אמש ליל הלך לעולמו אחד מהדמויות המוכרות בעולם הישיבות בארץ ישראל. אחד מחברי הקהילה בארץ ישראל סיפר כמה מעשיות על ראש הישיבה לאחר התפילה לציבור. והציבור נהנה מאוד וביקש שנפיץ העניין לעילוי נשמתו.
"רבינו הרב הגאון ר' ברוך ויסבקר זצ"ל היה נחשב ללמדן גדול בעולם הישיבות וכאחד ששמע שיעורים מפורסם לגאון הגדול הגר"ש רוזובסקי זצוק"ל בשהותו בישיבת פוניבז' אשר בעיר בבני ברק.
ומנהגו היה להכריז לבחורים הצעירים בישיבתו בנגינת הקול שוב ושוב: "בחורים צריכים לדעת איך ללמוד".
וציבור הבחורים הצעירים היה מקבל דבריו כמפי הגבורה שהרי היה נחשב ראש הישיבה הלמדן שבדור. והיה מתאמת מאוד ללמוד ממנו איך ללמוד.
ופעם אחת אמר זאת בסוף השיעור אגב אורחיה. והקשה כנגדו בחור בעל מחשבה: "אבל אם בחור לא יודע איך ללמוד, אזי איך הבחור ילמד ללמוד"?! וצחקו כל הצעירים ונהנו שיש להם בחור חריף מוח בהוועד.
ושתק הרב.
ומישהו אמר: "מנחה" והציבור הלך להתפלל מנחה.
ואמר אותו חריף לאחר שנים הרבה שזה הדבר היחיד שהוא למד מראש הישיבה ז"ל – ראש הישיבה ידע לשתוק באופן נפלא ומשמח לבבות הבריות.
וכן אמרו עליו על אותו ראש ישיבה, הרב הגאון ר' ברוך ויסבקר זצ"ל, שרצה לגדל דור של בחורי ישיבות אבל בפועל גידל דור של בנות סמינר. ולא עברו זמנים הרבה וכל עולם הישיבות נהיה כך ובזה הקדים את רוב דורו. ומנהגו היו בני ישיבתו להקפיד במלבושיהם. והיו מרקדים סביב מוזיקה במשמיע קול כי כך היה נהוג. והכל היו מקפידים לעשות מה שנהוג בישיבה ללא כל שינוי כמות הסמינר.
ומפורסם היה בישיבה המעשה שהרבנית שרה לאה ויסבקר, אשתו של ראש ישיבת בית מתתיהו, הייתה אוהבת לראות את הבחורים החתיכים בפנימייה שוב ושוב.
ודבר זה הכעיס הרבה בחורים שרצו פרטיות. ובפרט שהייתה מעירה להם כשהיו שם בין הסדרים. אבל היות שהבחורים היו מפוחדים כי הורגלו במשטר דיקטטורי לא עשו כלום.
אחרי שנים הרבה היה בחור שביקש מחבריו שיודיעו לו כשהרבנית בדרך לפנימייה מבית המדרש. והודיעו לבחור. והלך מיד מבית המדרש לפנייה ופשט כל בגדיו חוץ מבגד החלציים, בחדרו בפנימייה כאילו הוא בדרכו להתרחץ. והיא נכנסה לחדר וראתהו כמעט ערום ועריה. והפיץ מעשה העניין לכל הישיבה. וכל הישיבה ששה ושמחה. וצחק הציבור לעלבונה ובפרט כשהייתה מבקרת בישיבה.
ושם לב לזאת ראש הישיבה ר' ברוך וחקר ודרש באיומים והפחדות ונודע לו בסוף הדבר.
ומני אז הורה לה ראש הישיבה ר' ברוך להפסיק לשוטט ולחטט בפנימייה ולבחורים הייתה הישועה".
יהיו הדברים לעילוי נשמתו.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 