מפני מה יוסף הצדיק לא הגיד ליעקב אבינו שהוא חי והרי בכך ציער את אביו הקדוש כל אותן השנים שהיה במצרים?
מסביר הרבי, ר' אלקשאנדער בן טודרוס הלוי זי"ע, שזהו פשוט ביותר, וזאת מחמת שהשבטים נהיו עסקנים וסיבבו את יעקב אבינו ככלה בחופתה. לפיכך ידע יוסף שלא יכול היה להגיד לאביו שהוא חי. ואולי גם יחרימוהו ככופר ואז גם אביו יאמין להם ולא ירצה לראותו, וכך יצטער יותר.
לכן המתין שהעסקנים יגיעו אליו וכך יגיע איתם ל'אגרימנט' בשפת לע"ז. לאחר 'האגרימנט' הוא כבר הביא את יעקב אבינו אליו והכל בעצה אחת עם השבטים\העסקנים. ויש הסבר לדבר, שהיה רעב ויהודה מרד כנגד ראובן ונהיה 'עסקן גדול' יותר ממנו. והשבטים תמכו בו כי חשבו שיעזור להם בזמן הרעב יותר מראובן וכך ניצחו.
ולמדים אנו, שהדרך לשבר את העסקנים זה על ידי הפוליטיק, הכלכלה ולהיות עסקן בעצמנו. אין להפקיר את עיסוק הלז לאנשים רעים אלא יש למצוא הטובים.
ומפני מה הקב"ה לא נגלה לעקב אבינו ואמר לו בחלום
ענה הרבי בבהירות מופלגת: שלפי זה הפשט, יעקב אבינו נענש על עניין זה שנתן לעסקנים לסובבו ולמנוע מן האנשים מבקשי ה' להגיע אליו. ועל כן ה' רצה להראות שהוא לא יכול לטעון טענת אנוס שלא היה ידע מה עסקניו עושים שלא היה לו להיעשות נביא ה' כשלא יכול למנוע את תרבות החטאים אצלו בחצר. ואם הוא לא היה נהיה נביא ה' אולי מישהו יותר טוב הימנו היה נהיה.
ואם תרצה לומר שנעשה צדיק בעל כורחו? עדיין שב ואל תעשה נחשב בעיני ה' כעשייה ממש. כשמצינו אצל ה'פוסטמודרנישערס' האומרים שאין הבדל בין לעשות שום כלום לבין עשיית דבר מה, שזה רק עניין של בניין חברת אנשים הבונה חשיבתו והתנהגותו של האדם וטוענת כביכול שיש הבדל. ומעין זה מצינו לגבי חטא העגל שעם ישראל נענש על כך שלא מחה. ואמר מישהו שעם ישראל ראה את הערב רב חוטא בחטא העגל ואמר לעצמו שהוא אינו בעל אחריות ולכן לא רצה להתערב ולמחות ולקחת צד ובלשון לע"ז אנו ניטרליש (ניטרלים). בא הקב"ה אליהם בתביעה ואמר להם על ידי העונש, שלא לקחת צד זה גם נקרא להיות בעל עמדה ולקיחת צד, הצד השלישי לכל הפחות.
ומפני זה העניין, אין בנימאנדעסלאנד חצר נעולה כשל קעניג המנותק מן העם-התלמידים. והרבי בנימאנדעסלאנד מחליף הגבאים כסדר, כמו פוזמקאות, כדי שלא ישתררו על עם ישראל ויסריחו את האידישקייט כפוזמקאות.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 