תגית: תנ"ך

ושללם לבוז – על הניסים של פורים וויתורו של המן הרשע על שלל היהודים

דבר תורה נאה שווה לכל נפש מדברי רבינו שליט"א בחג הפורים תשפ"ד. רבינו שהה בירושלים עיר הקודש הבנויה ודרש דברים נאים ופשוטים ואין אנו רוצים למנוע טוב מבעליו וטרחנו לפרסם העניין שיהיה מעט אור ושמחה ליושבים בציון ולמשתתפים בצער היושבים בציון בארצות נוכריות.

אנו מתפללים בחג הפורים את על הניסים:

עַל (י"ג וְעַל) הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ-לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה.

והנה צריך קצת הבנה מדוע אנו חשים צורך להגיד בתפילה ובברכת המזון שהצוררים יבזזו השלל ככתוב ושללם לבוז – הרי בכל מקרה הם רצו להרוג את כולנו, ואם אין אנו קיימים כלל וללא יורשים מה אכפת לנו לגבי הממון?

ומצינו במגילה כתוב לגבי מחשבת המן: וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל־כָּל־מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: (אסתר ג יג).

ורואים כאן רואים שהמן נותן השלל למי שרוצה – ואפשר לשאול מדוע ויתר על השלל?

ולכאורה יש לומר א. כדי לזרז הפורעים לפגוע ביהודים שלא רק שונא חזק יבוא להרוג אלא כל מי שירצה רכוש יבוא לסייע ב. וכן שאולי ידע שלא יצליח לפגוע ביהודים לגמרי או כי חלק יינצלו ג. או חלק לא היו תחת שלטון המלך אחשוורוש – אבל לפגוע בממון של עם ישראל ולהחליש כך את כוח העם הוא יכול. ולפיכך חשוב להמן הרשע להגיע כמה שיכול בפגיעה בעם ישראל.

ולפיכך אנו מודים לה' שמתוך אפילת הגזרה הקשה של שלל לבוז הוא הוציא אותנו לאור הגאולה.

והיה מי שהקשה שהרי נאמר לגבי אחאב הרצחת וגם ירשת? כלומר, רואים מכאן שדרך בני האדם להשתומם ולהתפלץ כשיש עוולה ממונית לאחר רציחה.

ויש לדחות דבריו וכי אין אדם בישראל שאין לו יורשים? ואחאב לא רק הרג הנרצח אלא גם שדד את יורשיו. ועל כן יש כאן חטא על פשע – אבל אם לא היה לנבות היזרעאלי יורשים כלל, אז ממילא זה ממון הפקר ואין כאן חטא על פשע.

יהי רצון שלכל עם ישראל ובפרט ליושבים בארץ הקודש תהיה ישועה במהרה ונאמר אמן.

וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר – פרשת בשלח

דבר תורה נפלא ביותר לשבת בשלח. הרבי שליט"א הגיע לארץ הקודש לאחרונה ודרש בעיר הקודש נתניה הבנויה. הרבי עסק בסוגיה ידועה בפרשה פרשת בשלח. מפני מה משה ואהרן אחזו שעם ישראל נגד ה' כשהם התלוננו נגדם. וכן כיצד הדברים מתקשרים לדברים הקורים בארצנו הקדושה יום יום. ודברים מתוקים וראינו חובה להביא את הדברים למען הציבור הקדוש המשתוקק לדברי הרב שליט"א.

נאמר בפרשה פרשת בשלח – שמות טז כדלהלן:

"א וַיִּסְעוּ, מֵאֵילִם, וַיָּבֹאוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-מִדְבַּר-סִין, אֲשֶׁר בֵּין-אֵילִם וּבֵין סִינָי–בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ב וילינו (וַיִּלּוֹנוּ) כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-מֹשֶׁה וְעַל-אַהֲרֹן–בַּמִּדְבָּר.  ג וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע:  כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.  {ס}


ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן-הַשָּׁמָיִם; וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם-לֹא.  ה וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר-יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר-יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם.  ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  עֶרֶב–וִידַעְתֶּם, כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  ז וּבֹקֶר, וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, עַל-יְהוָה; וְנַחְנוּ מָה, כִּי תלונו (תַלִּינוּ) עָלֵינוּ.  ח וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ, בִּשְׁמֹעַ יְהוָה אֶת-תְּלֻנֹּתֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם מַלִּינִם עָלָיו; וְנַחְנוּ מָה, לֹא-עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי עַל-יְהוָה.  ט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-אַהֲרֹן, אֱמֹר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה:  כִּי שָׁמַע, אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם.  י וַיְהִי, כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיִּפְנוּ, אֶל-הַמִּדְבָּר; וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה, נִרְאָה בֶּעָנָן  {פ}".

הדברים מודגשים לתועלת הציבור הקדוש והיקר. הרבי שליט"א הקשה: הרי עם ישראל התלונן נגד משה ואהרן ומדוע בהמשך נאמר שעם ישראל התלונן נגד השי"ת? וי המברברים לומר שמשה ואהרן העדיפו שעם ישראל יחטא כלפי שמיא ולא כלפיהם כי כך הקטרוג נמוך יותר שהרי אומרים: קשים עבירות של בין אדם לחבריות מעבירות של בין אדם למקום.

ואומר הרבי שליט"א שזה בגלל שצריך לבקש סליחה מחברו וללכת אליו לקצה העולם ומן המקום ברוך הוא יותר קל שהרי ה' בכל מקום. אולם על עצם העבירה לא נאמר כך.

וכן ואם עם ישראל חטא כלפי שמיא כביכול והרי עדיין לכאורה פגעו במשה ואהרן (ונדון בהמשך האם זו פגיע בכלל) ואם כן לכאורה זה בין אדם לחבירו.

וכן יש לומר שעם ישראל לא פגעו במשה ואהרן באופן אישי, אלא בסך הרצו לאכול, רצו לחיות ופנו למשה ואהרן כדרך שהעם מלין כנגד מנהיגי הדור, בני ברית ושאינם בני ברית. וכי מי אמר שזה בין אדם לחברו? צריך להתלונן כדי שהמצב יהיה טוב יותר וכדי המנהיגים ידעו מה העם רוצה וזקוק.

ועוד אפשר לומר וכי אם משה ואהרן משנים, הקב"ה אינו יודע והרי השם יתברך בוחן כליות ולב?!

ואומר הרבי שדברים אינם נראים לו ולא מיישבים את דעתו.

ולמעשה אומר הרבי, הדברים פשוטים ביותר וצריך לפקוח רק את העיניים. הרי משה ואהרן הם שליחים של ה' ועד עכשיו ראינו בחומש שה' עשה לעם ישראל ניסים ונפלאות ודאג לעם ישראל כאב לבנו. ואם כן מדוע הם כנגד משה ואהרן? במה משה ואהרן חטאו להם עד הלום? מדוע הם התלוננו כנד משה ואהרן שבאים להרגם במדבר וראו שוב (למעלה) שמות טז פסוק ב וג?

ואם כן מדוע משה ואהרן שינו ממה שנכתב בתחילה? ונראה לומר שבאמת עם ישראל התלונן כנגד משה ואהרן אולי כי חשש מלזלזל בהקב"ה ולמשה ואהרן היה חשוב לומר את האמת. עניין מאוד חשוב לאדם הרוצה להיות מתוקן שיהיה ער וחד לראות את האמת ולא את האמת המדומה. ומשה ואהרן חשוב להם ליישר את עם ישראל ולכן אומרים הדברים כהווייתם.

וכן גם עם ישראל ידע שה' מינה את משה ואהרן למנהיגיו, ומדוע לא מבקשים בכבוד עזרה, מדוע לא מתפללים לה'? מדוע לא פונים למשה ואהרן שיבקש מה' ישועה?

אלא עם ישראל היה שקוע בעבדות ועבדא בהפקרא ניחא ליה והיה קשה להם אולי לקבל את משה ואהרן מעליהם ובעצם הם היו נגד רצון ה'. הם רצו שהשי"ת יפנה אליהם בשביל מה המתווכים. ברם הם לא דיברו ישר והראו שהם לא ראויים לה' באופן ישר ללא אמצעי כמשה ואהרן. והם היו כנגד רצון ה' אבל הם לא העזו לומר זאת אז הם אמרו שהם רק נגד משה ואהרן העסקנים, כביכול.

והנה מעשים שבכל יום, אנו רואים שבארץ ישראל הגוש שרץ עם האדוקים ורוב בני ישראל נחל ניצחון. ובאו אנשי ההפסד שהם לא רוצים את רצון הבוחרים בהעלעקציון. והם חושבים שהעם המדובר טעה וטועה. והם מדברים במתק שפתיים, אנו בסיידר אתכם, אבל יש לנו בעיה עם הנציג שלכם בראשות השלטון. וכן אתם בסיידר, אבל יש לנו פרובלמה עם החוקים שלכם. והם רוצים לסרס את העם שטרח לבחור וניצח. והכל אחיזת עיניים ושקר. בעצם אותם שנחלו מפלה נגד רצון העם והם רוצים את רצונם ואומרים שמה שהם רוצים זה דמוקרטיה ומה שהצד השני זה דיקטטורה והכל משחק בשבילם. ועסוקים בלהחרים ולגדף מי שחושב אחרת עד שרבים וטובים לא מביעים את דעתם אפילו בחדרי חדרים, אלא בבית הסתרים שהוא הקלפי.

ונסתם ואין רדף אתכם – פרשת בחוקתי

הדברים הבאים מובאים לעילוי נשמת אריה שצ'ופק הי"ד ולרפואת הנפגעים בידי מעשה הטרור של בני העוולה בגבעת שאול בירושלים השבוע ביום כ"ט חשון תשפ"ג (וידוע שראשי התיבות של השנה הם תהא שנת פיצוצים או פיגועים גדולים, ל"ע, וצריך הציבור להיזהר ובפרט שאנו עדיין תחת שלטון ממשלת הדמים).

והנה אמש בבית כנסת של הקהילה הראו להרבי שליט"א בטלפון המחוכם את מראה מעשה העוולה והרבי אמר שכעת יש לו פשט חדש.

"ונסתם ואין רודף" – ויקרא כו יז. כך כתוב בתורה בקללות על עם ישראל אם עם ישראל לא הולך בדרך ה'. והפשט המקובל הוא שסוף כל סוף למרות שהם נסים ללא רודף ולכאורה ניצלו אז מהקללה בזה כל כך, סוף כל סוף הם חיים?

אלא יש לומר שעם ישראל נס לריק ומעייף את כוחו כשזקוק לנוס באמת. וכן כשנס לריק לגמרי גם כשלא יגיע אויב בכלל עם ישראל מגיע למצב בזוי וחלש שגם שאין סכנה הם נסים לשום מקום כי הם חסרי שלווה וכל קיומם מרגיש כהפקר.

והרבי אמר שיש לו פשט חדש על דרך דרש. בנהוג שבעולם שיש סכנה מזהים מאין הסכנה ובורחים מן הסכנה, נניח רואים סוסים רכובים באנשים או רכב ברזל כהטנק המגיע לכיוון היכן שהאנשים נמצאים ואז חיש נסים.

אולם כיום בעוונותינו הרבים ישנם בני עוולה השמים צרור נפץ המפוצץ חדרי בטן וכדומה ואז אחרי הפיצוץ, חלק מהאנשים בורחים אנה ואנה כצאן מפוחד בהדיר כשאין יותר איום לכאורה, כלומר שאין רודף הנראה ובפרט ששבים לרגע קרוב למקום הפיצוץ.

ולמעשה השלטון מצווה ללכת למקום שלא רואים שם משהו היכול להיות סכנה כגון קופסת אשפה או תיבת נסיעה או משא וכעין זה. וזה מחמת שקרה פעמים שהיו כמה פצצות ואז אנשים נפגעו מהפצצה השנייה. וזה מראה לנו כיצד יכולה להיות הקללה משפילה וכמה עם ישראל יכול להגיע לסבל שהוא רץ מבלי היגיון ומבלי שרואים הסכנה שזה איום חדש על האדם שאינו יודע כיצד להציל עצמו.

וכעין זה יש, לא רק בפצצות, אלא גם בחיצי הפצצות המכונים היום רקטות או טילים המגיעים מכיוונים הרבה ולא תמיד האדם יודע כיצד להציל עצמו ולא תמיד חש בסכנה לפני הפגיעה, אלא לאחר הפיצוץ ובכך הוא חש שגופו מופקר לחסדי כלי הזין כלי המשחית מבלי תחושת ביטחון קלה שהוא יכול לברוח ולהינצל.