דברי תורה מהרבי שליט"א ר' לייב אלכסנדר בן ר' וולף הירש, הרבי שליט"א בעניין מינוי מלך בתורה ובספר שמואל וכן חקירה לגבי מלכותו של ה' מלך מלכי המלכים.
דמויות תשעה מלכים משנת ה' אלפים תרס"ח
כתיבי בדברים י"ז: "י"ד. כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ, וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. ט"ו. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא.
וצריך ביאור מדוע הכתוב לא ציווה העם באופן ברור לגבי מינוי המלך וכך צריך להבין מה כוונת הכתוב בתיבות "ככל הגויים אשר סביבותי"?
ונראה לפרש דאין עניין חשוב מאוד למנות מלך. ורק כשהעם רוצה אזי יש עניינים באיך למנות המלך. מתי העם רוצה כשהוא חש דצריך, וזה מתי כשלגויים סביבותיו יש מלכים. וידוע דהמלך הוה בעל מחשבה היררכית. וזה כשבני האדם מתרגלים דיש אדם מעליהם החושב בשבילם. ועל כן כשיש מלך אזי העם הנמצא לצד עם ישראל מציית להמנהיג ואז יכולים לשעבד עבודה וממון הרבה לפעול כנגד ישראל ונוצחים אותנו בקלות. וכשעם ישראל שרוי תחת גפנו ותאנתו ואיש הישר בעיניו יעשה קשה להלחם בהם ולכן צריך מלך כשיש מלכים בסביבותינו. ושמא לכן יש מפרשים האומרים שמלך צריך למנות יחד עם עוד ב' דברים והנה תלמוד בבלי, סנהדרין, כ: "היה רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה". אפשר לראות דאולי צריך מלך לעניין מחיית עמלק ובניית בית המקדש והוא מאחד העם ומאמציו למצוות הללו.
ואם מותר לעם ישראל להמליך מלך ככל הגויים אשר סביבותיו ככתוב בתורה, מדוע השופט שמואל כעס על עם ישראל?!
וכה כתוב בספר שמואל ח': "א. וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל; וַיָּשֶׂם אֶת-בָּנָיו שֹׁפְטִים, לְיִשְׂרָאֵל. ב. וַיְהִי שֶׁם-בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל, וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה–שֹׁפְטִים, בִּבְאֵר שָׁבַע. ג. וְלֹא-הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו, וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע; וַיִּקְחוּ-שֹׁחַד–וַיַּטּוּ, מִשְׁפָּט. ד. וַיִּתְקַבְּצוּ, כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל, הָרָמָתָה. ה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו, הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ, וּבָנֶיךָ, לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ; עַתָּה, שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ–כְּכָל-הַגּוֹיִם. ו. וַיֵּרַע הַדָּבָר, בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל, כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ, תְּנָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ; וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל, אֶל-יְהוָה".
רואים דעם ישראל לא אמר ככל הגויים אשר סביבותיי, אלא רק ככל הגויים. ועוד אפשר לומר, דבזה דשמואל שם את בניו כשופטים הוא כביכול הפך למלך. ואם כן מדוע העם רוצה מלך כשהמלך נוהג להטות משפט ולקחת שוחד, אלא בהכרח דלא רצו את שמואל. ועל כן שמואל צדק בכעסו. ככתוב: "ז. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-שְׁמוּאֵל, שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ: כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי-אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם. ח. כְּכָל-הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר-עָשׂוּ, מִיּוֹם הַעֲלֹתִי אוֹתָם מִמִּצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם הַזֶּה, וַיַּעַזְבֻנִי, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים–כֵּן הֵמָּה עֹשִׂים, גַּם-לָךְ. ט. וְעַתָּה, שְׁמַע בְּקוֹלָם: אַךְ, כִּי-הָעֵד תָּעִיד בָּהֶם, וְהִגַּדְתָּ לָהֶם, מִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם".
מלכת הרבי, אליזבת השניה
ובעניין אחר, צ"ב מדוע אנו מברכים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם וכו' או בשאר מקומות דאנו מכנים את ריבונו של עולם מלך, והרי כידוע המלך מעביר את שלטונו ליורשיו ולהשי"ת אין ירושה דהרי ה' קיים לעולם, ועל כן אינו מלך, כי אם טיראן? ויש לפרש דמכיוון דה' הווה קיים לעולם אזי אין נזקק ליורש ועל כן הוי כמלך. וכל מה דהמלך צריך יורש כי אינו קיים לעולם.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 