הישיבה מנתקת – מעולם הישיבות

טקסט שקיבלנו מאחד החפץ בעילום שמו. הטקסט חשוב מאוד ומראה היבטים נשכחים או לא מוכרים המשפיעים על חיי התורניים בעולם. הכתב הגיע אל עיני הרבי שליט"א והוא נהנה מאוד וביקש שנפיץ במהרה המאמר. אתם מוזמנים לקרוא להלן:

שימו לב לנתק מהבית שקורה מגיל צעיר לבחור הישיבה התמים והטהור. וזה לא רק הניתוק מהבית אלא גם ניתוק מהחברים שעלולים גם להשפיע עליו הניגוד לרצון המערכת. עד שהגעתי לישיבת מיר – תחנה האחרונה בסלנג, בגדול לא הייתי בבית של חבר. לא בבית של חבר מהישיבה ולא בבית של חבר מחוץ לישיבה. לא דרכתי חוץ מביקור חולים אצל אחד שכמעט מת מזיהום בתחילת ישיבה גדולה. והוא סיפר שרק עוד בחור אחד מכל הישיבה בא לבקרו בחוליו. הייתי מגויס של המערכת. והמערכת ניתבה אותי להתחבר רק דרך לימוד תורה לחברים לכתחילה ובדיעבד על ידי נייעס או חלילה רכילות. כשהלכתי לבקר החבר הוא לא היה אפילו מהחלק שלי בוועד – הוא שמע שיעור מרב אחר עקב ועד גדול שעבר חלוקה. הלכתי אולי בעיקר בגלל או באמתלא של מצוות ביקור חולים. האם החבר היה החפצא דמצוה שלי כמו ארבעת המינים, איני זוכר.

למדנו גם לקבל את מנהגי הישיבה נגד מנהגי הבית. השכיחות מאיתנו את תורת מנהגי הבית. חלק גדול מהחגים, כגון, ראש השנה, יום כיפור, שמחת תורה ושבועות אנו מחוץ לבית כך שאנו לא מכירים את מנהגי הבית בחגים הללו. איני אומר שזה מכוון כנראה שבמקור היו בתים בורים בעולם הישיבות הליטאי ובזכות זה בחורים יכלו לחוות אווירת חג הלכתית ומרוממת. וכן היו עניים והישיבה הקלה על הנטל הכלכלי בבית. ובנוסף גרו רחוק והיה קשה להגיע הביתה לכל חג. חשוב להדגיש שגם אם זה לא היה מכוון שבפועל עולם הישיבות, בין הליטאי ובין הלא ליטאי ניתק בעבר ומנתק כיום בין אם זה מכוון או מכח אינרציה או בגלל אינטרסים ועל כך גם להלן. לא רק שהעבירו לנו בישיבה תורה אלא גם מנהגים שונים וגם תרבות אחרת שלא מוכרת תורנית. התנהגויות, שירי שבת במנגינות מסויימות, נוסח ניגון התפילה ועוד ועוד.

ולראשי הישיבות, אגב, יש עניין שלא נשתחרר מהם עד ועד חמישי או שישי. כך הם יוצרים תלמידים, כביכול, מצליחים להגדיל הישיבה. אני הכרתי ראש ישיבת מעבר (טרנספורט)- שזה אומר חבר'ה באים אליו כדי שיוכלו דרכו להגיע לישיבה יותר טובה. והוא שיתף אם זה פעולה כי רצה ישיבה. ואט אט דחה את המעבר של הבחורים עד שהפסיק וכעת יש לו ישיבה עם מספר נכבד של בחורים.

זה עניין מערכתי, אדגיש שוב, אני לא חושב שזה נעשה בשטניות, אבל זה משתלם למערכת ליצור נוסח ישיבתי ולהשאיר אותנו בישיבה עד גיל מסוים שנקבל דפוס ישיבתי.

וכך יוצא שהאדם המצוי בוגר מינית בגיל בגיל העשרה אבל בפועל מממש זאת בגיל כפול. בתורה כתוב בן שמונה עשרה לחופה אבל המגזר הישיבתית הלא חסידי אוסר עליך וימנע ממך שידוך טוב בגיל הרשמי של פרקי אבות. ואם אתה נהיה עלטערער אז בגיל משולש אפילו, ל"ע. כי לא מרשים ולא מקובל להתחיל שידוכים עד קיץ 'ועד חמישי' או 'שישי'. אז כאן הרעיון הוא גם לנתק אותך מהטבע הקמאי שלך לעבר אימוץ טבע המערכת שלך. לא רק ניתוק תרבותי.

ואנו כיום במערכת הליטאית בציוויליזציה הישיבתית מתרגלים לחשוב לפי המורשת הזו של המערכת הישיבתית כשהתרבות הישיבתית חובקת כל, ומחזיקה אפילו פוליטיקאים שמחונכים למורשת הישיבתית ומנתקים אותנו מצרכים נורמטיביים רבים. ועל כך יש להרחיב. ובפרט שיש גם לעולם הזה לא רק השפעה ערכית, אלא השפעה על מדיניות בהתאם לשיטת נוברדוק. ועל כך אי"ה בעתיד. רמז נניח שיטת הענישה בהשפעת משגיחים בישיבות השפיעה ומשפיעה על כל המערכת התורנית הישיבתית שנים רבות…