ארכיון חודשי: מרץ 2020

מעשה בראששיבע שהחליט לשמוע 'זכור' בזמן הקורונה

סיפור שהתפרסם בארץ ישראל והרבי שליט"א ביקש שנפרסם כדי לעורר הלבבות ולהתחזק ולהזהר.

מעשה בראש ישיבה חשוב בשם הרב הגאון ר' שמואל מן שנאמר לו להתבודד בביתו מפני המגפה, לאחר שחזר מגיוס כספים מוצלח בחו"ל למען ישיבתו ישיבת 'חיי נצח'.

והוא הסתגר לו בביתו כמצווה על ידי השלטון הציוני. ברם, שבת זכור באה עליו. והוא לא התאפק והחליט שמצווה עליו לקיים שמיעת פרשת זכור שהרי צריך לזכור את מחיית עמלק.

ולא רצה ללכת לישיבה שמא ידביק כל הישיבה ויגרום לביטול תורה גדול מיותר. לפיכך הלך לבית הכנסת של מזרוחניקים שליד ביתו. וחשב לילך רק לזמן פרשת זכור כדי לצמצם הנזק האפשרי. והוא לא ידע מתי לבוא בדיוק, אז הוא ביקש מאשתו הרבנית דבורה לקרוא לו מעט זמן קודם הקריאה בפרשת זכור.

אמנם היה חשש קטן שידביק האנשים בבית הכנסת – וזקני בית הכנסת קטני האמונה לא התרגשו כל כך – אך 'יענקי חרדקי' נכנס להיסטריה ופנה לרב בצעקות ואמר לו: "גיוואלד, שמואל מן ההזוי עלול לסכן את כל הבית-כנסת, ואז החילונים ישנאו אותנו החרדים שאנו מדביקים המדינה וזה הכי גרוע, יותר גרוע מן המוות. מספיק שזה קורה לנו בוירוסים במחשב".

והרב לנדאו, שהוא יקה קפדן, חרד"לניק המעריץ את המדינה יותר מאשר את הקב"ה, שמע זאת ומיד הלך לאותו ראשישיבע ואמר לו בלחש לצאת.

הוסיף ואמר לו הרב לנדאו בחיוך: 'שלא נחשדו ישראל על הזכור'. והרב מן אמר בניחותא שהוא כבר הגיע ולכן ייצא מיד אחרי הזכור.

אבל הרב של בית הכנסת אמר לו 'זה מסוכן, תלך להתפלל בישיבה שלך'; והראששיבע נהיה אדום ואמר סתם המדינה שלהם מפחידה אותנו; והרב לנדאו כעס ונהיה כמו רמזור והרים את קולו ואמר: "לא ולא, אתה תצא מיד, אתה עמלק חרדי אחד, אתה חייב לצאת עכשיו".

והראששיבע לא יצא.

או אז בעל הקורא פתח במחאה אזרחית דמוקרטית ואמר שהוא לא קורא עד שהרב מפר הבידוד החצוף יצא מן בית הכנסת שלנו.

ויצא אותו רב אבל וחפוי ראש. ובמדרגות בית הכנסת חש בליבו ונפל על ראשו ונלקח לבית החולים ושם לאחר כשבוע נפטר מסיבוכים.

ואמרו בקהילה שהוא קיים מחיית זכר עמלק בהידור רב, שהרי אם הוא עמלק – אז הוא מת שזו גם מחיה. ואם הוא לא עמלק – אז כשהאדם מת אז לגביו אין כל זכר לעמלק שהרי אין הוא זוכר עמלק, וכן הוא לא יכול לשכוח את עמלק שהרי אין הוא חי.

ובא המגיד הרבי ז'ולטי להגיד לרב לנדאו שהוא לא נהג כראוי. והרב לנדאו אמר שהוא שמח שמחה גדולה שר' שמואל מן מת כי הוא התחייב בנפשו והפך לרשע ורודף אולי כשאיים על עם ישראל בזמן המגפה כשהיה צריך להיות בבידוד.

קורונה והחרדים בגולה

כידוע ומפורסם הרבי שליט"א יצא בקריאות להישמר מן המגפה הקטלנית קורונה. הרבי גם גינה כל מיני צדיקים הרבה "המקפידים לקיים מצוות" ולהרבות מחלות. יש להם פשוט תאווה להמשיך בהרגלים שלהם. הרגלם נעשה טבע שני.

ואחד התלמידים שלח לרבי שליט"א מכתב חשמלי ושם מאמר הקצר. והרבי אמר שכדאי לפרסם זאת כדי לעורר הלבבות. העניין מדבר על חרדי הגולה, אבל גם בקרב חרדים בארץ ישראל רבים מפרים הכללים שנקבעו בידי הרופאים.

יהודי חו"ל באנגליה וארה"ב יכלו לראות שממשלת ישראל בחרה להזהיר ולהגביל את החיים בגלל הקורונה. וחלק גדול פשוט בחרו להתעלם ולא ללמוד להזהר. ואולי לא במקרה ניתן לשים לב שמדובר במגזר החרדי – ישיביש אולטרה אורתודוקס וכד'.

הם חשבו מסיבות שונות שזו לא מגפה או שהאל אוהב אותם והמשיכו לארגן מסיבות הדבקה בשם הדת והתורה. הקב"ה לא היה צריך לשלוח גויים כמו טרוריסטים שונאי יהודים להעניש אותם, הם בחרו להעניש עצמם. זה מצחיק, עצוב ועלוב.

כל הכבוד לישות הציונית ולמשת"פים שלה בגור שהצליחו לעת עתה למנוע השפעות המגפה ואת כמות ההרוגים כמו שיש בקהילות היהודיות בחו"ל בארה"ב ובריטניה.

"וזאת התורה אשר שם משה" – זכה, נעשית לו סם חיים, לא זכה, נעשית לו סם מיתה".

האמת לגבי הקורונה במגזר החרדי הליטאי

הרבי שליט"א ראה פרסום של אחד ממשכילי הקהילה בדבר האמת לפי שופנהאואר אצל האדוקים בר"ח קנייבסקי האיש לדוגמה בחברה החרדית בעולם כולו. הרבי נהנה מאוד ואמר שמצוה לפרסם. לפיכך אנו מביאים את דברי הסופר המשכיל פה.


שלושת שלבי האמת בנושא הקורונה על פי שופנהאואר בחברה החרדית

  • א. זה סתם שטויות שומרונה פרונה הזה, סתם הפחדה חילונית – ר"ח קינבסקי צחק על זה אתמול ואמר שזו לא מגפה בכלל – פשוט פחד של חילונים משועממים.
  • ב. הקרונה לא כזו חמורה, אנחנו יהודים, אנחנו חרדים, אנחנו לומדים תורה, אנחנו מצייתים לדעת האדמו"ר ר"ח קינבסקי, לנו לא יקרה כלום, בבני ברק לא יקרה כלום, ובארץ ישראל לא יקרה כלום. זה לא כזה חמור בכלל.
  • ג. ברור שיש קורונה וזה מסוכן וחייבים להשאר בבית. זה תמיד היה מסוכן וחייבים להזהר ר"ח אמר שחובה להשמע למשרד הבריאות – לא סתם הוא שם את עצמו בבידוד מתחילת הבלאגן. החילונים, המזרוחניקים והחרדקים סתם נטפלים אלינו ומבקשים שאנחנו נשמור באופן מיוחד על דבר מובן מאליו שכולם שומרים. בוא תתרום לקופת העיר סכום משמעותי ור"ח יציל אותך ממגפת הקורונה הנוראה.
  • "כל אמת באשר היא עוברת דרך שלושה שלבים. ראשית, לועגים לה; אחר כך, מתנגדים לה בתקיפות; ולבסוף – מקבלים אותה כמובנת מאליה" – ארתור שופנהאואר (Arthur Schopenhauer).

 

הרבי שליט"א במסע על אף הקורונה – חלק ב' בודפשט

כזכור הרבי שליט"א נסע לקברי אבות בפרשבורג על אף מגפת הקורונה ותכנן לשבות בוינה בשבת האחרונה שלו במסע. ומפני גזרת השלטון בדבר איסולרנוג (בידוד) למי ששב מוינה, הרבי החליט לשבות בקהילת בודפשט.


הרבי הגיע לבודפשט בשישי ושהה במלון המלכים שיש שם אגף כשר לשבת. ודבר זה לא פשוט היום בכל מיני מקומות בגלל השימוש באלקטרוניקה.

מיד אחר כך הרבי התארגן קצת לשבת והלך לצעוד אל עבר הדנובה. מיד לאחר זאת הוא שב חיש למלון כדי להתכונן לשבת על ידי מרחץ, החלפת מלבושים לבגדי שבת להדלקת הנר.

הרבי התפלל בקהילת המקום קהילת היראים בודפשט ולא בחב"ד שהם בעיניו אנשים משונים וסוטים מן היהדות הנאמנה. בשחרית בשבת הרבי קיבל עליה כלוי היחיד ואמר הגומל. את סעודות השבת הרבי סעד באחד ממסעדות היהודיות בעיר.

הרבי שם לב שאין כמעט יהודים הונגרים אדוקים, יש קהילת עובדים אנשים העובדים בהספקת אוכל כשר לעם ישראל. יש העובדים באווזים, היות שממשלת הונגריה לא אסרה את פיטום האווזים. יש העובדים עם פרות להספיק מזון מחלב הפרות והיו כאלו שעבדו בקהילה על אף שהם גרים במקום אחר. יש גם קהילת אנשי עסקים ישראלי הנמצאים בחב"ד.

בשבת הרבי צעד בקור וחצה הדנובה לעבר העיר בודא, כידוע בודפשט היא חיבור של כמה ערים. על הגשר הייתה רוח עזה מאוד והרבי נהנה מאוד. משמשי הרבי התקררו אזי הרבי יעץ להם כיצד להמנע מהקור גם על שפת הדנובה, על ידי התרחקות משפת נהר הדנובה לעבר קיר ההר או הבניין בבודא. הרבי חצה שוב והלך לנוח.

במוצ"ש הרבי צעד שוב לטייל והלך לעבר מצבת זיכרון ליהודים שהושלחו על הדנובה, לבית המדברים ההונגרי (הפרלמנט) ומשם למצבת זיכרון החירות שכם עוסקת בשיעבוד יהודי הונגריה בידי ממלכת אשכנז של היטלר.

הרבי חזר למלונו וסעד מלווה מלכה בהתרגשות תוך כדי שיח על בעיות כשרות עם משגיח כשרות מארץ ישראל שאמר שיש בעיות של טריפות בשוק החלב – הפרות לדעתו עוברות ניתוחים והופכות למצב של טריפה. ואז כמובן הקהל דיבר על הקורונה בהתרגשות וכולם אמרו שהם חוזרים ביום ראשון חזרה לארץ מפני גזירות הבריאות של נתניהו.

ביום ראשון היה קר אבל הרבי רצה להספיק ולכן הפמליא הלכה למצודת הדייגים של בודה וראו משם נופים יפים ומצבת זיכרון לאישטוון הראשון מלך אונגריא. הם גם אכלו פת שחרית וחזרו חזרה לעיר לאסוף החפצים והלכות לכיוון שדה התעופה.

הרבי קנה ויסקי מתנה לאחד ממשפחתו ופגש שם זוג אדוקים חסר דאגות עם הרבה שקיות – אברך וגברת עם כרסה בין שיניה. הרבי צעק עליהם שכך הם יצטרכו לשלם הרבה כסף על המיטלטלין שלהם וחבל על הכסף. לכן יש מיד ללבוש כל מה שאפשר ולחלק דברים לשקיות של חנויות הפטורות ממס בשדה התעופה. הרבי ומשמשו לקחו על עצמם שקית אחת כל אחד. הזוג לקחו שקית אחת כל אחת ועוד יהודי צדיק שנמצא שם לקח שקית אחת. הרבי המליץ לאשת האברך לשים תיק אחד מלפניה ותיק אחר מלאחוריה. האברך הצליח לעבור חלק, והנה אחת מן העובדות של חברת הטרנספורט הורתה לאשת האברך לעצור ולבדוק האם התיקים שלה נכנסים למסגרת מדידה של גודל התיקים שאפשר להכניס ללא תשלום. והיא עבדה קשה ולחצה התיקים בעוז ולבסוף הצליחה.

ובאותו היום שהרבי חזר, השלטון הציוני הכריז שממחר כל מי שמגיע לארץ ישראל חייב בבידור לשני שבועות והרבי נשם לרווחה גדולה.  ולאחר זאת אמר בקול, שמי יודע מתי פעם הבאה יהיה אפשר לצאת ולשוב.

וטוב מאוד שהעולם שהופך למגדל בבל חוזר להיות עם לבדד ישכון וכעת אפשר לעשות תרבות מיוחדת של כל עם ועם, דת ודת יתר בקלות לעומת תרבות אחת הקרויה גלובליזציה היוצרת תאווה להיות כמו כולם על חשבון התרבות של מקום אחד וזה מקשה על האדוקים במצוות.

building near body of water

Photo by Dominika Greguu0161ovu00e1 on Pexels.com

למי שרוצה לקרוא על חלק א במסע הרבי בימי הקורונה:

הרבי שליט"א במסע על אף הקורונה – חלק א פרשבורג

סופר הקהילה מוסר שהרבי שליט"א יצא למסע על אף התפרצות מגפת הקורונה העולמית.


הרבי שליט"א נסע לפרשבורג לבקר קרובי משפחה הטמונים באדמה ולטייל במרחבי מרכז אירופה – מיטלאוירופה. על כן הרבי צעד עשרות קילומטרים ועקב אחרי תרבות הגויים בפרשבורג היא ברטיסלאבה.

הרבי התרשם שהעיר נקייה מאוד ויש אבטלה סמויה כי הוא ראה אנשים שעובדים בעבודה של אדם אחד. בנוסף על אף שבמדינת סלובאקיא הייתה מגיפת הקומוניזם – היא לא השפיעה כיום על מרכז עיר הבירה כמעט היכן שהרבי שהה.

תרבות היהודים נמחקה כמעט לגמרי. יש מוזיאון יהדות שהרבי הלך אליו והוא היה יותר של יהדות כללית ולא פרשבורגאית – אבל אולי המדריכים יודעים לדבר על זה בהקשר של יהודי המקום. יש את המבצר הגדול שעבר שיפוץ אחרי כ-150 שנות חורבן. ישנה העיר העתיקה. יש הגשר. יש בית המדברים הנקרא פרלמנט ויש גנים, פסלים ועמודי זיכרון נאים מאוד.

וכן תרבות הגרמנים וההונגרים שגרו בעיר נמחקה. העיר הייתה ברובה לא סלובקית ונפסק על ידי גדולי הגויים בוורסאי לאחר מלחמת העולם הראשונה  שתהיה העיר חופשית כמות דנציג וממל. אולם לבסוף שר המאה הוא שר הדעה ושר האלף פי אלף, יום אחד בא צבא סלובקיא וכבש העיר.

יש את הדנובה היפה שהרבי צעד לידה וחצה בעליצות לצלילי הדנובה הכחולה של שטראוס במחשבתו ובלא משים החל לשרוק הניגון.

צר לרבי שהגויים בקושי הבינו לשון אשכנז נוסח אנגליה – ולכן הוא לא הצליח מספיק לתהות על קנקנם. לפיכך, אי"ה, הרבי הודיע שהוא יעשה תשובה בעניין. הרבי כמובן לא חש באנטיסמיטיסמוס כלל.

הרבי גם אמר שתענוג לטייל כשקר – העולם נראה יפיפה, לא מסונוורים מן השמש, מתלבשים טוב, לא מזיעים ומקבלים אנרגיה ושמחה.

בקברי החת"ס והכתב סופר הרבי סירב לבקש על עצמו בקשות – רק על אנשים אחרים. וזה אולי כדי להראות שהוא שם למען עם ישראל ולא בשביל עצמו. וביציאתו הרבי הכריז: "מה שאצלם זה קברי צדיקים, אצלנו זה קברי אבות ומשפחה", ושאר הקהל צחק.

בעניין אוכל כשר, אין בפרשבורג, וחב"ד שם אינם מפעילים אפילו חנות כשרה למי שמחוץ לקהילתם. והרבי אכל אורז ומרק ירקות ומעט דגים משומרים שהובאו עימו מעיר יהודית כשרה. הרבי ומשמשו טרחו רבות לשם שמים להגעיל כלים ולהכשיר כלי המאכל.

ועל אף הקורונה המשתוללת בעולם, הרבי לא נבהל והוא אומר לכולם לקבל זאת באהבה, הרי בשביל מה להיות מפחד תמיד.

אך הרבי היה אמור לשבות בקהילת קודש וינה ומשמשו היה צריך לעזוב לשמחת נישואין לארץ ישראל וחשש מפני גזירת ההסגר של ליצמן האחראי על בריאות העם באר"י ולכן הרבי ומשמשו לא הלכו לוינה, אלא לבודפשט.

architecture bratislava bratislava castle building

Photo by Pixabay on Pexels.com