ארכיון חודשי: יוני 2021

אישיות כושלת מאנשי תעשיית התשובה הודיעה שהיא עוזבת את הדת | הגיגים בהקשר למעשה המגונה הלז – כתבינו לענייני חילונים ותרבות

לפני שנתיים רבים מבני הקהילה עסקו ודיברו במעשה בבעל תשובה מפורסם אשר נע ונד כדב בקרקס מקהילה לקהילה של אדוקים בארץ ישראל ושלבסוף שנה ופירש. ונעצבו רבים מישראל.

על תעשיית בעלי תשובה – איני מכיר את יובל דיין יותר מידי. שמעתי על קיומו והנחתי שהוא לא קשור אלי ולא יעניין אותי. הנה עוד טיפוס מואר ולא מובן המדבר לטיפוסים מוארים כמוהו. ולא היה ברור לי מדוע הוא מעדיף להיות חרדי ולא מזרוחניק. סוף כל סוף הוא היה חילוני או מסורתי חילוני והמזרוחניקים הרי גם מאמינים ומקיימים מצוות, וגם אצלם יש מוארים ומשיחיים רבים – הוא אמור להסתדר עמם מצוין.

האיש עסק בקירוב ואני לא אוהב אנשי קירוב ככלל. אני לא חושב כמוהם והם לא מדברים אלי והם נראים לי אלימים מידי. אני בכלל בעד קירוב קרובים מתוך המגזר שלנו ולא קירוב רחוקים ולייבא מהגרים מן המגזר החילוני. אני לא אוהב את תעשיית בעלי התשובה האוהבים לשים את עצמם על פירמידה אנושית פליטי המגזר החילוני.

האיש הודיע על עזיבת הדת בריש גלי. שזה בסדר מבחינה חוקת, פה זאת מדינה ליברלית. ברם זה מדגיש שהסוגיה פה היא ציבורית ולא אישית. ולכן הנני מדבר חופשי בנושא רגיש זה.

ובהיבט הציבורי, אותי מעניין פחות האיש אלא יותר הסוגיה של החוזרים בתשובה – וכעין מאמר הגמרא, קשים בעלי תשובה לישראל כספחת…

נמאס לי מקיצוניים המשבשים לי את החיים. יש להם תרבות בעייתית, קיצוניות והתנהלות חילונית והעניין יוצר פונדמנטליזם קיצוני יותר בחברה שלנו – שילוב של גישה חילונית מודרנית שיטתית יותר לחיים מסורתיים עתיקים. העניין גורם לכך שהם הופכים את התורה לצופן מדעי ועוד. וגם הם יותר בעלי חיברות חילוני מאשר חרדי ועל כך ארחיב בהמשך.

יש שאומרים שיש לו נפש של אומן, איני בקיא בו, ברם החברה החרדית באופן כללי לא מכילה טוב אומנים. ודרך אגב, מומלץ לקרוא על פליקס ומאירה בנושא.

בחברה החרדית לא מקבלים בעלי תשובה יפה. מצד אחד זה לא נעים ומאידך יש לזה הצדקה. לא סתם לא מקבלים בעל תשובה כשווה בין שווים.

אדגיש שזה מגוחך שבעל תשובה בוכה על כך שלא מתייחסים אליו יפה בדת – האיש שיודע הכל וגילה האור והאמת… האיש לא טרח לברר על הדת החדשה שלו, כמו שהוא מברר על רכב או על דירה. שיבין שהוא לא רציונלי כמו שהוא חושב, ושלא יתפלא אם יחששו ממנו כי הוא מואר. מאידך אנו יהודים המאמינים בקיום מצוות ואמורים להתגבר על הסלידה ולהתייחס יפה ולקרבו – אולם לא חייבים לקבלו בכל מחיר. אין אנו צריכים להיאנס על ידי בעלי התשובה החודרים למגזרנו.

הפיתרון הפשוט הוא למנוע חזרה בתשובה מהירה אינסטנט לתוך המגזר החרדי, אלא לעשות זאת בשלבים. התורה הקדושה היא לא אינסטנט אלא טשולנט. אך לבינתיים יש להתייחס באופן הוגן לכל יהודי טוב, יפה והגון גם עם הוא בעל תשובה אינסטנט.

לסיכום הדברים, הבעל התשובה רוצה להיות טוב, ולבסוף אומרים לו שהוא לא טוב. עצוב מאוד. אך ברור כשמש שהוא קיצוני מואר ובעל חיברות חילוני המנסה להלביש זאת על הדת. הוא באמת במצוקה. זה לא נעים. ואכן חלקם יותר מודרנים מהחברה החרדית בלבוש והתנהלות, בדעות ובגישה לחיים ועדיין לא התנערו מהיבטים רבים של החברה החילונית.

אדגיש משהו בנוסף, הדת שאני גדלתי בה היא דת של מחויבות – הדת שלהם זו דת של בחירה והרגשה. ואז אלוהים שלהם זה אלוהים נעימי בכל צורה שהיא – ה' טוב כי הוא נעים. שלי זה אלוהים כי צריך, ראוי לי לקיים את מה שצריך – ה' טוב כי הוא נכון. ככתוב: "ויציב ונכון וקים וישר ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא ואדיר ומתקן ומקבל וטוב ויפה הדבר הזה עלינו לעולם ועד".

כשלהם יש קושי הם חושבים שצריך לנטוש או אלוהי העונג שלהם מרמז להם לנטוש, אצלי אלוהים הוא חלק ממני וממשפחתי, אני לא אמור לנטוש גם בפתחם של תאי הגזים באושוויץ.

נ.ב. אחותי אומרת שהרבה ידוענים חילונים ממצים את הקהל שלהם במגזר החילוני המשתעמם מהם. ואז יש להם בעיה של פרנסה. לפיכך הם מודיעים על חזרה בתשובה ומהר מאוד החברה החרדית נוהרת בהמוניה לאירועים שלהםס כשהן חושבים שהם עדיין כוכבים. ובכך הם מעשירים את קופתם של הידוענים. ולפעמים זה לא מספיק להם, והם כבר מאבדים את החברה החרדית שכבר לא מתרגשת מהתוצרת שלהם ורוצים ידוען אחר. או אז הידוענים הללו הולכים חזרה למגזר החילוני ומספרים את סיפור חייהם המעניין וה"נועז" וממשיכים בסבב הופעות חדש וחוזרים להיות כוכבים. ובכך הם פשוט מנצלים את הציבור למטרות פרנסה. לפיכך לא צריך להתרגש, זה לא בהכרח צעד אמוני, לא בחזרתם ולא בפרישתם של אותם ידוענים. שהקב"ה יסלח להם וישלח להם רפואה שלמה.

מהנעשה בקבר דוד ובכותל המערבי – כתבנו לענייני תרבות

מעשיה ששמע כתבנו לענייני תרבות מאחד מאנשי הקהילה בירושלים.

"פעם לקחתי בן משפחה נכבד לקיר המערבי של הר הבית – הכוייסעל. אציין שהסיפור מוגש בשינויים מסיבות מובנות.

מתחביבי להיטמע בתיירים ולהיות כעין רואה ואינו נראה. הורדתי את כיפתי השחורה ברגע שיכולתי ועברתי לכיפה הלבנה של המקומות הקדושים.

עברנו דרך הר ציון ובקבר דוד המלך בדרך לכותל, כמה תיירים שאלו אותי: 'האם ניתן להיכנס לתוך החדר הקטן בקבר דוד?', אמרתי: 'בטח' ונכנסנו יחד. אחד החברים שקע בתפילה ארוכה ונפרד מאיתנו והאחרים התפללו קצרות.

סיפרתי להם שאני ישראלי דתי ויכול להסביר להם דברים פה על בית הכנסת וכד'. התברר שהם יהודים משיחיים אוהבי טראמפ המאמינים שהמושיע יבוא תוך עשר שנים, כי הנביא שלהם שניבא את בחירת טראמפ כך אמר. הם גם אמרו לי בהמשך השיחה עמם שהם רואים ברוב מוחלט של הנצרות סטייה.

לי הם נשמעו יהודים משיחיים פרוטסטנטים. הם מאמינים שהם יכולים לפרש את התנ"ך והם משתמשים בתנ"ך המלך ג"ימס. אולם הם סירבו להגיד שהם פרוטסטנטים. הם אמרו: 'אנו יהודים משיחיים, יש לנו אפילו רב יהודי משיחי'. מה שעושה להם טוב.

נזכרתי בטרנסים ואמרתי להם שאני טרנס אני שמאלני שכלוא בגוף של ימני. אני חתול שכלוא בגוף של אדם. אני מחשב שכלוא בגוף של בן אנוש. נאלצתי ללכת ונפרדנו בידידות.

המשכתי לכותל, קיבלתי הצעות רבות להניח תפילין, אמרתי שם לאיש שכבר הנחתי היום פעמיים. והוא נהיה נבוך. הוא שאל אותי מאיפה אני ומתברר שאנו מכירים ברמה מסוימת מכרים משותפים.

ישבתי בתוך המערה והמתנתי לתפילת מנחה, לא להפתעתי החזן לא ספר אותי למניין וחיכה לעוד אנשים. הוא היה בטוח שאני גוי אוכל בשר חזיר. הוא ממש התפלא כשקמתי בקדיש לקראת שמונה עשרה… היה נראה שהוא מרגיש טיפש ומסכן שסתם חיכה כמה דקות להגעת אדם נוסף, מדוע הוא לא פנה אלי לשאול?! מגיע לו…

וכל העניין עד עכשיו הוא הקדמה לקטע הבא.

ביציאה ניגש אלי אברך ליטאי הלבוש מודרני יחסית לאברכים שמגיעים לכותל בכובע וחליפה. מתברר שהוא איש קירוב. ושאל אותי אם אני רוצה שיעור ליד הבית. מאוד הופתעתי שהוא דיבר עימי בעברית, עד עכשיו כולם פנו אלי בדרכי באנגלית. אמרתי לעצמי מעניין למה. אולי הוא ראה אותי מתנועע או שהוא החליט להמר.

אמרתי לו, למה שיעור?

הוא התחיל להגיד לי שחשוב לארגן שיעור יהדות שיכניס תוכן בחיים וחיבור לעם ישראל וכד'. אמרתי לו בטח.

הוא שאל אותי איפה אני גר?

אנוכי: בית וגן.

פלוני: יש חילונים בבית וגן?

הוצאתי את הכיפה השחורה והחלפתי את לוחית הרישוי החברתית על הראש שלי. אמרתי לו בחיוך, אני אוהב להתחפש לתייר ולכן הייתה לי כיפה לבנה, למה לחרדים לא מגיע שיעור, מה עם קירוב קרובים?!

ניסיתי להאריך עימו בשיחה, שאלתי אותו מטעם איזה ארגון, הוא אמר 'לב לאחים'. ואז הוא ראה בחור חילוני שחום מאוד הלבוש כראפר אמריקני בשנות השמונים. והוא טס אליו בריצה לנסות לשכנע אותו להגיע לשיעור והפך את עצמו ל'לב לרחוקים' ו'מרחק הקרובים'.

רציתי להגיד לו מה עם שיעור מעניין לחרדשים? ואז הוא אולי היה עונה לי שחרדשים הם אבודים ושלא צריך לקרב אותם. אך הוא ברח לחילוני האמיתי ללא דברי פרידה וללא מתן הזדמנות להאריך בנושא. חבל מאוד."