הרבי דרש השבוע על פרשת נח דרש נאה מאוד המשמח את לב האדם. וראינו לנחוץ להביא את הדרשה לתועלת הציבור הקדוש. ובפרט שהדברים מעשיים מאוד ליום יום. ויש כאן לימוד זכות על מנהג עם ישראל לדבר על רבנים ולדון כמה הרב צדיק וכולהו.
"אלה תולדת נח, נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח" – פרק ו פסוק ט.
יש מחלוקת במדרש ובאגדתא בגמ' האם נח היה צדיק או רק בדורו.
נשאלת השאלה מדוע אצל נח הסתפקו האם היה צדיק לשבח או לגנאי. ורבים דורשים מהמילה בדורתיו, שיש מה לדקדק. אבל על דרך הדרש אפשר לדון שמכיוון שכתוב תמים. כשיש צדיק תמים יש הדורשים אותו לשבח ואומרים שהוא צדיק טהור הפרוש מהעולם הגשמי ומחובר לה' יותר מצדיקים אחרים, ויש הדורשים לגנאי שהוא צדיק קטן שאינו מבין הרבה בתורה ויותר צדיקעל ולא כמו אברהם אבינו או משה רבינו או שמואל הנביא שהיו צדיקים שלא נכתב עליהם תמים.
וכך כתוב בגמרא:
"אלה תולדות נח, (נח איש צדיק תמים היה בדורותיו) א"ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר בדורותיו כ"ש בדורות אחרים. א"ר חנינא משל דרבי יוחנן למה הדבר דומה לחבית של יין שהיתה מונחת במרתף של חומץ, במקומה ריחה נודף, שלא במקומה אין ריחה נודף. א"ר אושעיא משל דריש לקיש למה הדבר דומה, לצלוחית של פלייטון שהיתה מונחת במקום הטנופת, במקומה ריחה נודף וכ"ש במקום הבוסם" – סנהדרין קח עמ' א.
וכעין זה כתוב בבראשית רבה רק שם יש עוד תוספת:
"אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" ר' יהודה ור' נחמיה ר"י אמר משל לשר שהיו לו שני בנים א' גדול וא' קטן אמר לקטן הלך עמי ואמר לגדול בא והלך לפני כך אברהם שהיה כחו יפה (בראשית יז, א): "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" אבל נח שהיה כחו רע "את האלהים התהלך נח". בראשית רבה פרק ו פסוק י.
רואים כאן שחז"ל ראו לנכון לדון בדרגת הצדיק.
ונשאלת השאלה מי אנו האנשים הקטנים, כביכול, שנדרג הצדיק ובפרט שעניין זה נאמר על נח שהוא היה גדול דורו והצדיק הראשון בתורה?
ואם נאמר שזה כדי שהצדיק ידרג עצמו ובכך ידע להיטיב עצמו? אפשר היה לומר זאת לנח בצנעה ולא בתורה כלפי כל עם ישראל. ואם נאמר שרק הצדיקים יכולים לדרג צדיקים אחרים – מפני מה הדבר מרומז חזק בתורה בזה שכתוב צדיק תמים בדורתיו. גם תמים שזה בפשט שלם, כלומר צדיק שלם וגם כתוב בודרתיו, שאפשר להבין שזה לאורך הדורות כולם – ומפני מה צריך לכפול. ואולי זה כדי שנדייק להבין בדורתיו או שרק בדורו היה צדיק או שבכל הדורות כמאמר חז"ל לעיל.
ולכאורה רואים שמשמע שחז"ל ראו עניין שנדע שנח לא היה כה צדיק והיו צדיקים יותר כבירים ממנו או שלכל הפחות אפשר לדבר על דרגת הצדיק. כמו שעושים הרבה חסידי הבעש"ט עד היום.
ועל כן נשאלת השאלה מה החידוש שיש דרגות בצדיקים, הרי ברור שאין שוויון מוחלט בין הצדיקים, ואין דומה משה מייסד האומה העברית או אברהם אבי האמונה להרבה צדיקים ואם כן כשברור שיש צדיקים יותר ופחות מה החידוש של חז"ל?
ונראה לי לומר פשט שלומדים מכאן ששומה עלינו לדרג הצדיק כדי להבין אותו טוב יותר, מחשבת האדם אינה יודעת גבולות. ובכך גם אנו יכולים לקדם עצמינו ולהיות צדיקים בדרך שלנו כפי הבנתנו את דרך הצדיקות. כלומר, האדם צריך לדרג הצדיקים, כשהוא מדרג הצדיקים הוא מבין טוב יותר איך להיות צדיק ומקבל דרך פעולת המעשים ובכך הוא יכול להפוך עצמו להצדיק בדרך יותר פשוטה לו.
ובדומה לכך ראינו אצל אחד ממנהיגי הדעת בארץ ישראל החזון איש וזה לשונו:"אם כי דעתי, כי ראוי להמחזיקים בתורת ה' לדעת את גדוליה באופים האמתי, ואם הותר לדבר לשון הרע על אומן באומנותו, להאיש הדורש עליו לצורך, על מי שתורתו אומנותו לא כל שכן שמותר להודיע להמחזיקים בתורה וצריכים לדעת, כי הידיעה של חכמי הדור לבם ומדתם הן הן גופי תורה, מכל מקום צריך לזה זהירות יתירה ופן מְשַנֶּה הדבר בקוצו של יו"ד ונמצא מוציא שם רע על תלמיד חכם".רואים שיש עניין לדון בצדיק בצורות הרבה רק להיזהר לא להוציא שם רע.שנזכה לראות הצדיקים עד בלי די.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 