דברים נאים בנוגע לפיקוח נפש שרבינו שליט"א דרש בו לאחרונה. והדברים מתוקים ונאים ומאירים את נשמת השומע.
בפרשת במדבר כתוב בסוף הפרשה בפרק ד פסוקים יש ז – כ כתוב כך:
[יז] וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר: [יח] אַל־תַּכְרִ֕יתוּ אֶת־שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקֳּהָתִ֑י מִתּ֖וֹךְ הַלְוִיִּֽם: [יט] וְזֹ֣את׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אוֹתָ֗ם אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָת֖וֹ וְאֶל־מַשָּׂאֽוֹ: [כ] וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ:
ושאל רבינו שליט"א מפני מה היה צריך לצוות את משה ואהרן לא להכרית את שבט הקהתי, מדוע שבט הקהתי לא יכול לשמור על עצמו לבד? אם הם לא נזהרים ולכן נכרתים מדוע הוא צריך להזהר, זו אחריות שלהם כמו בשאר עבירות, מה מיוחד בעניין זה?
וכן מדוע דיברה תורה למשה ואהרן בלשון שהם אלו שמכריתים חלילה את שבט הקהתי ולכן צריכים לא להכרית?
ואפשר לומר:
א. בענייני נפשות דחמירי לא תמיד אפשר לסמוך רק על האנשים בעצמם והם צריכים מפקחים וכן דרך העולם גם כיום שבענייני נפשות יש מפקחים.
ב. שמא יחניפו למשה ואהרן, כדרך המחניפים לבעל הממון או ראשי המלאכה גם בדברי סכנה. ודברים שבכל יום שיש פועלים או עוסקי המלאכה המינים לואז חלילה יקרה אסון. לפיכך יש ציווי לזרז ראשי העם.
איש איש על עבודתו ועל משאו – מפני מה הצורך הכתוב להאריך על עבודה ועל משא ולפרט איש איש?
ויש לפרש שכדי למנוע הכרתת שבט הקהתי המסכנים נפשם בעבודה מסוכנת, צריך סדרים כדי שהם יעבדו בשיקול דעת ואחריות. ולכן התורה מלמדת שצריך שכל אדם ידע מה תפקידו ויהיה תחת עול האחריות ולא יפקיר עצמו ויסיח דעתו וכך ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו. וכן כל אחד לפי התאמתו ובכל עושה מלאכתו כראוי ולא יכרית נפשו.
רואים בעניין את חשיבות העיסוק בכלי המשכן. והציווי הוא למשה ואהרן לא להכרית את שבט הקהתי שנשא את כלי הקודש. בהכרח שצריך חלוקת עבודה לייתרון בני האדם לעומת האחרים ולגרום לעוסקין במסע המשכן וכליו להיות בעלי מומחיות בעבודה ובמשא. וסתם
כלומר, משה ואהרן צריכים לדאוג בנהלים ופיקוח שתת-שבט הקהתי מתוך שבט לוי לא יפגע ובניו ימותו. והאחריות היא לא רק על הקהתים אלא על משה ואהרן.
עניין פשוט, אבל כשזה מגיע לנפשות האחריות היא גם של המנהיגים לפעול בנושא. ולכן מנהיגי עם ישראל צריכים לדאוג שעם ישראל לא ימות, מחמת עוניו, מחמת הפקרות של מגידי שיעורים, מחמת עבדות הציבור, ופשוט שלא ימות על ידי סכנת נפשות בפשיעה של זלזול בנהלים. ואין תפקידם רק הרוחניות, אלא גם בגשמיות.
קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז 
אני רוצה לפ]ני הכל לשאול האם כתבת פסוק י"ז כ- יש ז? [בישראלית בת ימינו, זה מצחיק, כי המילה או השורש זי"ן קיבל כלכך הרבה משמעויות, שפשוט.. אבל אלא מילי זוטרא.]
קריאה מדוקדקת נשמעת כמו: אהרון ומשה התכוונו להכרית את משפחת קהתי, ואז התורה [יהווה] דיבר אליהם.
האם לא נרמזת פה איזו תחרות בין אהרון ובניו לבין משפחת קהתי, אולי על הגישה לארון הקודש?
במלים אחרות – המשכן הוא סמל לעוצמה ולכוח דתי ופוליטי מובהק. עבודה הקשורה לארון הקודש בהכרח מייצרת יתרון פוליטי-דתי, ואהרון, היה על הקודש ומשה על ההנהגה היומיומית.
אשר על כן, בעצם אנחנו למדים מהפסוק על שמירת הכוח הממשי בידי אהרון ומשפחתו, והקפדה יתירה שמשפחת קהתי תתעסק רק בעניניה.
רמז לכך מצאתי בפרשנות אחרת של אותם פסוקים:
"לכל אדם יש מצבים בהם הוא מרגיש טוב עם עצמו וטוב מאחרים, לכל אחד יש תחום עניין בו הוא משקיע או בו הוא מצטיין, אך בדיוק כשם שהצטיינות והשקעה זו עשויה לבנות אותו מבחינה אישית, רוחנית או חינוכית, כך היא עלולה להרוס אותו ולפגוע בו אם היא מביאה גאווה ותחושת עליונות בעקבותיה."[ אתר מים לים – https://did.li/EYzrl – לא ברור מי כתב את הפרשנות]
מהיותי מודע למאבקי השליטה בין הנביאים לרבנים ובין מעמד הכוהנים למעמד המלוכה, וגם בהיותי מודע לרפורמה של שפן הסופר, בה מגילות התנ"ך נערכו ושוכתבו, קשה לא לראות בפסוקים הללו ביטוי עמוק למאבקים בין הדת לבין הפוליטיקה.
אשר על כן, לא רק קורח ועדתו סיימו בעונש הנורא את המאבק על הכוח, מתברר שמאמבקים אלו קיימים היו כל הזמן.
כידוע הכי קל ל"האשים" את אלוהים – הוא קבע והוא אמר, שאהרון ומשפחתו יקבעו את נוהלי הטיפול בארון עצמו, שכידוע, שניים מבני לוי =אלה שנשאו את הארון עלכ תפיהם הלכו ופניהם אל הארון, כדי שישבנם לא יפנה את הארון.
בכל מקרה, תודה לך על הבאת דברי הרעבע שלך. [אני מוסיף ואומר, ומדגיש דברים שאמרתי: הרעבע שלך איש תמים מאוד.]
אהבתיאהבתי
משה הוא ממשפחת הקהתי, כך שהעניין הוא לא עניין של שליטה. לגביו, כבר יש לו.
במקרה שלנו גם משה היה מעל אהרן הכהן כי הוא הגדיר לו התפקיד ואפילו שימש ככהן גדול בשמונת ימי המילואים.
ויש דיון האם הוא הוא המשיך להיות כהן גדול.
לגבי יז' אלו הפסוקים ואני אוהב להביא המקור כדי שיהיה קל להעמיק – ומי שרוצה יוכל ללכת למקור ולבדוק.
לגבי תמימות הרבי, מי אמר התמימות זה רע?
אהבתיאהבתי