תגית: מזרוחניק

קיימו וקיבלו עליהם מאהבה – סיפור לפורים – מעשה באברך שהחליט להיות מזרוחניק (דתי לאומי)

מישהו סיפר מעשה נאה בפורים לרבי שליט"א – והרבי ביקש שנפיץ הסיפור לתועלת אנשי החינוך וכן הרבי הכריז שהעניין טוב כסיפור לחג הפורים ומסביר את החיזוק שקיבלנו בשעתו ואנו מקבלים בפורים. חשוב להגיד כמובן ששינויים הוכנסו מסיבות מובנות.

יש איזה רב מעניין ופופולרי מאוד במגזר שפעם למד בכולל והיה לו כמה דיונים עם החברים לכולל. ויום אחד, אחד החברים או החברותות שלו אמר לו בזה הלשון: "אתה ממש מדבר כמו "מזרוחניק" (כינוי לדתיים לאומיים בגלל תנועת המזרחי הידועה בפשרנותה ובכך שרבים מבניה ירדו מן הדרך), ל"ע". ויום אחר מישהו אמר לו, הדעה שלך היא דעה של מזרוחניקים – כלומר שזו דעה לא טובה ואולי אפילו קרובה לכפירה.

בעקבות האיש שאמר שהוא מדבר כמות מזרוחניק, עשה הרב ונהפוכו והלך לרעות בשדות זרים. אמר לעצמו: "אוקיי, נשמע שהם מדברים לעניין". ולאחר זמן כשאמרו לו אתה טוען "כמו מזרוחניקים", הוא היה עונה: "מי אמר שיש בעיה להיות מזרוחניק?!".

תקופה האיש היה הולך לשמוע שיעורים אצל בני דודנו המזרוחניקים. והוא אפילו באיזשהו שלב תלה יריעת בד בצבע כחול לבן כמנהגם של המזרוחניקים בזמן הימים הטובים של השלטון הציוני. וגם הלך לאוניברסיטה שלהם בשם בר אילן והפך לרב קהילה של אנשים מדתלשים רבים כמו אצל המזרוחניקים. והוא החל מכריז שהוא מזרוחניק והחברה החרדית צריכה ללמוד מהם והם יותר מוצלחים.

ברם יום אחד לאחר כמה שנים שלו בגלות האיש חזר לכולל והחל ללמוד ולטעון שהוא חרדי ולא מזרוחניק. ואף אחד לא הבין פשר העניין.

ויום אחד שמוליק נייסלער דובב אותו ושאל אותו: "וואס פשט?". הסביר לו אותו רב, כשהלכתי למקום שלהם, של המזרוחניקים, הם היו אומרים לי: "אתה מדבר כמו חרדי, אתה אומר בדיוק כמו החרדים נשארת חרדי וכולהו. הבנתי שאני לא כמותם ולא אהיה כמו כל המונם בגלל מורשתי החרדית. אז הלכתי לרעות חזרה לשדה בור החרדי שלי, אמרתי לעצמי מה הבעיה ללמוד בכולל כמו חרדי רגיל? ולכן נשארתי חרדי בכולל, בסופו של דבר, וחרדי נולדתי וחרדי אמות. עדיף להיות זר בבית שלי מאשר זר בבית שלהם.

לפעמים האדם בשביל למצוא את מקומו תחת השמש זקוק הוא לעשות מסע, גלות כמו עריכת הגלות של הגר"א. הוא צריך לצאת ממקומו ואז להתחבר חזרה למקורות בחיבור חזק. וכמו המעשה של היהודי מהכפר ויסבקר שהלך לחפש אוצר תחת הגשר כי חלם על כך בלילה. הגיע היהודי לגשר ופגש שם מישהו וסיפר לו החלום, ואמר לו האדם הלז, אני חלמתי שאצל יהודי בכפר ויסבקר יש אוצר תחת התנור. והיה זה אותו יהודי. הבין היהודי שהשם שלח אותו לשמוע זאת והלך לביתו ומצא האוצר.

וזה ממש כמו עם ישראל שרעה בשדות זרים בזמן אחשורוש משום שנהנה מסעודתו של אותו רשע או משום שהשתחווה לצלם, ניסה "להשתלב" בין הגויים. ואחר כך חזר לרעות בשדותיו לאחר שראה שהגויים שונאים אותו והוא צריך לההשלב אצל השם וקיים וקיבל עליו מאהבה את התורה ככתוב בשבת פח.

וזה מסביר מדוע הרבה מהאנשים מתחפשים לגויים רשעים ופרוצים בחג הפורים ואחרי זה מקבלים על עצמם עול הגמוניה ונהיים צדיקים גדולים. הם משתכרים, מנבלים פיהם וכדומה – אינם יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, ואז לאחר שפג יינם רואים שלא טוב היות האדם מופקר, ומקבלים על עצמם עול מנהגי החברה ונהיים אנשים טובים.

מעשה בראששיבע שהחליט לשמוע 'זכור' בזמן הקורונה

סיפור שהתפרסם בארץ ישראל והרבי שליט"א ביקש שנפרסם כדי לעורר הלבבות ולהתחזק ולהזהר.

מעשה בראש ישיבה חשוב בשם הרב הגאון ר' שמואל מן שנאמר לו להתבודד בביתו מפני המגפה, לאחר שחזר מגיוס כספים מוצלח בחו"ל למען ישיבתו ישיבת 'חיי נצח'.

והוא הסתגר לו בביתו כמצווה על ידי השלטון הציוני. ברם, שבת זכור באה עליו. והוא לא התאפק והחליט שמצווה עליו לקיים שמיעת פרשת זכור שהרי צריך לזכור את מחיית עמלק.

ולא רצה ללכת לישיבה שמא ידביק כל הישיבה ויגרום לביטול תורה גדול מיותר. לפיכך הלך לבית הכנסת של מזרוחניקים שליד ביתו. וחשב לילך רק לזמן פרשת זכור כדי לצמצם הנזק האפשרי. והוא לא ידע מתי לבוא בדיוק, אז הוא ביקש מאשתו הרבנית דבורה לקרוא לו מעט זמן קודם הקריאה בפרשת זכור.

אמנם היה חשש קטן שידביק האנשים בבית הכנסת – וזקני בית הכנסת קטני האמונה לא התרגשו כל כך – אך 'יענקי חרדקי' נכנס להיסטריה ופנה לרב בצעקות ואמר לו: "גיוואלד, שמואל מן ההזוי עלול לסכן את כל הבית-כנסת, ואז החילונים ישנאו אותנו החרדים שאנו מדביקים המדינה וזה הכי גרוע, יותר גרוע מן המוות. מספיק שזה קורה לנו בוירוסים במחשב".

והרב לנדאו, שהוא יקה קפדן, חרד"לניק המעריץ את המדינה יותר מאשר את הקב"ה, שמע זאת ומיד הלך לאותו ראשישיבע ואמר לו בלחש לצאת.

הוסיף ואמר לו הרב לנדאו בחיוך: 'שלא נחשדו ישראל על הזכור'. והרב מן אמר בניחותא שהוא כבר הגיע ולכן ייצא מיד אחרי הזכור.

אבל הרב של בית הכנסת אמר לו 'זה מסוכן, תלך להתפלל בישיבה שלך'; והראששיבע נהיה אדום ואמר סתם המדינה שלהם מפחידה אותנו; והרב לנדאו כעס ונהיה כמו רמזור והרים את קולו ואמר: "לא ולא, אתה תצא מיד, אתה עמלק חרדי אחד, אתה חייב לצאת עכשיו".

והראששיבע לא יצא.

או אז בעל הקורא פתח במחאה אזרחית דמוקרטית ואמר שהוא לא קורא עד שהרב מפר הבידוד החצוף יצא מן בית הכנסת שלנו.

ויצא אותו רב אבל וחפוי ראש. ובמדרגות בית הכנסת חש בליבו ונפל על ראשו ונלקח לבית החולים ושם לאחר כשבוע נפטר מסיבוכים.

ואמרו בקהילה שהוא קיים מחיית זכר עמלק בהידור רב, שהרי אם הוא עמלק – אז הוא מת שזו גם מחיה. ואם הוא לא עמלק – אז כשהאדם מת אז לגביו אין כל זכר לעמלק שהרי אין הוא זוכר עמלק, וכן הוא לא יכול לשכוח את עמלק שהרי אין הוא חי.

ובא המגיד הרבי ז'ולטי להגיד לרב לנדאו שהוא לא נהג כראוי. והרב לנדאו אמר שהוא שמח שמחה גדולה שר' שמואל מן מת כי הוא התחייב בנפשו והפך לרשע ורודף אולי כשאיים על עם ישראל בזמן המגפה כשהיה צריך להיות בבידוד.

מעשה מהצעת שידוך עם פרה אדומה צמחונית – ומדוע אני עדיין לא נשוי | מעולם השידוכים

סיפור שהגיע אלינו בעילום שם. נדגיש שיש שינויים בסיפור מטעמים מובנים. תודה על ההבנה. עוד עניין, זה כינוי ידוע לג'ינג'ים הכינוי פרה אדומה, בגלל שאדום בעברית של היום נתפס כדומה לג'ינג'י ולא כמו בלשון חז"ל שאדום הוא חום – אין כאן רעיון או צורך להשפיל נשים ולקרוא להן פרות. בנוסף זה שהכותב חושש מג'ינג'יות אין זה אומר שאין לו חברים ג'ינג'ים. וכל אחד ינהג כפי מה שליבו חפץ. במסגרת המלחמה ברווקות שהוכרזה בקהילתנו החלטנו במערכת לפרסם סיפורי רווקות כדי לעורר המודעות. וכזכור הרבי שליט"א הכריז שיש עניין גדול לדבר על נושא השידוכים כדי להילחם במגפת העלטערערס שלא מתחתנים ומגיעים לגיל מופלג ללא שזכו לבנות בית נאמן בישראל.


לא מזמן שדכנית שאני מחבב הציעה לי שידוך. מדובר בשדכנית שאני מכיר מאז ומעולם, עוד לפני שאני מכיר את עצמי בכלל. ולכן הייתי חייב לכבד את הצעתה.

היא הציעה לי שידוך בחורה ג'ינג'ית צמחונית ואני נמלאתי פוביה ואמרתי לה שהנני סולד מאדומות וכתומות שיער. והיא אמרה לי בתגובה שהבחורה קרניבורפובית ובלונדיפובית, אז יש כאן איזון… היא כנראה צחקה ולא התכוונה ברצינות.

שאלתי אותה ברצינות, מה הקשר אלי, ובפרט שהיא כנראה שמאלנית והיא תראה בי פשיסט עוכר-אוניברסי-אל?

השדכנית ענתה שמדובר בבחורה נחמדה, פלפל, היא תוכל לזרום עם האופי שלך ולא תבהל, וייתר על כן, היא תוכל לענות לך אפילו.

טוב, הסכמתי. לא מתים מכוס קפה. ונזכרתי בסיפור הידוע של הרבי שליט"א בעניין:

שידוך עם ספרדיה – פעם אחת הגיע אחד מצעירי הקהילה להיוועץ ברבי שליט"א. הוא אמר לרבי שהוצעה לו על ידי מישהו מזרוחניק בחורה ספרדיה, מה לעשות? הרבי אמר: לא מתים מ'כוס קפה'.. ודי למבין.

השדכנית אמרה, אבדוק אם היא מסכימה.

לאחר זמן השדכנית חוזרת ואומרת שהבחורה גם מסכימה. קח את המספר שלה וצור עמה קשר.

קיבלתי מס' הטלפון מהשדכנית ויצרתי עמה קשר. שלחתי לה הודעה בוואטסאפ שקיבלתי את מספרה מהשדכנית פלונית ומתי זה זמן טוב לתקשר?

והבחורה לא ענתה. ולמחרת שלחתי לה שוב במסרון. והבחורה לא ענתה. אמרתי בליבי שמא יש כאן תקלה. צלצלתי אליה. והבחורה לא ענתה. ולא שבה אלי כלל.

ביום ראשון, כמה ימים לאחר כישלון 'השיחות' פניתי לשדכנית ואמרתי לה שאיני מצליח להשיג הבחורה, אולי יש בעיה.


לאחר זמן מה (אולי כשהשדכנית מנסה להשיג הבחורה) אני מקבל הודעת וואטסאפ מהבחורה שהיא לא חשה בטוב ושבהמשך השבוע היא תהיה בירושלים, 'נדבר אז'. לא הבנתי מדוע היא לא יכולה הייתה להגיד לי זאת קודם, אבל אמרתי שאני דן אותה לכף זכות (וחוץ מזה אולי זה מנהג הג'ינג'יות).

טוב, לקראת סוף השבוע, ביום חמישי בשבת, פניתי אל הבחורה ושאלתי אם היא כבר בירושלים, והבחורה ענתה שלבסוף לא יצא לה להגיע לירושלים. וכמובן שהיא לא טרחה להגיד לי. וכך סתם טרחתי לפנות זמן בשביל המפגש עימה.

שאלתי את הבחורה בוואטסאפ, האם אפשר לדבר בטלפון? היא אמרה תרגיש חופשי לצלצל מתי שאתה יכול. צלצלתי אליה בעשר וחצי בלילה והיא לא ענתה. ניסיתי שוב בשישי והבחורה לא ענתה. ויש לציין שהיא גם לא חזרה אלי עד היום. בעצם אפשר להגיד שהקשר שלנו ממשיך ללא בעיות עד עצם היום הזה.


עדכנתי את השדכנית שמדובר בבחורה שאין לי שום ביקורת על האופי ועל המראה שלה, אין לי שום תלונה על הפגישה והתקשורת בינינו הייתה חסרת קונפליקטים לחלוטין, 'לא הצלחנו להגיע לויכוח אחד בכלל'.

הוספתי בחיוך שהשדכנית לא ראתה, יתרה מזאת אשמח להמשיך לתקשר עמה באותו האופן לנצח.

ואז חשבתי לעצמי אסוציאטיבית שאולי צמחונים הם קצת כמו צמחים… ועדיין לא ברור לי מה היא חשבה לעצמה, מה עבר במוח שלה. תימה.


פרה אדומה בסאות'פארק

לאחר זמן קיבלתי טלפון מהשדכנית ונתברר שהפרה האדומה חזרה סוף כל סוף לשדכנית. היא אמרה שנכון שהיא הסכימה להפגש, אבל היא חשבה על זה שוב והיא הגיעה למסקנה שהיא (הפרה אדומה) לא בשלה כעת להתחתן. ולכן היא לא חזרה אלי ובפרט שהיא הייתה עסוקה. שכוייח. צמחונית בעלת מידות באופן מיוחד.

השדכנית חשה צורך מיוחד לספר לי זאת, כנראה, כי היא חשה ממש לא נעים. וזאת על אף שאני טענתי לה במפורש שאין לי עניין כבר, הבחורה מפחידה. השדכנית אמרה שאכן היא לא רצינית ולא ברור מה היא רצתה.


וכך יצא מופת אלוהי, שלמרות שהסכמתי להיפגש עם פרה אדומה לפנים משורת הדין, באה היא וקלקלה עצמה ואת שמה והוא, השי"ת, מנע ממני להיפגש עם ג'ינגית שכמותה.

וכעת עולה בי המחשבה, האם הקב"ה רוצה לרמז לי לא לצאת עם אדומת\כתומת שיער או אולי הקב"ה בעצמו לא אוהב ג'ינג'יות?