קטגוריה: מעשיות

אבא, באיזו זכות הבאת אותי לעולם?

בנו של אחד מאנשי הקהילה שאל את אביו שאלה קשה לאבות רבים בהעולם וחשבנו לשתף העניין לתועלת ולשמחת קהל הקוראים היקר והנכבד.

"אבא, מדוע הקב"ה ברא גם נשים?".
ענה האב: "איני יודע, ומדוע הוא ברא גברים אתה כן יודע?".


שאל הילד והקשה עוד: "אם כך, אבא, באיזו זכות הבאת אותי לעולם, ביקשת ממני רשות?".
ענה האב: "שאלה יפה שאלת, לך לאמא, הרי יצאת ממנה ולא ממני. אולי לכן השם ברא את הנשים כדי שתוכל להתלוננן אצלן בנושא… מעבר לכך יצאת לבד וגם חוקי הארץ והתורה התירו לי".

חיבק ונישק את בנו ושלחו בשמחה לאימו.

כשהגיע הילד לאימו, שאלה אותה השאלה באיזו זכות הביאתו לעולם?

והיא אמרה לו: "בני מחמדי הנני עסוקה כעת".

וילך הילד ויפן כה וכה לשעשועיו. והעולם כמנהגו נוהג.

מעשה ניסים על ידי ספר על הרמב"ם בעזה

מעשה עליז שהתפרסם בהקהילה הקדושה בארץ ישראל ורואים כאן את טבע העולם וחיוכה של ההשגחה.

חרדק אחד, בשם שרוליק שפרבר, ממעריצי אותו האיש, החכם העילוי הלמדני הגדול והמקנטר הענקי, דוקטור ישראל נתנאל רובין. והיה אותו קלגס בצבא הציוני בזמן מלחמת בראשית הידועה המחזות רבין כמלחמת שמחת תורה ושלחוהו הסרדיוטים לעזה.

והלך וטרח במיוחד לפני כניסתו לגוב האריות של המרצחים הישמעאלים עזה לרכוש במיטב כספו ספר כפירותיו של הרמב״ם. אמר במחשבתו אולי יוכל לעשות פרסומי ניסא גדול לזה הספר של אהובו הגדול. החייל החרדק רצה שיתפרסם בעולם שבזכות זה הספר, שאין דעת רבים נוחה הימנו, ניצל ממוות.

והיה דואג לשים הספר בכל מיני דרכים על חזהו לשומרו עליו מכל רע מפני חיצי המוות. ויהי היום ויורה מומחה מחמדי בקנה האש (המכונה צלף בלשון הצעירים) וירה בו כדור גדול של צלפים ופגע בהספר כפירותיו של הרמב״ם ובזכות כך ניצל ממוות בידי בן העוולה הרשע המחמדי החמאסי. וישמח שרוליק מאוד מאוד. ויודה מיד לה' על חסדו הגדול ובפרט שיוכל לספר המעשה שניצל בזה הספר וכך יהיה אי"ה פרסומי ניסא עצום. וכל גופו של שרוליק החרדק שש עלז ועלץ.

ודאג לפרסם הסיפור לכל עבריו שבזכות הספר המופלא 'כפירותיו של הרמב״ם' ניצל ממוות. וחשב שבזכות כך יבואו צעירי הצאן לרכוש הספר ויתגדל ויתקדש שמו של אותו החכם רובין. ורבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום.

והנה בעתונות המכונה חרדית וכן בשאר מקומות הנייעס כתבו שהרמב"ם ז"ל הציל יהודי ממיתה משונה בעזה. 'קידוש שם שמים בעזה – בעקבות ספר שעוסק בחידושים הרמב״ם על הנשר הגדול רבי משה בן מימון ניצלו חייו של חייל דתי. הספר היה על גופו של החייל שומר המצוות הקובע עצים לתורה ומנע חדירת קליע ענק לגופו של החייל. הקליע חדר השריון של החייל ונעצר בנס בספר על הרמב״ם'.

ולא ידעו הציבור שמדובר בספר של אותו האיש רובין המקנטר, חשבו אולי ספרים של חצר בריסק או אבן האזל וכו'. לפיכך שרוליק שפרבר החליט להשאיר הספר המכעיס בעזה.

מעשה משמע ישראל ממספר לא נודע למי ומעת לא נודע למי

פעם אחת שני קלגסים קלי דעת מבני ישראל חמדו להם לצון והחליטו לומר שמע ישראל בבית התיפלה של עם זר ושונא יהודים באמצע מלחמה כלשהי בארץ פלונית. והם עשו זאת על מגדל גבוה בבניין בית התיפלה ועם מגביר הקול של שמש בית התיפלה.

והדבר עשה רעש גדול ורבים ממאמיני אותה הדת כחול אשר על שפת הים התמרמרו על העניין. ושמע זאת קצין הסולדאטים והרחיק אותם מקבוצת הנלחמים מלנחול הכבוד כלוחמים בקרב. אמר להם שבכך הם גרמו שהמערכה תהא קשה יותר – מדוע עכרתם אותנו להבאישנו סתם? והם אמרו שזה בשביל להפחיד את האויב שלא יעמוד שוב לשטן. ולא הסכים עימם. והדיח אותם ואמר להם שלפחות לא שם אותם בבית האסורים.

והרבה מאמינים מבני ישראל הצטערו בצערם של החיילים והיו גאים מאוד בזה השמע ישראל. והציבור הזה חש בצערם על כך שנענשו בגלל ייחוד השם על ידי שמע ישראל. והציבור גם היה מקנטר כנגד הצבא הלז.

ולא ארכו הימים וקבוצת העשׂרה שהיו שם אותם ב' אנשי הצבא מלעיל הלכה להלחם בקרב וכולם נהרגו, לא עלינו, בקול רעש על ידי מכשול אש עצום שהוחבא בתוך הדרך בה הילכו.

וכך בזכות זעקת השמע ישראל ב' הלוחמים היהודים קלי הדעת הצילו את נפשם. ומה' נודע הדבר. ואמר מי שאמר שהנה גם קל דעת זוכה למופתים מה' גם כשלא מגיע לו.