"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת ולא העמידו בנים זה מזה, אמרו אין אנו מועילים להקב"ה כלום, עמדו וגרשו זה את זה, הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע, הלכה זאת ונשאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק, הוי שהכל מן האשה." בראשית רבה פרשה יז ד"ה ז.
שאל רבי קלמן בן גרונם הלוי נימאנדעסלאנד זי"ע, איך אפשר לדמות חסיד לרשע והכיצד האשה חשובה ויכולה להשפיע על בעלה?
אלא באמת הצדיק והרשע דומים שהרי הם שני סוגי ריאליסטים הדואגים לעצמם לפי מה שחשים שטוב להם. הצדיק טוב לו במעשה צדקות ויראת שמים והרשע טוב לו במעשי הרשעות והטומאות. וכך לגבי כל אחד בעולם, שהרי כל איש דואג לעצמו, ולכאורה אין הבדל בין אדם לאדם. וכתיבי: "וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". ולכאורה רואים שאין הבדל במהות ביניהם. וכמו שהם עושים מה שרוצים כך עושה השי"ת.
ולגבי כוח האשה, אחרי שמצינו שהצדיק והרשע הם אנשים העוסקים במסחר העושים מה שטוב להם על פי הרגשתם, ופעמים הרבה לפי רצון האשה שלהם הם קובעים מה טוב להם. ועל כן מצינו שיש כוח להאשה להשפיע על בעלה. ואף על גב שמעשים שבכל יום ויום שהאשה מושפלת בין האנשים והן מפרנסות את בעליהן כעבד המפרנס את רבו ועוד שעושות כן שלא על מנת לקבל פרס… ועם כל זאת עדיין מצינו במדרש שיש להן כוח עצמי של השפעה בחייהן על ידי הכוח לגרום להבעלין שלהן ללכת לדרכים שונות בהתאם לרצונן. וכעין זה מצינו באחשורוש שהחליף אשתו המרשעת באסתר הצדקת ונעשו ניסים ונפלאות להיהודים. ואפשר לומר שבעשיית אסתר למלכה הקב"ה הקדים תרופה למכה.
ובעניין זה יש נס פורים, אולי נס רע, שבכל שנה ושנה שעל אף שנס הפורים בא להראות שכוח האשה גדול, עדיין אנשים רבים משתעבדים בנשים בימים ובלילות והם מפסיקים להשתעבד בהן רק בזמן שהוא לא יום ולא לילה, והן שונאות הדעת ומיטפשות ונסוגות לאחור לעומת זמן נישואיהן ואין למדין מן המעשה של מגילת אסתר להבין שיש להן כוח. וזה עצוב מאוד.
ועל זה בקהילות כקהילת רייפלאנד בעם ישראל שמחים ושותים שזה דברים שהנשים לא עבדי, והן תמיד עצובות ולא יודעות לשתות וכך הם יכולים לשמוח לבד בלא נשותיהם. וכן הם יכולים להמשיך בעזר השם יתברך לשרור בביתם ולהיות איש, ככתוב "להיות כל איש שורר בביתו".
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 