תגית: הומאויות

דיוויד 2012 Duvid – מאת כתבינו לענייני חילונים ותרבות

כתבינו לעניני חילונים ותרבות צפו בסרט על השפעת החילוניות על החרדים ועל חרדים היוצאים למסע במערב החילוני. כזכור כתבנו לענייני חילונים חושב שחרדים מודרנים רבים בדומה לבעלי תשובה הם גשר בין החרדיות לחילוניות. לפיכך חשוב לסקר את הקבוצה הקטנה הזו כדי להבין מה האתגרים והסכנות שאנו עומדים לפניהם במאבק האידאי והערכי כנגד האויב החילוני.



האם היציאה בשאלה קשורה להתפרקות מוסרית?

בסרט המצורף פה מהפייסבוק רואים את דוויד Duvid החסיד נפגש עם טובה, בחורה "חרדית-מודרנית" הקוראת ספרים חילוניים. טובה אינה מקבלת את העניין שאסור לבטל תורה ושאין זמן לקרוא ספרים לא תורניים. היא גם חושבת על ילדים ובית ורואה זאת בעיני רוחה. "לכולם יש זמן", (בתגובה שאין לו זמן לקרוא כי הוא חייב ללמוד תורה כל הזמן), כך היא אומרת לדוויד.

הוא אינו נלהב ממנה. הוא מדבר עם ידידו ג'ואל שגורר אותו למאורת 'אנוסים' (חרדים מפחד ולכן הם כמו אנוסי ספרד שמקיימים את מצוות הדת הנוצרית – יש אנוסים מפחד מעונש על ידי החהר ויש כי הם לא רוצים להיות חילונים, הם חרדים אתניים ולא חרדים דתיים) בליל השבת. שם הוא מכיר את לינדזי שמשכנעת אותו לחלל את השבת ולהוסיף עץ למדורה ומדברת בהתלהבות רבה על דיג'יי רנגון ועל חומרים משני תודעה.

לאחר השבת הוריו אומרים לו, לאחר שהם רואים שהוא לא מתארס עם טובה, שאם הוא לא יתחתן כעת הוא לבסוף יתחתן עם אלמנות ושאם הוא לא ימצא לעצמו שידוך הם ימצאו לו.

דוויד מחליט להפגש שוב עם טובה. אחרי הפגישה הוא מתכנן ללכת למסיבה. לפני הדייט שלו הוא מתדלק בסמים ומגיע לפגישה מסומם.

לאחר הפגישה הוא נפגש עם ג'ואלי ולינדזי במסיבת הריקודים של 'רנגון'. הוא עדיין בטריפ ונלהב מאוד מן העולם המערבי החילוני הנוצץ והמהבהב בפניו.

הוא ולינדזי מזדווגים. לאחר זאת הוא מתחיל לדבר איתה על זה שהוריו לא יקבלו אותם. לינדזי אומרת לו: זה לא יעבוד כי יש לי חבר שאני אוהבת אותו.

דיויד חש נבגד על אף שהוא בעצמו בגד (או ממקבל) בבחורה טובה שעמה הוא נפגש כעת. הוא מחפש את ג'ואל ורואה אותו מתנשק עם גבר, כלומר, הומו-סקסואל, וכן שהוא בוגד באשתו אשר ילדה לו ילד וכעת בהיריון שני ממנו.

מרוב גועל מן העולם החילוני-גויי הבוגד דוויד רץ לאחר המסיבה עם "בגדי היום-טוב" המסיבתיים החילוניים שלו לטובה. וכך ללא כיפה הוא מציע לה נישואין. היא מבינה שהוא 'קוקו' ואומרת לו שהיא מחבבת אותו, אולם היא לא יכולה להסכים להצעה, משום שדוויד צריך לחפש את עצמו.

דוויד מגיע לביתו בלבושו המסיבתי מאמש ליל ומודיע להוריו שהוא הציע נישואין והיא אמרה לו: לא. דוויד כעת הוא מבין שהוא אינו מוצא את עצמו בקהילה. וכשהוא מגיע לחדרו הוא מגלה שעל מיטתו מונחת מתנה מטובה, ספר – הארי פוטר. ובספר הקדשה שהוא צריך להיות קוסם ולפלס לעצמו את חייו. היא הבינה זאת לפני הצעת הנישואין היות שהעניקה לו את הספר קודם.

דוויד נפגש עם ג'ואל ההומו-סקסואל שבוגד באשתו שמסביר לו שהוא אוהב את אשתו רק לא כמו שגבר צריך לאהוב. ג'ואל משאיל לדוויד את הרכב שלו ודוויד נוסע אל האופק.


החילוניות מוצגת פה לחרדי לשעבר כמסיבות, מין, אלכוהול וסמים. חילוניות זולה. אין את ג'ון רולס או את לוק ורוסו. זאת אמריקה של ג'אנק אין את החילוניות הגבוהה אלא רק את הרדידות של המערב. דוויד, לינדזי וג'ואל בוגדים בבני זוגם וזהו כל החופש שלהם.

הסרט הפורמליסטי עשוי טוב ומתאר יפה מאוד את תודעותיהם של הגיבורים. הוא מראה את סצנת היוצאים אשר סובלים מתסמינים של קולוניאליזם תרבותי. הם מאמצים את התרבות החדשה וזונחים את הישנה ובכך מאבדים את המסורת שלהם ואין להם לא עולם הבא ולא עולם הזה.

מומלץ גם לקרוא את הרשומה: (2015) Samuel 613 – אנליזה על "היציאה בשאלה" של הטיפוס הנוירוטי


    להרחבה על חרדיות אתנית:

מדוע לא אלך למצעד ואני מתנגד לו – דעתי הקווירית לנושא הגאווה | מאת כתבנו לעניינו חילונים

כזכור פתחנו באתר קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז מדור בשם כתבנו לענייני חילונים ושם נדבר על המגזר החילוני. חשוב להדגיש שאנו הראשונים המכירים במצוקת החילונים שלא היה להם כתב אי פעם כבר מאות שנים מאז עידן החילוניות, ואנו הרמנו הכפפה והשגנו כתב לענייני חילונים. והטור של היום הוא על מצעד הגאווה.

בימים האחרונים יצא לי להיות מותקף ללא סיבה מוצדקת על ידי פרו להטב"קית בורה, הפרשיה ירתה בליבי חץ והציתה אצלי תאווה עזה לכתוב על הנושא. אני מהרהר בנושא מס' ימים מה אכתוב? את מי זה יכעיס? וכמה חבר'ה יסתכסכו עימי בגלל דעתי הקווירית בנושא?

ולאחר שראיתי שמתקיפים סופרת שכתבה על פריטים מעור, שהיא תומכת בהרג בעלי חיים ולא מתחשבת ברגשותיהם של צמחונים וטבעונים, החלטתי, חלאס. נמאס לי מה-P C. נמאס לי מהאג'נדות המנסות למשטר את הרוח האנושית, זכותי להיות אדם חשוך זכותי לא לקחת סומא ולהגיד רק את הנהוג בשביל נזיד עדשים חברתי.

האמת היא שלהטב"קיות היא לא הדבר היחיד שמפריע לי, ברם בגלל התמיכה הרבה לה היא זוכה אני חש ניכור רב כלפי התמיכה הזו וכלפי העולם בו אני חי. וכשהנני רואה את האהדה העיוורת לקונספט אני חש תחושת קבס וסובל. ואני מגיב כעת כראקציה, תחשבו שזו נטייתי המינית הקוויירת..

וכשאני מתבונן בדעת הקהל של ידידי בפייסבוק, השטופים בתרבות החילונית, האומרים שהם מתכננים ללכת (אם הם הולכים בפועל, איני יודע) או תומכים במצעד או תומכים בגאווה, אני שואל את עצמי האם בשביל זה יצאתי מהגטו?

למען האמת כשאני בוחן דברים אני נוהג לבחון זאת בשני ראשים. אני בוחן דברים בראש היהודי שלי (הפרטיקולרי) ובראש הגויי שלי (האוניברסלי). א. מה היהדות שלי אומרת לגבי הנושא. ב. מה בתור לא יהודי אגיד בנושא.

בתור יהודי אני יודע שהתורה נגד משכב זכור ושרבנן גזרו נגד קרבה אחרת בין זכרים מבחינה סקסואלית. אני גם יודע שבן נוח מצווה על הנושא. לגבי לסביות אני יודע שאצלנו פוסקים שזה אסור בין מצד פריצות או מצד מעשה ארץ מצרים. ולא ידוע לי שבן נוח מצווה על העניין. לא הרחבתי לשאר התארים הקשורים לכל מיני גורמים המכונים הקהילה הגאה מחמת זאת שזה לא רלוונטי לטעמי. מה שרלוונטי לטעמי הוא שיש קטגוריה של האסורים ביהדות בדרגות שונות ויש שלא. ונקטתי בהומואים ולסביות כי הם נתפסים לי כהעיקר.

אי לכך כשאני רואה מצעד גאווה התומך בהומואים ולסביות איני רואה זאת כדבר שונה מהפגנה למען חילול שבת. האם אני מבין גוי שלא שומר שבת?! אני מבין. האם אני מבין יהודי שלא שומר שבת?! אני מבין. אני בעצמי כגוי הייתי מחלל וכיהודי אסור לי. ובכל מקרה איני יודע מה האמת לגבי השבת או לגבי הנורמה שלי לגבי יחסים אסורים.

ועדיין אני עונה לכל מי שמתעניין בדעתי על הנושא, שאני מסרב בתוקף רב לתמוך במצעד והאנשים נדהמים ולא ברור לי מדוע. איני חש צורך לתמוך בדברים המנוגדים לי. ואיני מתבייש להגיד שהתורה שלי אומרת שאסור לקיים יחסי משכב זכור ושצריך להרוג את הרובע והנרבע בתנאים המתאימים לפי החוק. אני לא מאמין בשוויון. אני מאמין שאנו חיים בג'ונגל והמותאם שורד.

ועל אף שאני יודע שאין לי מנדט בלעדי על האמת ושהנורמות בעולם הן תוצאה של אנרגיה, עדיין אין לי בעיה להתנגד לקבל את הגאה כשווה בין שווים מבחינת הענקת לגיטימציה חברתית למעשיו או הצהרתו על מעשיו. ועל אף שאנשים רבים בעבר הצרו את צעדי ואם לא אזהר אזי רבים יותר יצרו את צעדי בעתיד. בנוסח אחר: אני מלא הזדהות עם הגאה מבחינת עצמאותו המחשבתית, ועדיין אני מתנגד.

מבלי קשר להתנגדותי גאווה, אני גם לועג לאלו שרואים בעניין זהות ולא רק פרקטיקה. פעם סיפרתי לאחי: בשבילך הומואית היא בעלת תאווה, היא רואה את עצמה כחסידת גור. סיפרתי לו שפעם הומואית אמרה לי שהיא לסבית והיא בדרך למקווה בר. ואני שאלתי את עצמי, מה העניין שלה להגיד לי זאת. ואז הבנתי שהיא כבר לא רואה זאת רק כפרקטיקה או כזהות אישית אלא כזהות קבוצתית וכמו שאני הולך לבית כנסת, היא הולכת למועדון של גאים. ואני גיחכתי לעצמי וכן שהרי: א. איני מאמין בזהות על סמך הגדרה עצמית, שהרי אין כאן מובחנות על ידי האחר אא"כ להצהרה עצמה יש השלכות, כך שאין פה זהות בגלל יחסי מין שאיני רואה, אלא זהות הצהרתית וכדומה. ב. אני לא מקבל הגדרה בנושא של זהות מינית עקב משיכה, שהרי איני יודע למה האדם נמשך, אלא בהתאם למה שהוא מבצע, כך שאין כאן זהות מינית, אלא פרקטיקה מינית. ג. שלאדם יש צורך להגדיר עצמו לפי יחסי מין, הייתי מצפה שהאדם יאבק על דברים פחות מטריאליסטיים ולפי זה ייתן לעצמו זהות קבוצתית. וחרי כל האמור אני שואל את עצמי עד שנהייתי ספקן אני אאמין בכל האמונות הטפלות של הגאים?!

במקביל אני שומע אמירות רבות שיחסי מין גאים אינם טבעיים ולכן יש עימם בעיה. וכאן אני חלוק לא רק כי אין לי מנדט לדעת מהי הנורמה הנכונה לפי הטבע, אלא לפי דעתי הכל טבע. ואקצין ואגיד שהאונס הוא טבעי וגם רצח של מעל חמישה מיליון אנשים בגלל קטגוריה יהודית מסויימת, זה גם טבעי. כל מה שמתרחש בטבע, הוא טבעי.

וכשבעולם עוברים לשפה של זכויות במקום שפה של חובות, ולאשה יש יותר זכויות מגבר, כי היא מסכנה. אני שמח לראות שההומו גובר עליה כי הוא מודר וסובל מפשעי שנאה (שגם פה המונח בוויכוח, מה שגלוי הוא שיש כאן עברה על החוק, אי אפשר לראות שנאה ואם כן מדוע צריך הגדרה מיוחדת?). והומו שחור גובר על הומו לבן וטרנס'גנדר שחור גובר על ההומו השחור. אתם מבינים את הקונספט, בעולם שלנו יש ג'וקר שהוא הכרטיס המנצח, כגון הומואים בליכוד או לסביות למען טראמפ, כבר לא פונים להיגיון אוניברסלי, אלא יש קלפי "זהות" קרבנית מנצחים ב"שם השוויון". ואז אין פלא שאנו שומעים מחד שאין בעניין הזה בחירה שהם חייבים להיות מי שהם כי אין להם בחירה, זו המשיכה שלהם. ומאידך שזכותם לבחור ולהתנסות ושמגדר ומיניות זו הבניה חברתית והדברים יכולים להשתנות ולכל אדם ישנה האפשרות להתנסות. וגם נשמע על טרנס גזעית, של אשה לבנה שהחליטה להתחפש לבחורה ולקבל הטבות כשחורה ולקרוא לכל מי שלא מכיר בה כשחורה, שהוא חשוך. ברם, כך כולם רואים שזה ויכוח אינטרסנטי, ומתחילים להבין שאין כאן זהות מובחנת, ופשוט שזה מאבקי אנרגיה ודרך של אנשים לגבור על אחרים בשיטות חדשות.

ועדיין נוע אנוע עם דעותי ואמשיך לנגוד נגד הגאים להיות גייזים.