תגית: אגואיזם

אגרת מגאורג פון איינץ לגבי הסכמת בני האדם

כידוע בקהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז רבים אוהבים את דברי החכם הנכבד אוהב היהודים גאורג פון איינץ זצ"ל. וכאן אנו מביאים אגרת חשובה שהרבי שליט"א השתמש בה בזמן האחרון כשייעץ למישהו בסוגיה של שלום בינו לבין עלמה נכבדה שהכיר בהשידוך. ואנו חושבים שגם היום העניין יכול לסייע ובפרט לצעירי הצאן.

לכבוד ——–


גברתי הנאווה שלומות וברכות. חשבתי על מה שהיה עמנו בפעם האחרונה כשעמדנו במחלוקת בינינו וראיתי שעגמה נפשך. ונצטערתי מאוד. וחשבתי שאקדיש לך במיוחד למענך כמה דברי חוכמה. ומגיע לך תודה רבה שגרמת לי לכתוב דברים נאים אלו. יהי רצון שתמשכי את ליבי לכתוב עוד.

על הבנת דיבורי האדם, מדוע האדם מסייע לאחר ופיתרון בעיות בין בני האדם.

את צריכה להבין את עמדתי בנידון פלוני עליו שוחחנו. אני באמת לא מסכים אתך. אך עמדתי לא באה לשלול את הלגיטימיטעט של מה שאת אומרת או את התחושות שאת מרגישה כמו שאת חושבת שאני בא לשלול או מצפה שכך יקרה כי כך הורגלת בסביבתך.

עמדתי באה להגיד שהטענה שאמרת לא מובנת לי, האדם הפשוט. אך האינטרסים שלך עדין לגיטימען באשר הם ללא כל פקפוק. על כן עניינך הוא קביל ולגיטימען, על אף שאינני מבינו לגמרי.

זה כמו לדוגמה אם אני מעוניין לסייע לתחושותיי על ידי שאני מסייע לאדם, ורוצה שהוא יודה לי. והאדם טוען שאני לא עוזר לו, ברם כל עוד שהאדם לא מודה לי, אני צריך ללכת לפי החליל שלו [היות שאני מעוניין לספק את רצוני על ידי זה שאני עוזרו]. על כן אינני יכול להכריחו לאמץ את עמדתי, היות שזה לא ישנה כלום [כי אני רוצה שהוא יודה לי באמת].

בכל מקרה, אני עדיין אומר שהיות ואת טוענת כך וכך, והאינטרס שלי פה הוא לא להשתלט עלייך, שעלי לקבל את עמדתך באשר היא. כלומר עמדתך הפיזית. אולם איני חייב לקבל את טענותיך המילוליות [חוץ מזאת שאמרת אותן, פיזית].

ברספקט רב,
הדורש בטובתך – גאורג פון איינץ

דרוש של רבינו שליט"א בעניין "ואהבת לרעך כמוך"

דברי הרבי שליט"א בעניין ואהבת לרעך כמוך. דברים נאים וחשובים כנגד אלימות הדיבור והכתיבה בהעולם המתעטפים באיצלא של מידות טובות.


יוצא ביום יום לשמוע אנשים צדיקים גדולים בשאיפתם האומרים שחשוב לקיים את המשפט "ואהבת לרעך כמוך". והם אומרים או מרמזים שהם מקיימים העניין בשונה מאחרים שלא.

אוהב אנוכי לדון לכף זכות את ההתנהגות הקיימת ולא לזלזל באדם כלשהו הנוהג בצורה המתפרשת בסופו של דבר על ידי אנשים מן הציבר כאילו הוא אוהב את עצמו יותר מרעהו, כביכול.

ואומר הנני בתמימות שמבחינה עקרונית האדם תמיד אוהב את עצמו, ופועל לפי מה שהוא רוצה, אלא אם אין לו שליטה על עצמו. לפיכך לא יכול להיות מצב אמיתי שבו הוא אוהב את רעהו כמוהו. מה שיש כאן זו קריאה מוסרית לאדם להתנהגות מסוימת.

אולם מיד האנשים הללו שאומרים שהם מקיימים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" מזלזלים בטוענים כך שאנו בני אדם רעים ושאנו מזלזלים בדברי ר"ע שאמר שהעניין אפילו כלל גדול בתורה.

והנה צריך לשאול את את האדם החושב, איך זה ייתכן שהם אינם שמים לב לסתירה בתוך דבריהם?!

והנה ראשון חשוב הכותב על העניין:

וטעם ואהבת לרעך כמוך – הפלגה (לשון גוזמה), כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו. ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך. (רמב"ן בבא מציעא סב א)

נס הפורים, עניין צדיק ורשע וכוח האשה על בעלה

"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה, אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה." בראשית רבה פרשה יז ד"ה ז.


שאל רבי קלמן בן גרונם הלוי נימאנדעסלאנד זי"ע, איך אפשר לדמות חסיד לרשע והכיצד האשה חשובה ויכולה להשפיע על בעלה?


אלא באמת הצדיק והרשע דומים שהרי הם שני סוגי ריאליסטים הדואגים לעצמם לפי מה שחשים שטוב להם. הצדיק טוב לו במעשה צדקות ויראת שמים והרשע טוב לו במעשי הרשעות והטומאות. וכך לגבי כל אחד בעולם, שהרי כל איש דואג לעצמו, ולכאורה אין הבדל בין אדם לאדם. וכתיבי: "וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". ולכאורה רואים שאין הבדל במהות ביניהם. וכמו שהם עושים מה שרוצים כך עושה השי"ת.

ולגבי כוח האשה, אחרי שמצינו שהצדיק והרשע הם אנשים העוסקים במסחר העושים מה שטוב להם על פי הרגשתם, ופעמים הרבה לפי רצון האשה שלהם הם קובעים מה טוב להם. ועל כן מצינו שיש כוח להאשה להשפיע על בעלה. ואף על גב שמעשים שבכל יום ויום שהאשה מושפלת בין האנשים והן מפרנסות את בעליהן כעבד המפרנס את רבו ועוד שעושות כן שלא על מנת לקבל פרס… ועם כל זאת עדיין מצינו במדרש שיש להן כוח עצמי של השפעה בחייהן על ידי הכוח לגרום להבעלין שלהן ללכת לדרכים שונות בהתאם לרצונן. וכעין זה מצינו באחשורוש שהחליף אשתו המרשעת באסתר הצדקת ונעשו ניסים ונפלאות להיהודים. ואפשר לומר שבעשיית אסתר למלכה הקב"ה הקדים תרופה למכה.

ובעניין זה יש נס פורים, אולי נס רע, שבכל שנה ושנה שעל אף שנס הפורים בא להראות שכוח האשה גדול, עדיין אנשים רבים משתעבדים בנשים בימים ובלילות והם מפסיקים להשתעבד בהן רק בזמן שהוא לא יום ולא לילה, והן שונאות הדעת ומיטפשות ונסוגות לאחור לעומת זמן נישואיהן ואין למדין מן המעשה של מגילת אסתר להבין שיש להן כוח. וזה עצוב מאוד.

ועל זה בקהילות כקהילת רייפלאנד בעם ישראל שמחים ושותים שזה דברים שהנשים לא עבדי, והן תמיד עצובות ולא יודעות לשתות וכך הם יכולים לשמוח לבד בלא נשותיהם. וכן הם יכולים להמשיך בעזר השם יתברך לשרור בביתם ולהיות איש, ככתוב "להיות כל איש שורר בביתו".