אותו חתן נראה אשכנזי מרוב האשכנזים, אולם הוא גם בעל צד לא אשכנזי והוא אוהב לדבר על התמימות הספרדית. והוא אמר לי שלכן אצלם לא מקפידים על חוקי הקורונה כי הם תמימים. וזאת על אף שהסבתא שם אולי עם רקע רפואי. ואני חושב לעצמי, הם לא תמימים ולא נעליים, הם פשוט נהנתנים. זה לא שהחתן העבריין תמים ולכן לא מקפיד על הקורונה, הוא פשוט לא רוצה להיות מוגבל בגלל הקורונה, רוצה להנות. מה רע?! אולם תמים הוא לא. הוא פשוט נהנתן.

שיהיה לו מזל טוב, הוא צריך את זה.

נ.ב. אנשים אוהבים (כל מיני ישראל-כהנים למיניהם) אצלנו להגיד שאנחנו שומרי קורונה חוץ מלימוד תורה שאז רצונו של צאר התורה גובר על החוק כי התורה והוא קדושים.

אירוסין זה לימוד תורה?!
לא.
היה מרחק?!
לא.
היה לכולם מסכות?!
לא.
היה כמות אנשים לפי החוק הישראלי?!
לא.

בקיצור הציבור לא חסיד של צאר התורה (ראש הממשלה החליפי בפועל), העבריינים שלנו פשוט אוהבים פסיקות המתאימות לרצון שלהם ומעדיפים את הצאר על פני הגרג"א. לא לחינם הלך הצארזיר אצל ההורג.

קורונה, התנגדות לגיוס, פלג ירושלמי ושנאת אחים – כתבנו לענייני תרבות

כתבנו חשב על התנגדות הפלג ומסר על זה שיעור בקהילה. הרבי שליט"א אהב מאוד וביקש מכתבנו לענייני תרבות העלות העניין על הכתב לתועלת הקהילה ועם ישראל. והנה הדברים להלן.

דיברתי באיזשהו מקום על הפלג הירושלמי בהקשר להתנגדותם החזקה לגיוס לצבא ההגנה לישראל וכן על התנגדותם לחוקי הקורונה הישראליים-החילונים. עלתה בי תובנה נאה ורציונלית על התנהגותם הזו – זה לא שבהתנגדותם לצבא הם סתם שונאים המדינה ועושים בדווקא, "להכעיסניקים" או שהם נגד הצבא כי רוצים לחיות ובהקשר לקורונה הם רוצים למות. או שמדובר בחברה צעירה ולכן לא אכפת להם להידבק כי מה כבר יקרה להם?! בעוד שהחילונים הזקנים ימותו ובכך הם תופסים שתי ציפורים ביד בחדא מחתא.

הרהרתי במוחי שהפלג הירושלמי, חכם הוא לא סתם מתנגד למדינה בעניין הגיוס, הוא פשוט לא מוכן לאפשר למדינה הישראלית החילונית דריסת רגל בהשפעה כזו על הדת. ועל כך אסביר בהמשך את ההיגיון הרציונלי שלהם שגם משתלם להם.

לפי תובנה פשוטה וישרה זו לא פלא שהם גם מתנגדים לחוקי הקורונה – הם פשוט מנסיונם ההיסטורי לא מאמינים למדינה חילונית עם סדר יום ארצי המנוגד לסדר היום הדתי הרוחני. הם חוששים בצדק שאחרי שתרגיל המדינה אותם לציית לה ואחרי שהיא תסגור מקומות פולחן דתיים שהיא לא תמשיך להתערב בדת בעוד דברים, נניח עם גיוס או לימודי ליבה וכדומה. [כאן חשוב להגיד שהמצייתים מודעים למחיר של שפלות במצב של חינוך לחיי התנגדות לממשלה במקום לחינוך לחיי תורה. וכן הם חושבים שניתן להתחזק בזמן הזה במקביל ובהמשך להאבק אם חייבים].

וכמובן שבשני המקרים המתנגדים למדינה הציונית החילונית מרוויחים מכך פוליטית. הם עובדים בדומה להצעתו של הנסיך האנרכיסטי פיוטר קרופוטקין (מנהיג שמאלני רוסי קיצוני ידוע) בספרו "רוח המהפכה".

לדוגמה, הם בקרב אנשי ההתנגדות לממשלה הגויית או היהודית החילונית מבצעים סירוב לחוק. בתגובה לכך המשטרה מתחילה לנקוט צעדים, אנשי התקשורת ודעת הקהל החילונית מתחילים לעלוב ולהפלות חרדים.

לאחר זאת הפרטים החרדים רובם ככולם חשים נרדפים ושנואים ומתרחקים מן החילוניים ובכך פחות יורדים מן הדת. ואפילו מנסים להתחזק. כמובן שחלק מהאנשים לא חושבים כך באופן מודע, אלא זה קורה אצלם בצורה אוטומטית. (דבר כזה יכול להסביר מדוע נגזר עלינו משמיים לסבול את יאיר לפיד ובכך להתחזק רוחנית.)

בהמשך הם חושבים שהמתנגדים הקיצוניים צודקים בהתנגדות שהרי החילונים שוחרי רעת החרדים. ואפילו חלק עורקים מן הפלג הבני ברקי לירושלמי. אז הפלג מתחזק מספרית, זוכה לעוד אהדה ומגבש את עצמו כקהילה לגיטימית במדינה הציונית.

ובכך למרבה האבסורד המדינה החילונית מחזקת את הפלגים המסוכנים והאלימים במגזר המתנגדים לרצון רוב החרדים ולרצון רוב הרבנים המקובלים השולטים בפסיפס הקהילות החרדיות. ובכך הם מקדמים גלגל החוזר של התנגדות לממשלה המזמינה עוינות חילונית לחרדים ושוב ושוב. בעוד שאנו החרדים המתונים סתם סובלים. העניין גורם להקצנת הקצוות בחברה החרדית ובחברה החילונית ולשנאת ישראל הדדית ובכך הדבר מחליש את המרכז הנחמד והמתון וכולנו סובלים.

למאמרים קשורים:

קומזיץ המשוררים בירושלים החרדית – מאת כתבנו לענייני תרבות

כתבנו לענייני תרבות קיבל הזמנה ייחודית לערב שירה חרדי מחתתרתי מהפכני במיקום סודי ביער ירושלים. כתבנו נהנה מהערב והחליט לכתוב על העניין.


ביער ירושלים באחד מהלילות החמים של השנה התכנסו 30 צעירים חרדים נבחרים. מדובר במשוררים ואוהדי השירה והתרבות במרחב החרדי הירושלמי.

הצעירים באו במסירות נפש על אף החום הכבד והפתיעו את המארגנים בזאת שבאו לבסוף. אולם הם באו כי הם חשו צורך לחוות תרבות חרדית. מדובר היה באירוע בשם "קומזיץ משוררים" מטעם "תרבוס – חרדים עושים תרבות" בשיתוף פעולה עם קו 400. ןהציבור שמר על מרחק והקשיב למשוררים המרתקים בהנאה גלויה תוף כדי צחוק משוחרר.

לאחר השעה 21:00 נערכה מדורה קטנה לצורך הכנת הקומזיץ בסגנון של הקיבוצניקים, תפוחי אדמה, בצל ונקניקיות. איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק – חסיד אחד בזמן הזה הכין פופקורן וליטווק במקביל הכין קפה ותה ואחרים העבירו מגשי כל טוב לקהל. כמובן שעקב החום הגדול ניתנה הנחיה לקהל להביא הרבה מים ולשתות הרבה וברוך ה' אף אחד לא התמוטט.

בתוך היער, מול האש עמדו חבר'ה והקריאו, הסבירו וסיפרו על עצמם ועל השירה שלהם והקהל היה מרותק. הייתה אווירה קהילתית חזקה מאוד, אולי בגלל הקורונה ואולי מחמת השירה והסעודה המשותפת ושמא בכלל התחושה הקמאית של מדורת השבט.

ישנה שאלה מדוע החרדים מודרנים מתקשים לקדם את האג'נדה שלהם. ואולי הסיבה היא כי חסרים המוסדות והכלים לקדם קהילתיות מסורתית. ברם ייתכן שהפתרון הוא לקדם אירועי תרבות בשיתוף פעולה ואחדות של כמה ארגונים ובכל לקדם אווירה של אחדות, משפחתיות, ביחד ולבסוף נוצרת קהילה מאליה.