די ספאנישערס פון רייפלאנד – הספרדים של רייפלאנד

מעשה נורא בשכר ועונש וטבע האדם והעולם שנמצא בהגניזה הנימאנדעסלאנדית. ובנימאנדעסלאנד נוהגים לספר זה העניין בראש השנה קודם התקיעות כסגולה להן על אף שנהוג לזלזל ברייפלאנד העיר המרשעת. וזאת כי מעשיה זו משונה מאוד ונותנת תקווה להיות פרא לעורר רחמי שמים ולקרוע את גזר הדין.


חשוב להגיד שאין בזה המעשה רצון להשפיל את אחינו הספרדים, אלא אדרבה יש לנהוג בהם כאחים שהרי הם עם ישראל כמונו. ובסיפור זה יש מוסר השכל כנגד הרודפים אותם וככתוב: "אף הוא ראה גולגולת אחת שצפה על פני המים. אמר לה: "עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ, וְסוֹף מְטִיפַיִךְ יְטוּפוּן".


אחר גירוש היהודים מספרד, היא שפניא או ספניא, הגיעו פליטים מסכנים ורשים רבים לעיירה ברייפלאנד אונץ אשר על יד איינץ בה שוכנת נימאנדעסלאנד. חישבו בליבם הספאנישערס להחזיק השלטון על הקהילה בתירוצים משונים. טענו שהם ספרדים טהורים, ולפיכך חייבים להיות נבדלים מן הקהילה באונץ, ועדתן והקהילה תחתם זקוקות להיעשות חשובות יותר, ובניהם צריכים לכנוס לכל מקום שיושבי העיר נמצאים, וצריכים גם להיעשות הרוב.

expulsion-jews

גירוש יהודי ספרד

וקהילת רייפלאנד נמלכה באזרחי העיר, ויעשו פרוטעסט (הפגנה) גדול מאוד ברחוב העיר. ויצעקו בקול גדול: 'מוות לספרדים!' ועמי הארצות זעקו: פרפלוכטערס ספאנישארס טוט אונד ראוס! ו'ספרדי טוב הויא נבלה'. ויתקעו בשופרות ויחרימום מעדת רייפלאנד. ויאמרו – כל הספרדים פושעים, אנסים, מבריחי סם-המות (סמים) ומגפות. ויאמרו – הבה נבנה חומה ונעצור ביאתם.

ויהי לאחר שלא פסקו הספרדים מבוא אל העיירה, ויעשו עוד עצרת פורטעסט בעיר וימצאו באותו מקום מניין ספרדים. ויפשטו נבלתם בשוק ויתלו עשרה ספרדים טהורים על העץ. ויתקנו תקנות גדולות ועצומות. ויאמרו:

  • ארור הנושא ספרדית או הנושאת ספרדי.

  • ארור בנו או ביתו מספרדית וכן גם בת או בן מספרדי.
  • ארור הנושא חציה ספרדית וכן הנישאת לחצי ספרדי.
  • ארורים ספרי הספרדים ויש לשורפם כספרי הנוצרים, ימח שמם לעולם ועד.
  • ארורה הישיבה אשר תלמד ספרדים.
  • כל המלמד ספרדי תורה כאילו מלמדו כפירה.


ומעשה באחד שנתגבר עליו יצרו ואנס ספרדית נאה. ויביאוהו לדין תורה בשער העיר. וישאלוהו :מדוע עשית זה המעשה המשונה, והרי אין זה דרך הטבע להאדם להתאוות לספרדיות שהרי טבען כבהמות?

ויאמר האיש: אשתי מתה בשעת לידתה ואתעצב מאוד. ואראה ספרדית לבנה, כמעט כאשכנזית ואאנסנה, והרי כתוב מפורש בתלמוד "אונס רחמנא פטריה". וישתומם הקהל על חידוש התורה הגדול הזה, ולא ידע האם זו תורה לאמיתה או 'קרום'. ותהי דממה רבה בשער העיר. ורבה של רייפלאנד חשב זמן הרבה ולא הייתה דממה כזו מעולם. ומי שלא שמע דממה זו, לא שמע דממה מימיו. ולפתע נשמעה לחישת קול דק מן הרבי, רבי אנשן, ויאמר – צודק המאנס, שהרי אנו בשעת המלחמה עם הספרדים, ונקבותיהם יפות תואר הן ומצוה לאנסן. וכל המרבה לספר סיפורי ההתעללות בהן הרי זה משובח. וישמע זאת אחד מן הליצנים ויאמר בקול גדול: "אונס חרמנא פטריה".

charles_landelle-juive_de_tanger

ספרדיה נאה

ותהי הנאנסות טבע הספרדים. ואם היו מקהילת נימאנדעסלאנד מתלוננים על מעשה הרשע הלז, ויענו להם – דהן רוצות זאת ולכן הן מסתובבות ברחובה של העיר. ויהי המשכב זכור אסור, לבר מן המשכב עם הספרדי, שהרי אונס רחמנא פטריה, ושאין הם קרויים אדם והתורה אסרה על בני האדם ולא על הספרדים. וכן שאנו בשעת המלחמה.

ויהי היום וקהילת רייפלאנד התמלאה בתינוקות 'מישלינגערס' חצי ספרדים. ויגיע לרבה של הקהילה אחד האבות. ויאמר: וזרע אשכנזי אין לי, כי אם חצי ספרדי, ושאלתי ובקשתי האם יוכל לירש אותי ולהיות כאשכנזי?

וימלך הרבי בקרב הקהל וירא שהאנשים, האבות לחצאים, רוצים 'ממשיך' שישא את זכרם לעולם ועד. ויפסוק הרב – רק שאם לא היה לאב בנים אשכנזים ויש לו בן חצי ספרדי, יכול בן הספרדית השנואה ליחשב אשכנזי, ואם היא בת, אסור לה להתחתן עם כהן כי טבעה כזונה.

לפיכך תיקנו שחצאי ספרדים אסורים לינשא לאשכנזים ולספרדים עולמית. אך מותר להם לאנוס ספרדים כזכור, שהרי ממה נפשך (בין כה וכה), בין כאשכנזים ובין כספרדים, שהרי לגבי הספרדים אמרינן "אונס רחמנא פטריה" או מפני שהם עצמם כאלו.


ומעשה ב'חצאית' שנדמית היתה לספרדית במראה ותיאנס. ויבוא אביה להתלונן לרבי, רבי אנשן. ויען לו הרבי – ממה נפשך, והרי הנשים בחזקת אנוסות ורוצות מז' ימי בראשית, וזהו ברכה לך ולה. ועל כן חצי ספרדית המכשילה את בני ישראל בהרהורים, נחשבת כספרדית לגבי העניין. ותהיינה חצאי הספרדיות הנדמות ל'ספרדיות טמאות', שמחות שתוכלנה להיות אשכנזיות יותר.

וכך היו משכנזים חלק מן הספרדים, ויהיו פחות ספרדים בעיר. ויהיו הוללים שנתאהבו באנוסותיהם ולא היו מתחתנים עם אשכנזיות כלל. וזאת כדי לעשות בניהם הספרדים אשכנזים. ומעשה באחד שנשא אישה והיו לו ז' צאצאים זכרים אשכנזים ובת חצי ספרדית. ויהרוג את כל ילדיו ויאבד עצמו לדעת, רק כדי להפוך את ביתו האהובה לכאשכנזית. וזאת על פי הפסק דלעיל, שחצי ספרדי יכול ליחשב אשכנזי. ויהי למופת כמעשה עקידת יצחק.

וכל ספרדי היה חולם להיות אשכנזי ומתפלל ומקשט את בנותיו למען יהיו צאצאיו חצי אשכנזים ולא ספרדים מלוכלכים. והיו גם טרוריסטים ספרדים שהיו מוסרים נפשם ונהרגים למען אונס אשכנזיות, כדי לחלל גזע האשכנזים בעיר רייפלאנד. וכל ספרדי החשוד בטרור, היו ממיתים אותו במיתה משונה.


וישארו מעט ספרדים בהקהילה, ויפסיקו לרדוף אותם כפעם, יען כי רצו לשמר את המצוה לרדוף את הספרדים, וישאירו חמישים ספרדים. וכל פעם שהיה יותר מחמישים, ותלבש העיר חג והיו מתעללים בם בהידור רב בבית הכנסת. ואם היה נופל יום זה ביום הצום, היו מבטלים הצום מפני השמחה ואפילו היה זה ט' באב. ומפני טעם לא ידוע, תמיד נמצאו לפני יום הצום יותר מידי ספרדים בהעיר. והקהילה צמה רק ביום הכיפורים, וישמנו בני הקהילה משאר יהודי העולם.

ויהי היום, וישמע נסיך החסד פון איינץ על דבר מעשה הרשע שעשתה הקהילה ברייפלאנד. ויוועץ עם קהילת נימאנדעסלאנד מה לעשות. ויאמרו לו: יכבוש נא את אונץ ברייפלאנד, למען הצילה את שארית הפליטה.

וכן היה. ויפסוק על בני קהילת רייפלאנד האשכנזים מס לשלם ממון רב לספרדים בני קהילתם, כדי לכפר על פשעם. ובני הקהילה רצו להשתמט מן התשלום ויהיו מסתפרדים. ויהיו אנוסים כספרדים ואשכנזים בהיחבא. ויאמרו – נהיה ספרדים בצאתנו, ואשכנזים בביתנו. ונהגו לבשל אוכל ספרדי ורוקקים עליו, אוכלים באכילה גסה ועוד מעשים משונים על זה הדרך.

a87edaeb300cb1c14ecdea63bf937846

אנוסים אשכנזים עושים את ליל הסדר בהיחבא מפני אימת הספרדים

והיו כאלו ששילמו המס במסירות נפש ולא התחזו לספרדים הארורים. ויקימו לעצמם מקומות לימוד ושחיטה משלהם. וינסה פעם ספרדי טרוריסט ליכנס ללמוד בהישיבה ולא קיבלוהו. והלך הרשע, כביכול, לערכאות של הנסיך. וישלח הנסיך חיל צבא למען חייב אותם להכניס את זה הספרדי. ויראו כי באו מים עד נפש, ובעלי הממון יצאו את העיר רייפלאנד, והאביונים שינו את שמותם לשמות ספרדיים ויקימו מוסדות לעצמם. והיו מקבלים רק צאצאים אשכנזים טהורים או חצאים לפי הפסק דלעיל.

ותהי קהילת רייפלאנד ספרדית.

6 מחשבות על “די ספאנישערס פון רייפלאנד – הספרדים של רייפלאנד

  1. arikbenedek

    אני חייב שתסביר לי כמה מוזגים שאינני מ בין:
    אונס רחמנא פטריה? מה ענין פטריה לכאן? ואותה פטריה באה פעם נוספת.
    כיוון שאינני דובר אידיש אני מניח שחלק מהשמות שנתת בעברית אומרים/ יטאמרו לי יותר מאשר ביידיש [ להם הם אומרים ביידיש כמובן] –
    רייפלאנד [ לאנד = ארץ, זה אני יודע.] האם רייפ הוא העתקה לעברית של הפועל האנגלי לאנוס = to rape
    את השם הזה לא הצלחתי לפרק – נימאנדעסלאנד, לאנד = ארץ ברור.. אבל נימאנ? דעס? האם דעס זה כמו IS? או כמו וואס ריסט דא[ע]ס, בשינוי הגייה?
    ברור לי שזו אלגוריה מצמררת מאוד, וכלל שאני חושב עליה יותר זה משעשע יותר.

    Liked by 1 person

    1. GeorgVon1 מאת

      אונס רחמנא פטריה, זה אומר שהאל האוהב הרחמן לא מעניש כשהאדם נכפה-נאנס ועבר עבירה. מחבר הסיפור, ביצע משחק מילים ואמר שמותר לאנוס.
      לגבי רייפ-לאנד, אכן ניחשת, המילה נהגית כמו בגרמנית: Reipland.
      ני-מאנדעס-לאנד, ארצו של אף אחד. אוטופיה. שום מקום. שטח הפקר. ני-לא, מאנדעס, אנשים, הע' זה שווא נח, שמשום מה נכתב כך ולא ברור לי מדוע.

      Liked by 1 person

כתוב תגובה לarikbenedek לבטל