מהנעשה בקבר דוד ובכותל המערבי – כתבנו לענייני תרבות

מעשיה ששמע כתבנו לענייני תרבות מאחד מאנשי הקהילה בירושלים.

"פעם לקחתי בן משפחה נכבד לקיר המערבי של הר הבית – הכוייסעל. אציין שהסיפור מוגש בשינויים מסיבות מובנות.

מתחביבי להיטמע בתיירים ולהיות כעין רואה ואינו נראה. הורדתי את כיפתי השחורה ברגע שיכולתי ועברתי לכיפה הלבנה של המקומות הקדושים.

עברנו דרך הר ציון ובקבר דוד המלך בדרך לכותל, כמה תיירים שאלו אותי: 'האם ניתן להיכנס לתוך החדר הקטן בקבר דוד?', אמרתי: 'בטח' ונכנסנו יחד. אחד החברים שקע בתפילה ארוכה ונפרד מאיתנו והאחרים התפללו קצרות.

סיפרתי להם שאני ישראלי דתי ויכול להסביר להם דברים פה על בית הכנסת וכד'. התברר שהם יהודים משיחיים אוהבי טראמפ המאמינים שהמושיע יבוא תוך עשר שנים, כי הנביא שלהם שניבא את בחירת טראמפ כך אמר. הם גם אמרו לי בהמשך השיחה עמם שהם רואים ברוב מוחלט של הנצרות סטייה.

לי הם נשמעו יהודים משיחיים פרוטסטנטים. הם מאמינים שהם יכולים לפרש את התנ"ך והם משתמשים בתנ"ך המלך ג"ימס. אולם הם סירבו להגיד שהם פרוטסטנטים. הם אמרו: 'אנו יהודים משיחיים, יש לנו אפילו רב יהודי משיחי'. מה שעושה להם טוב.

נזכרתי בטרנסים ואמרתי להם שאני טרנס אני שמאלני שכלוא בגוף של ימני. אני חתול שכלוא בגוף של אדם. אני מחשב שכלוא בגוף של בן אנוש. נאלצתי ללכת ונפרדנו בידידות.

המשכתי לכותל, קיבלתי הצעות רבות להניח תפילין, אמרתי שם לאיש שכבר הנחתי היום פעמיים. והוא נהיה נבוך. הוא שאל אותי מאיפה אני ומתברר שאנו מכירים ברמה מסוימת מכרים משותפים.

ישבתי בתוך המערה והמתנתי לתפילת מנחה, לא להפתעתי החזן לא ספר אותי למניין וחיכה לעוד אנשים. הוא היה בטוח שאני גוי אוכל בשר חזיר. הוא ממש התפלא כשקמתי בקדיש לקראת שמונה עשרה… היה נראה שהוא מרגיש טיפש ומסכן שסתם חיכה כמה דקות להגעת אדם נוסף, מדוע הוא לא פנה אלי לשאול?! מגיע לו…

וכל העניין עד עכשיו הוא הקדמה לקטע הבא.

ביציאה ניגש אלי אברך ליטאי הלבוש מודרני יחסית לאברכים שמגיעים לכותל בכובע וחליפה. מתברר שהוא איש קירוב. ושאל אותי אם אני רוצה שיעור ליד הבית. מאוד הופתעתי שהוא דיבר עימי בעברית, עד עכשיו כולם פנו אלי בדרכי באנגלית. אמרתי לעצמי מעניין למה. אולי הוא ראה אותי מתנועע או שהוא החליט להמר.

אמרתי לו, למה שיעור?

הוא התחיל להגיד לי שחשוב לארגן שיעור יהדות שיכניס תוכן בחיים וחיבור לעם ישראל וכד'. אמרתי לו בטח.

הוא שאל אותי איפה אני גר?

אנוכי: בית וגן.

פלוני: יש חילונים בבית וגן?

הוצאתי את הכיפה השחורה והחלפתי את לוחית הרישוי החברתית על הראש שלי. אמרתי לו בחיוך, אני אוהב להתחפש לתייר ולכן הייתה לי כיפה לבנה, למה לחרדים לא מגיע שיעור, מה עם קירוב קרובים?!

ניסיתי להאריך עימו בשיחה, שאלתי אותו מטעם איזה ארגון, הוא אמר 'לב לאחים'. ואז הוא ראה בחור חילוני שחום מאוד הלבוש כראפר אמריקני בשנות השמונים. והוא טס אליו בריצה לנסות לשכנע אותו להגיע לשיעור והפך את עצמו ל'לב לרחוקים' ו'מרחק הקרובים'.

רציתי להגיד לו מה עם שיעור מעניין לחרדשים? ואז הוא אולי היה עונה לי שחרדשים הם אבודים ושלא צריך לקרב אותם. אך הוא ברח לחילוני האמיתי ללא דברי פרידה וללא מתן הזדמנות להאריך בנושא. חבל מאוד."

אבא אני רוצה לנשום – שיר מירון של לוי דיכטער

משורר חצר הקהילה והאהוב על הקהל והרבי שליט"א, רבי לוי דיכטער, בשיר כואב על האסון במירון. השיר מסביר את החנק שיש בקרב חלק מקהילות האדוקים ההולכים כעדר כבני מרון כצאן לשחיטה. וכשרוצים להציל יש עסקנים דובים שמנים המעכבים ההצלה. וכמובן יש כאן הפקרה שבתוך ההפקרה של ההורים המביאים לילדים שלהם להיות במצב כאוב זה או לנזק קשה באופן אחר.

אַבָּא אֲנִי רוֹצֶה לִנְשֹׁם
אַבָּא יֵשׁ עָלַי שָׁמֵן כְּדֹב
אֲנִי נֶחֱנָק, נֶעֱלַם,
לָמָּה כָּכָה? לָמָּה סְתָם?

אַבָּא אֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת
לְהַרְגִּישׁ קַל כְּמוֹ צִפּוֹר
אַבָּא אֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת
לֹא לִהְיוֹת כָּלוּא בְּבוֹר

אַבָּא אֲנִי מֵת,
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
ה' אֱלֹקֵינוּ
ה' אֶחָד

כְּמוֹ כְּבָשִׂים קְטַנִּים לַשְּׁחִיטָה הוּבַלְנוּ
פָּעִינוּ מֶה מֶה
לְבַסּוֹף דְּמָמָה אַחַת,
אַחַת גְּדוֹלָה

אַבָּא אֲנִי מֵת,
שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
ה' אֱלֹקֵינוּ
ה' אֶחָד

שקיעות עצמית לפי הדת החילונית

כתבנו לענייני תרבות מסתובב במרחבים של יהודים חופשים ונאורים בעיני עצמם. והנה תיאור שיחה מעניינת לרווחת הציבור.

"הסברתי לקולגה חשוב (אל"מ במיל') בעבודה שמבחינת הדת החילונית יש הכוונה מוזרה בחיים.

אסור לאדם כמוני לדבר על חילונים כי אני חרדי.

אסור לי לדבר על נשים כי אני גבר.

אסור לי לדבר על עניים כי אני לא עני.

אסור לי לדבר על שחורים כי אני לבן.

אסור לי לדבר על ספרדים כי אני אשכנזי.

אסור לי לדבר על נכים כי אני עדיין לא מאובחן כנכה…

אסור לי לדבר על חרדים רגילים כי אני חרדי חוצניק.

וכעין זה אסור גם לך. ולבסוף נשאר לנו רק לדבר על עצמינו.

ואז אומרים עלינו כמובן שאנו דור מגלומן נרקסיסט אגואיסט ואגוצנטרי שעסוק רק בעצמו. אך אם מישהו לא עושה זאת, הוא מנודה כאדם מוזר וחריג שעושה בדווקא.

קשה לוגית להיות באמת אדם מערבי פרוגרסיבי ונאור".

אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירושתנו.